"שבעה חודשים אנחנו בלי שום סימן מהילדים. אין מידע. אין כלום", אומר בכאב חסן אל-וולידי אל מסעודין, אביו של בילאל אל-וולידי, בן 27, שיצא במרץ האחרון לטיול בסיני עם שני חבריו משגב שלום, בילאל סאלם אבו עייש (28) ואחמד א-דורי (25), לאחר צום הרמדאן. מאז אבד הקשר עם השלושה, ובני משפחותיהם ממתינים למידע על גורלם.

פאדי אל-וולידי, אחיו של בילאל, מספר כי ארבעה צעירים יצאו לטיול, אך אחד מהם לא חצה את הגבול מכיוון שדרכונו לא היה בתוקף. הוא מוסיף כי חברים מהיישוב שגב שלום ראו את השלושה בשארם א-שיח'. בדרכם חזרה נעצרו השלושה במעבר טאבה. הם הספיקו להתקשר ולומר שהם מתעכבים בגבול. "הוא נשמע לחוץ", מספר פאדי אל-וולידי. "חשבתי שזה הגיוני. זו הפעם הראשונה שבילאל נסע לסיני".

"על מה הם עצורים אנחנו לא יודעים, איפה הם עצורים אנחנו לא יודעים"

מאז אותו יום הטלפונים של השלושה מנותקים, ולא נוצר עמם קשר. "לפני חודש הגיע המידע שהם בחיים ועצורים. על מה הם עצורים אנחנו לא יודעים, איפה הם עצורים אנחנו לא יודעים", מספר חסן אל-וולידי. "במשרד החוץ אמרו לנו לפני שבוע וחצי שהם עצורים. כולם באו לנסות לעזור, ועדיין מנסים לעזור, אבל לצערי הרב אין כלום".

"בילאל (אל-וולידי) הוא ילד טוב, עובד איתי בצאן. הוא נשוי ויש לו שני ילדים קטנים. אחמד עבד כל החיים שלו במפעל מכתשים". לבילאל אבו עייש חמישה ילדים. "הוא עובד בגננות. הילדים שלו יותר מחצי שנה בלי אבא. זו מצוקה מאוד קשה. כל בוקר הם שואלים: איפה אבא? איפה אבא?"

"איך אני, אזרח, יכול להילחם במדינה המצרית?"

פאדי אל-וולידי מספר כי הם פנו לממשלה, לראשי המפלגות ולראשי הרשויות, אך אף אחד לא נתן להם תשובה. "אני מרגיש שאנחנו מופקרים לחלוטין בתוך המדינה הזאת. אנחנו גם מאוכזבים. כל אחד דואג לעצמו. איך אני, אזרח, יכול להילחם במדינה המצרית? למה אני צריך להיאבק לבד?"

בתוך חוסר הידיעה והחרדה לשלום הילדים, והאכזבה ממוסדות המדינה, מנסים בני המשפחה לשמור על התקווה. "אנו מאמינים שהם יחזרו עוד מעט, ושבסוף זה יסתדר. לא מאבדים תקווה. לא מאבדים תקווה".