ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שלשום (שישי) בריאיון לערוץ הכלכלה 10 כי הוא נערך לאפשרות שיוטלו סנקציות בינלאומיות על המערכת הבנקאית בישראל, וכי שימוש במטבעות קריפטו עשוי לאפשר לעקוף אותן. מדובר בנכסים דיגיטליים שיכולים לשמש כאמצעי תשלום ולהיות מועברים בין משתמשים ללא תיווך של בנק, באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, המאפשרת לתעד ולאמת עסקאות ברשת מחשבים מבוזרת. נתניהו הוסיף כי הורה להיערך לשימוש בטכנולוגיה זו לצורך עקיפת הסנקציות. דבריו עוררו סערה וגררו ביקורת חריפה מצד גורמים במערכת הפוליטית והכלכלית, בהם כלכלנים בכירים, בנק ישראל, התאחדות התעשיינים וחברות הקריפטו.

אחת הטענות המרכזיות של המבקרים היא שעל ישראל לפעול למניעת הרחבת הסנקציות עד כדי חרם על המערכת הבנקאית, ולא להיערך להשלכותיו כמצב בלתי נמנע. לדבריהם, מדברי נתניהו משתמע כי הוא עשוי להשלים עם תרחיש כזה, במקום לפעול למניעתו בכל מחיר, ולהסתמך על פתרונות המשמשים מדינות הנתונות לסנקציות, כמו איראן ורוסיה, וכן ארגוני גרילה. לטענת המבקרים, גישה זו אינה מתאימה לכלכלה הישראלית, המבוססת על קשרי מסחר בינלאומיים, תנועת הון ושילוב במערכת הפיננסית העולמית.

בבנק ישראל, הגוף האמון על המערכת הבנקאית, המטבע ומערכת התשלומים, הבהירו כי אין להצעה זו כל היתכנות, וכי מטבעות קריפטו אינם יכולים לשמש מסלול עוקף סנקציות: "הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השלילית על המשק". בבנק ישראל הרחיבו והצביעו על הפעולות הנחוצות מצד הדרג הפוליטי: "נושא זה מצוי בתחומי אחריותו של הדרג המדיני ומן הראוי לפעול כדי לקדמו".

מהבנייה ביהודה ושומרון ועד לנאום ספרטה: החשש מהחרפת הסנקציות והבידוד הכלכלי

ברקע להחמרת הסנקציות על ישראל ולאפשרות שיוחרפו עוד יותר עומדים כמה גורמים. מעמדה של ישראל בעולם, ובייחוד במדינות המערב, נפגע בין היתר על רקע התחזקותן של תנועות אנטי-ישראליות ואף אנטישמיות. במקביל, גם בימין האמריקאי, שנחשב לאחד ממוקדי התמיכה המרכזיים בישראל, ניכרים סדקים בתמיכה בה.

גורם נוסף שעשוי להסביר את ההידרדרות במעמדה הבינלאומי של ישראל הוא הרחבת הבנייה ביהודה ושומרון, ובייחוד הקמת יישובים חדשים והתמיכה הממשלתית בחוות, לצד מתן אפשרות לאלימות מתנחלים כלפי פלסטינים. קידום הבנייה בשטח E1, בפרט, עורר התנגדות בקהילה הבינלאומית, ובין היתר הביא לאזהרה מצד בריטניה מפני הטלת סנקציות על יחידים וחברות שייקחו חלק בבנייה באזור.

הצעתו של נתניהו מהווה המשך ישיר לקו חדש שהציג בספטמבר לפני כשנה, בנאום המוכר כ"נאום ספרטה". בנאום זה אמר כי ישראל תהפוך לכלכלה בעלת מאפיינים אוטרקיים יותר, המבוססת על הסתמכות על ייצור עצמי: "נצטרך לפתח פה תעשיות נשק. לא רק פיתוח, אלא גם יכולת לייצר ולייצר בכמויות את כל מה שאנחנו צריכים". בנאום הסביר כי השינויים הגיאופוליטיים מובילים לכך שישראל אינה משתייכת לאף גוש, ולכן הופכת למבודדת יותר. הוא הצהיר בתקופה האחרונה כי בכוונתו להיגמל מהסיוע הצבאי האמריקני, גם אם ארה"ב לא תחליט להפסיק את הסיוע בעצמה.

נאום ספרטה עורר בהלה בקרב הצמרת הכלכלית, ונתניהו נשא למחרת נאום שבו נסוג מחלק מעמדותיו. אך הפעם התמונה שונה. לביקורת של בנק ישראל הגיב "מודה לבנק ישראל על העצות, עושה מה שאני חושב", וכן הדגיש שאין סיבה להיבהל, משום שמדובר רק באחת האפשרויות. ההתייחסות הנוספת לתמונת העתיד הכלכלית מעלה את החשש מפני התממשות תרחיש כזה, ומפני האפשרות שנתניהו לא ימנע אותו אם יישאר בשלטון. גישה אחרת לאיום הסנקציות היא הצהרה כי הממשלה תעשה הכול במישור הדיפלומטי והמדיני כדי למנוע את הטלתן, כפי שהציע בנק ישראל, לרבות שינויי מדיניות.

התאחדות התעשיינים וחברות הקריפטו מצטרפות לביקורת

התאחדות התעשיינים, שאפשר היה לצפות כי תתמוך בחיזוק הייצור המקומי ובהפחתת התלות ביבוא, גינתה בתוקף את דברי נתניהו והזהירה מפגיעה בתעשייה הישראלית. בהודעה שפרסמה אתמול בערב הדגישה ההתאחדות דווקא את חשיבותם של הסחר החופשי והקשרים הכלכליים עם מדינות אחרות: "המשך שגשוגה של התעשייה הישראלית וכלכלת ישראל נשענים על עקרונות של סחר חופשי ושותפויות. יבוא, יצוא ותנועת הון פתוחה. זוהי הדרך שהובילה את המשק לצמיחה ולחוסן, וכך בדיוק עלינו להמשיך להוביל ולהבטיח את עתידה של התעשייה והכלכלה הישראלית".

התעשייה הישראלית נשענת על יצוא, בעיקר בתחום טכנולוגיות העילית, ובמקביל תלויה ביבוא חומרי גלם המשמשים תעשיות רבות המייצרות עבור השוק המקומי.

גם האפשרות שהמהלך ישפיע לחיוב על שוק הקריפטו אינה נראית סבירה, כפי שעולה מדבריו של מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בישראל, ניר הירשמן: "לקריפטו פוטנציאל לחזק את החיבור של ישראל לשווקים הפיננסיים העולמיים, אך הוא אינו מנגנון להסתרת כספים".

הקרבה לבחירות הגבירה את ההתייחסות הציבורית לדברי נתניהו, אך גם "נאום ספרטה", שנישא בתקופה שלא הייתה סמוכה לבחירות, עורר סערה. הפעם הצטרפה לביקורת גם התנגדות חריגה מצד בנק ישראל, בייחוד לנוכח העיתוי. החשש במערכת הכלכלית נובע לא רק מהאפשרות החמורה של הטלת חרם על המערכת הבנקאית, אלא גם מגישתו של נתניהו לאיום זה, במיוחד לנוכח האפשרות שימשיך להוביל את כלכלת ישראל בארבע השנים הבאות.