מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים פרסם לאחרונה דו"ח על הקצאת התקציבים וניצולם במסגרת החלטת ממשלה 550 בשנים 2022–2025. מהדו"ח עולה כי לאורך השנים חלה ירידה בשיעורי הקצאת התקציבים של התוכנית, לצד פערים משמעותיים בין הכספים שהוקצו לבין הוצאתם בפועל.

החלטת ממשלה 550, המכונה "תקאדום" (התקדמות בערבית), התקבלה באוקטובר 2021. מדובר בתוכנית חומש לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הערבית בשנים 2022–2026, שנועדה לצמצם פערים בתחומי החינוך, התעסוקה, הדיור, התשתיות והשירותים הציבוריים. תקציבה המקורי של התוכנית, לפני הקיצוצים, עמד על כ-30 מיליארד שקלים לחמש שנים.

בשנת 2024 קוצצו תקציבי התוכנית ב-15% במסגרת התקציב הנוסף. בדצמבר 2025 החליטה הממשלה, בהחלטה 3643, להפחית 220.7 מיליון שקלים מתקציבי התוכנית לטובת פעילות המשטרה והשב"כ למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. בהמשך קודמה גם בקשה להעברת כ-496 מיליון שקלים מתקציבי התוכנית לשב"כ, לצורך המאבק בפשיעה המאורגנת.

על פי הדו"ח, בשנת 2022 נרשם שיעור הקצאת התקציבים הגבוה ביותר מאז תחילת התוכנית, והוא עמד על 92% מההרשאות המתוכננות. בשנת 2023 חלה ירידה בהקצאות ברוב משרדי הממשלה, ושיעורן עמד על 70.6%. מגמת הירידה נמשכה גם בשנת 2024, שבה הגיע שיעור ההקצאות ל-67.2%. בשנת 2025 עמד השיעור המדווח בדו"ח על 26.1% בלבד.

הפערים בביצוע: חינוך, רווחה ודיור

למשרד החינוך יועדו במסגרת התוכנית כ-9.5 מיליארד שקלים לצמצום פערים ולשיפור התשתיות הפיזיות. בתוכניות לצמצום הפערים עמד שיעור הביצוע עד 2024 על כ-70%, אך בתחום שיפור התשתיות הפיזיות הסתכם שיעור הביצוע ב-13.7% בלבד.

משרד הרווחה והביטחון החברתי הקצה 292.4 מיליון שקלים מתוך תקציב של 615 מיליון שקלים שיועד לו בתוכנית, שהם 47.5%. בשלוש השנים הראשונות של התוכנית מימש המשרד בפועל 88.4 מיליון שקלים.

"משרד הרווחה ביקשו לשנות את מנגנוני התקצוב, הם הבינו כי הם לא תואמים את המציאות", אומרת סוהא סלמאן מוסא, המנהלת השותפה של מרכז מוסאוא.

פרק השיכון בתוכנית תקאדום תוקצב ב-1.542 מיליארד שקלים, בעוד שעל פי ההערכות המובאות בדו"ח נדרשים כ-8 מיליארד שקלים כדי לענות על צורכי הדיור בחברה הערבית. בפועל, משרד הבינוי והשיכון הקצה 88% מהתקציב שיועד לו, אך שיעור הביצוע בפועל עמד על 53%.

לדברי מחברי הדו"ח, המחסום העיקרי לביצוע התוכניות בתחום הדיור הוא המחסור בקרקע. סלמאן מוסא סבורה כי שיעור ההקצאה הגבוה יחסית במשרד הבינוי והשיכון נזקף לזכותו של ראש אגף המיעוטים במשרד, אמין אבו חייא. "במקרים רבים זה תלוי בגורם פנימי, אדם במשרד שזה התפקיד שלו".

חסמים בממשלה וברשויות המקומיות

סלמאן מוסא מציינת כי אחד המכשולים המרכזיים ליישום תוכנית תקאדום היה המשרד לשוויון חברתי, שהופקד על תכלול החלטת הממשלה. לדבריה, אי-מינוי מנהל לרשות לפיתוח כלכלי לאחר התפטרותו של חסאן טוואפרה, לצד הימנעות מכינוס הוועדה המתמדת, הקשו על הקצאת התקציבים ועל המעקב אחר ביצוע התוכנית.

