סרביה נכנסה לעידן פוליטי חדש. "רשימת הסטודנטים", המורכבת מפקידים, רופאים ופרופסורים, ניצחה בבחירות לפרלמנט לאחר מחאה בת שנתיים. בהצהרה קצרה לאומה, נשיא סרביה היוצא, אלכסנדר ווצ'יץ', הודה בהפסדו והודיע כי "רשימת הסטודנטים" זכתה ברוב בפרלמנט.
ווצ'יץ' אמר כי "על סמך המדגם המרובד, ברור שהפסדנו בבחירות", והוסיף: "'רשימת הסטודנטים' ניצחה ותחזיק ב-135 עד 140 מושבים, בעוד שאנחנו נחזיק בכ-105 מושבים".
"אף מפלגה אחרת לא נכנסה לפרלמנט. 'ברית ההונגרים של וויבודינה' (SVM) זכתה בשלושה מושבים, הנציגים האלבנים במושב אחד, ולמיטב הבנתי גם מפלגת ה-SDA הבטיחה לעצמה מושב אחד", הוסיף ווצ'יץ', המכהן כנשיא זה 9 שנים, וכיהן לפני כן כראש הממשלה.
עדיין מוקדם מדי להעריך את התוצאות הסופיות ולקבוע אם מפלגות קטנות אחרות עברו את אחוז החסימה, העומד על 3%, אך ברור כי הדבר לא ישפיע על התוצאה הסופית של הבחירות או על זהות המנצח.
התוצאה מייצגת הרבה מעבר לשינוי בחלוקת המושבים בפרלמנט; היא מהווה דחייה עמוקה של המודל הפוליטי ששלט בסרביה במשך למעלה מעשור, ושל הנהגה שניסתה לשמור על איזון בין קרבה למוסקבה להתקרבות לאיחוד האירופי.
ממחאת הסטודנטים לניצחון בבחירות
ניצחונה של "רשימת הסטודנטים" הוא אירוע מיוחד, שכן זו מפלגה חדשה ללא מנהיג ברור. שורשיה נעוצים במחאות הסטודנטים, שהפכו לביטוי רב-עוצמה של חוסר שביעות רצון מהמוסדות הפוליטיים במדינה, מהממשלה, מטענות לשחיתות, ממצב התקשורת וממה שמפגינים רבים תיארו כהיעדר אחריות.
התוצאות מצביעות על כך שהתנועה הצליחה למשוך מצביעים הרבה מעבר לקמפוסים האוניברסיטאיים שבהם החלו המחאות. צעירים היו התומכים הבולטים ביותר שלה, אך נראה כי הכוח האלקטורלי שלה התרחב גם לחלקים ממעמד הביניים העירוני, למצביעים המזוהים עם האופוזיציה ולאזרחים שבעבר נמנעו מלתמוך במפלגות האופוזיציה הממוסדות.
תבוסה לממסד הפוליטי הישן
עבור הממסד השולט, התוצאה מהווה מכה פוליטית קשה. במשך שנים, הנשיא היוצא ווצ'יץ' והמפלגה הפרוגרסיבית הסרבית שלטו בפוליטיקה הסרבית באמצעות שילוב של ארגון פוליטי יעיל, השפעה פוליטית נרחבת, שליטה בחלק ניכר מהתקשורת ואסטרטגיה פוליטית הממוקדת באופן אישי בווצ'יץ' עצמו. תוצאות הבחירות מעידות על כך שמודל זה הגיע לקצה גבול יכולתו.
כעת ניצבת המפלגה החדשה בפני אתגר ניהול המדינה, הדורש קבלת החלטות הרות גורל בנושאי כלכלה, יחסים עם האיחוד האירופי, שאליו הצהירו כי הם שואפים להצטרף, סוגיות קוסובו ורפובליקה סרפסקה, שבהן חיים מאות אלפי סרבים תחת שלטון עוין, וכן יחסיה של סרביה עם רוסיה ("האחות הגדולה") וסין. כעת יצטרכו הסטודנטים להוכיח כי ניתן להמיר את הלגיטימציה הפוליטית שלהם לממשל מדינתי יעיל.
חילופי דורות בפוליטיקה הסרבית
פרשנים תיארו את המהפך כחילופי דורות בפוליטיקה הסרבית. תנועת הסטודנטים מובלת על ידי צעירים מדור ה-Z, והיא הצליחה להפיל את שלטונו של הממסד הפוליטי הישן, שעיצב את סרביה במשך שנות דור.
עתידו הפוליטי של אלכסנדר ווצ'יץ' הופך לבלתי ודאי. גם אם יישאר נשיא, תבוסת מפלגתו בבחירות תשנה באופן מהותי את האיזון הפוליטי בסרביה. יכולתו לשלוט בסדר היום הפוליטי תצטמצם משמעותית, בעוד שמפלגתו תצטרך לבנות את עצמה מחדש באופוזיציה.