בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בשבוע שעבר בנפילה של המוזיקאי ירמי קפלן על הבמה לפני 20 שנה כתאונת עבודה. קפלן אמר כי לא ידע שבתביעות ביטוח לאומי לא חלה התיישנות ובית הדין קבע שהשיהוי בהליך אינו שולל את הזכאות העקרונית להכרה בפגיעה. בית הדין דחה את טענת ביטוח לאומי לגבי 'נטילת סיכון מרצון'.
האירוע אירע במהלך הופעה קצרה בבר Open בירושלים ב-4 בדצמבר 2006. קפלן נתקל בסטנד של גיטרה, בעת שרקד וקפץ על הבמה, נפל ונחבל בצווארו ובגב העליון. התביעה הוגשה לביטוח הלאומי רק באפריל 2024, כמעט 18 שנה לאחר מכן – ונדחתה על ידי המוסד.
במסגרת ההליך טען הביטוח הלאומי כי לא הוכח שהאירוע התרחש, וכי השיהוי בן כ-18 השנים גרם לו נזק ראייתי משמעותי והקשה על האפשרות לחקור את נסיבות המקרה. עוד טען המוסד כי קפיצותיו של המוזיקאי על הבמה הן בגדר נטילת סיכון מרצון, וכי מצבו הרפואי עשוי לנבוע מתחלואה טבעית או ממצב קודם.
"לא ידעתי בכלל שיש כזה דבר"
קפלן הסביר בעדותו כי לא היה מודע באותה תקופה לזכויותיו. "לא ידעתי בכלל שיש כזה דבר, אף אחד לא אמר לי", אמר, והוסיף כי לא ידע גם שבתביעות ביטוח לאומי לא חלה התיישנות. לדבריו, במקצועו לא היה מקובל לחשוב שפציעה במהלך הופעה מזכה בפיצוי. הוא הדגיש כי לא התעכב בהגשת התביעה מתוך כוונה, והוסיף כי אילו ידע שניתן לפנות לביטוח הלאומי, היה עושה זאת מוקדם יותר.
עוד הציג קפלן תיעוד רפואי המעיד כי לאחר האירוע פנה לטיפול כירופרקטי ובהמשך, בינואר 2007, נבדק על ידי אורתופד – אשר ציין כי הכאבים מהם סבל הופיעו במהלך ההופעה. כמו כן, העידו על התרחשות האירוע מנהלת ההפקה של קפלן ליטל לוגסי, אותה עדכן בתאונה מיד לאחריה, והגיטריסט עידו אגמון שסיפר כי האירוע זכור לו.
"חלק אינטגרלי מעבודתו כפרפורמר ומוזיקאי"
השופט תומר סילורה קיבל את גרסתו של קפלן, וקבע כי העדות שלו ושל שני העדים היו אמינות, ונתמכו גם על ידי המסמכים הרפואיים. בית הדין דחה גם את טענת הביטוח הלאומי כי קפיצותיו של קפלן על הבמה היוו 'נטילת סיכון מרצון' השוללת הכרה בתאונה – וקבע כי "מדובר בחלק אינטגרלי מעבודתו השוטפת והרגילה של התובע כפרפורמר ומוזיקאי המופיע בפני קהל". עוד ציין כי חוק הביטוח הלאומי נועד להעניק רשת ביטחון סוציאלית לעובדים שנפגעו תוך כדי ועקב עיסוקם, וכי אין לייחס למבוטח אשם תורם או התרשלות כדי לשלול את עצם ההכרה בפגיעה כתאונת עבודה.
באשר לחלוף הזמן, בית הדין הכיר בכך שהשיהוי מעורר קושי ראייתי. עם זאת, קבע כי השיהוי כשלעצמו אינו שולל את הזכאות העקרונית להכרה בפגיעה, אלא עשוי להגביל את האפשרות לקבל גמלאות כספיות למפרע בהתאם לדין.
בית הדין ציין כי קפלן ביקש הכרה עקרונית באירוע כתאונת עבודה בלבד, ולא עמד על מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבו הרפואי של קפלן היום. לכן לא נדרש להכריע בשאלה הרפואית במסגרת ההליך. הביטוח הלאומי חויב לשלם לו הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 שקל.