בג"ץ דן אתמול (רביעי) בעתירה של עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, שלטענתה ההיתר שנתן בשבוע שעבר ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית דין ליבנה למשקיפים מטעם המפלגות לדווח על מספרי המצביעים בקלפי, סותר את העקרונות שקבע בג״ץ ואת ההסדר שקבע יו״ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג.
בעתירה נטען עוד כי עצם ההיתר להשתמש בטלפונים ניידים לצורך הדיווחים יוצר קושי באכיפת הפסיקה הקודמת.
לפי ההסדר שקבע סולברג, ועדת הבחירות עצמה אמורה לפרסם נתונים על שיעורי ההצבעה בכל קלפי לפחות ארבע פעמים במהלך יום הבחירות, באופן שוויוני לכל המפלגות. לטענת העותרים, ליבנה חרג מסמכותו כשאישר לנציגי המפלגות להפעיל מערך דיווח עצמאי מתוך הקלפיות, ללא תלות בעדכונים הרשמיים.
החשש שמשתקף בעתירה מקבל תוקף נוסף לנוכח הממצאים שהתפרסמו בתחילת השבוע באתר 'זמן ישראל' על החשד כי אפליקציית 'ניצחון 26' תשתמש בחיבור לשמע בטלפונים של נציגי המפלגות למעקב שמי של המצביעים לצורכי הרצה של המפלגות.
״אי אפשר לבוא ולטעון שמה שליבנה עשה זו הבהרה״, אמר שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב בדיון. לדבריו, ״יש מי שיטען שזה שינוי מהותי של החלטת יו"ר הוועדה ושל פסק דין של ביהמ"ש העליון״. כבוב הוסיף כי ההנחיה של ליבנה ״עושה חוכא ואטלולא מהחלטת יו"ר הוועדה".
השופט כבוב הוסיף כי "יו"ר הוועדה אמר שניתן לפרסם ארבע פעמים ביום לכל הפחות על כמות המצביעים. בא ממלא מקום מנכ"ל הוועדה ואומר שאפשר להעביר בכל זמן נתון על כמות המצביעים. שניתן לפרסם 54 אלף פעמים ביום כמה באו להצביע". לדבריו, "חברי ועדת הבחירות מקבלים משכורת מהמדינה ומחויבים על פי אמות מידה שלא קשורות למפלגות שבחרו בהם. תפקידם ציבורי ולא להעביר חומר ולהכניס טלפונים ולתקתק"
פגיעה בפרטיות
בפסק דין מ-17 בספטמבר, אסר בג"ץ על העברת מידע מזהה על השתתפות בוחרים מתוך הקלפיות למפלגות, בין היתר, באמצעות יישומון 'אלקטור'.
אולם לפני כשבוע קיבל ליבנה את בקשתו של עו"ד אילן בומבך, סגן יו"ר ועדת הבחירות מטעם הליכוד, להתיר לנציגי מפלגות לספור את המצביעים שמגיעים לקלפי ולהעביר את הנתונים למטה באמצעים דיגיטליים. ליבנה אישר את הבקשה בטענה כי "אין מניעה מטעם חבר ועדת קלפי או משקיף למנות את הבוחרים בפועל כמותית בלבד, וללא כל מידע נוסף מעבר למספר המצביעים".
נציג המדינה, עו״ד אבי מיליקובסקי, ונציג הליכוד עו"ד בומבך, טענו כי ההיתר אינו סותר את פסק הדין הקודם משום שהמידע המועבר אינו מזהה בוחרים. עוד טענו כי ההחלטה התקבלה על דעת יו״ר ועדת הבחירות המרכזית.
השופטת רות רונן הקשתה על הטענה שלפיה הדיווחים נחוצים לזיהוי הפרעות להצבעה, וציינה כי במקרים כאלה ניתן לפנות לוועדת הבחירות או למשטרה.
העותרים הזהירו כי השימוש בטלפונים ניידים בתוך הקלפיות עלול לפגוע בפרטיות הבוחרים ולהקשות על אכיפת האיסור להעביר מידע מזהה, שכן לא ניתן לפקח בקלות על הנתונים שנציגי המפלגות מזינים למכשירים. במהלך הדיון עלתה גם שאלת היתרון שההיתר עשוי להעניק למפלגות גדולות, שלהן נציגים בקלפיות רבות, לעומת מפלגות קטנות וחדשות.
בג"ץ התיר לעת עתה למפלגות להעביר נתוני הצבעה מספריים בזמן אמת מהקלפיות ללא פרטים מזהים, אך דרש מהמשיבים להסביר מדוע אין לבטל את ההיתר.
הרשאות גישה למיקרופון ולמצלמה
תחקיר של אבנר הופשטיין ב'זמן ישראל', שפורסם בתחילת השבוע, חשף כי אפליקציית 'ניצחון 26', שפיתחה חברת אלקטור עבור הליכוד, מבקשת מהמשתמשים הרשאות גישה למיקרופון, למצלמה ולאנשי הקשר שלהם. בבדיקת מסך ההרשאות נמצא כי האפליקציה מבקשת לאפשר גם הקלטת שמע – בניגוד לתגובת חברת אלקטור שלפיה אין למערכת יכולת טכנולוגית לבצע האזנות.
דוד רכטר, שמילא בהתנדבות את תפקיד אחראי המחשוב, ההמרצות והאלקטור, במטה הליכוד בבחירות 2022, הזהיר בתצהיר שהוגש לבג״ץ וליועצת המשפטית לממשלה, כי ניתן לעקוף בקלות יחסית את האיסור על העברת מידע מזהה מתוך הקלפיות באמצעות אפליקציה ייעודית, קישור אינטרנטי או אפילו הודעות ווטסאפ.
לדבריו, מכשיר סלולרי הפועל בחדר הקלפי עשוי לקלוט את שמות הבוחרים ואת מספריהם הסידוריים, שנקראים בקול בעת הזיהוי. באמצעות מערכות אוטומטיות ניתן לעבד את המידע ולהצליבו עם מספר הקלפי וזהות נציג המפלגה – וכך לזהות מי הצביע ומתי. רכטר סיפר כי אפשרויות טכנולוגיות דומות כבר נבחנו בליכוד בבחירות 2022, אך לדבריו לא הופעלו אז.
רכטר מזהיר גם כי האפשרות להשאיר מכשירים פעילים בחדר מקשה על גילוי שימוש אסור בהם, בייחוד אם איסוף המידע מתבצע ללא פעולה גלויה מצד המשתמש. הליכוד נערכת להפעיל את 'ניצחון 26' לצורך דיווח על השתתפות מצביעים והמרצת תומכים. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף קרא לפעילי המפלגה להשתמש באפליקציה בסרטון שבו התייחס להגבלות שהוטלו על אלקטור.
חברת אלקטור הכחישה כי בכוונתה לבצע האזנות סתר וטענה שאין לאפליקציה את היכולת הטכנולוגית לכך.
במהלך הדיון בבג״ץ העלה גם עו"ד יובל יועז, המייצג את העותרים, את החשש לשימוש במיקרופונים של הטלפונים. הסוגייה הועברה לבחינת היועצת המשפטית לממשלה אך אינה עומדת להכרעה בעתירה הנוכחית.