דוגמה לכך היא החלטת ממשלה 1834 לפיתוח הערים המעורבות. במסגרת תוכנית תקאדום יועדו לערים המעורבות 300 מיליון שקלים, אך לפי הדו"ח, שיעור הביצוע עמד על 29% בלבד, לאחר שהתוכנית הוקפאה בידי המשרד לשוויון חברתי.

סלמאן מוסא סבורה כי גם ברשויות המקומיות קיימים חסמים המקשים על ביצוע התוכניות. "סעיף המצ'ינג (כסף שהרשות המקומית צריכה להעמיד כנגד השקעה ממשלתית – י.ש.) הוא בעייתי ברוב הרשויות המקומיות. אין להן את הסכומים הללו. במזרעה זה הצליח בגלל צוות מקצועי". עם זאת, היא טוענת כי "בתכנית הבאה צריך להעביר סמכויות ביצוע לרשויות תוך השלמת המנגנון ברשויות ויצירת מנגנוני פיקוח".

סלמאן מוסא מדגישה כי יש לתת עדיפות להפיכת התקציבים המיועדים לחברה הערבית לחלק קבוע מבסיס תקציב המדינה. "החלטת הממשלה 550 היא פוליטית וכך גם ההחלטות לקצץ". לדבריה, הכללת התקציבים בבסיס התקציב תגן עליהם מפני שינויים פוליטיים. היא דורשת גם ליישם את סעיף השקיפות בתוכנית תקאדום: "צריך שתהיה שקיפות וחובת דיווח על ביצוע התכנית".

סוהא סלמאן מוסא, המנהלת השותפה של מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים, מסבירה את מסקנותיה מהדו"ח: "הלקח המרכזי מהדו"ח ומנתוני הביצוע של כל תוכניות החומש לחברה הערבית לאורך השנים, הוא שאי אפשר להמשיך ולבסס את התקצוב של החברה הערבית רק על תוכניות חומש. התקציבים המיועדים לחברה הערבית חייבים להפוך לחלק קבוע מבסיס תקציב המדינה ומתקציביהם השוטפים של משרדי הממשלה השונים, בהתאם לצרכים של החברה הערבית ולחלקה באוכלוסייה".

"תוכניות חומש צריכות לשמש כלי משלים לסגירת פערים היסטוריים, ולא תחליף לתקצוב שוויוני של שירותים ותשתיות. כל עוד התקציבים תלויים בהחלטות מיוחדות, הם חשופים לקיצוצים, להקפאות ולשינויים בסדרי העדיפויות הפוליטיים. צמצום הפערים מחייב שינוי מבני בשיטת התקצוב, שיבטיח רציפות, ודאות ושוויון".

סאלם עבאסי, רכז היחידה הכלכלית-חברתית במרכז מוסאוא, מדגיש את השלכות אי-ניצול התקציבים על חיי התושבים: "הכשל ביישום החלטות הממשלה אינו רק עניין של תקציבים ומספרים. מאחורי כל תקציב שלא נוצל עומדים תלמידים שלומדים בכיתות צפופות, צעירים שמתקשים למצוא תעסוקה, משפחות צעירות שלא יכולות למצוא פתרונות דיור שלא בבית ההורים ורשויות מקומיות שאינן מסוגלות לספק לתושביהן את השירותים שהם זכאים להם".

"החלטות הממשלה נועדו לצמצם פערים היסטוריים, אך ללא מחויבות ממשלתית אמיתית, מנגנוני ביצוע יעילים ופיקוח שוטף, הן נותרות במידה רבה על הנייר. אנחנו דורשים מהממשלה לא להקצות כספים שנותרים על הנייר, אלא לייצר מנגנון של שקיפות ושל מינוי גורמים רלוונטיים בתוך המשרדים ומוחצה להם, שיופקדו על מעקב אחר השימוש בתקציבים, על מנת להבטיח שהם אכן מגיעים ליעדם ומשפרים את חייהם של האזרחים הערבים".