מערכת הבחירות בישראל מוגנת מפני איומים דיגיטליים ברמה גבוהה, אך ההגנה על מערכות ההצבעה אינה מונעת ניסיונות של גורמים זרים להשפיע על הבוחרים באמצעות הרשתות החברתיות. דו"ח שפרסמו המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וארגון פייק ריפורטר ביום חמישי האחרון מצביע על ניסיונות לערער את אמון הציבור בתהליך הבחירות ולהעמיק את הפילוג בחברה הישראלית.

הדו"ח פורסם כשבוע לאחר שאורלי עדס, לשעבר מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, התייחסה להגנה על מערכת הבחירות מפני איומים דיגיטליים במהלך ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע וההייטק. עדס הסבירה כי מערכת הבחירות מוגנת באמצעות מנגנונים שנועדו למנוע פגיעה בתקינותה, וכי אף שלא ניתן להבטיח הגנה מוחלטת מפני איומים דיגיטליים, רמת ההגנה גבוהה מאוד. "אני לא אומרת הרמטית לחלוטין, אבל כמעט הרמטית", אמרה.

הדו"ח, שפורסם ב-22 באוקטובר בידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וארגון פייק ריפורטר, מזהה שלושה מוקדי התערבות מרכזיים בשיח הישראלי ערב הבחירות: איראן, רשת פרו-פלסטינית הנקראת "איסנאד" ומבצע הקשור לגורמים רוסיים. "מוערך כי המטרה המשותפת של הגורמים השונים היא שחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, בתהליך הבחירות ובחלקי החברה האחרים", קובעים החוקרים. "הכרעה לטובת מחנה מסוים או שינוי בדפוסי ההצבעה היא מטרה משנית, אם בכלל".

המבצעים אינם בהכרח מתואמים, וגם לא בהכרח תומכים באותו צד: הם רוכבים על מחלוקות קיימות סביב שבעה באוקטובר, גיוס חרדים ויחסי דת ומדינה, ומבקשים להגביר חשדנות וייאוש בין אזרחי ישראל. רוב הפעילות שנמצאה מנצלת את מערכת הבחירות להגברת קמפיינים ותיקים, ולא מכוונת ישירות לשינוי תוצאותיה.

הדו"ח מבוסס על ניטור INSS, תחקירי פייק ריפורטר ומחקרי חברות המודיעין והסייבר 'אלת'יה' (Alethea), חברת OSINT אמריקאית מוושינגטון, גולדן אוול (Golden Owl), חברת OSINT ספרדית, וקליר-סקיי (ClearSky), חברת סייבר ישראלית. הנתונים הם בעיקרם מאמצע אוקטובר.

חשבונות מתחזים, מסרים סותרים וניצול מחלוקות בחברה הישראלית

מבצעי ההשפעה שמפניהם מזהיר הדו"ח הם חלק מתופעה עולמית המכונה "FIMI", מניפולציה והתערבות זרה במרחב המידע. מדובר בפעילות מתוזמרת של גורמים זרים, המסתירים את זהותם ומנסים להשפיע על השיח הציבורי במדינות אחרות. אחת השיטות שבהן נעשה שימוש מכונה "התנהגות לא אותנטית מתואמת" ("CIB"), ובמסגרתה חשבונות מזויפים או מתחזים פועלים יחד להפצת מסרים, באופן שיוצר רושם מטעה כאילו מדובר בדעות ובתגובות של אזרחים אמיתיים.

הזירה המרכזית שנבדקה היא רשת X, לצד פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וטלגרם. המפעילים יוצרים שמות עבריים ותמונות גנובות או מיוצרות ב-AI, ולעיתים מסבים חשבונות ותיקים לזהות ישראלית. הם שותלים תגובות אצל עיתונאים, פוליטיקאים ומשפיענים ומפיצים מסרים סותרים בקרב מחנות יריבים. "ברוב המקרים, התוכן מגיע לקהל רחב רק כשישראלים אמיתיים משתפים אותו, בדרך כלל בלי לדעת מה מקורו", מזהירים מחברי הדו"ח.

התוכן אינו חייב להיות שקרי. ידיעה נכונה, כעס אמיתי או ביקורת לגיטימית יכולים לשמש חומר בעירה כשהמקור מוסתר. בין המסרים המופצים: ייאוש מהחיים בישראל, עידוד הגירה והצגת הבחירות כ"משחק מכור". בחודשים האחרונים תועדו גם פניות לפעילים בהצעה להכין כרזות, ניסיונות להגיע לעיתונאים בוואטסאפ והצעת "עבודה בשכר טוב". מחקר פייק ריפורטר מיולי מתאר גם ניסיונות להוציא ישראלים להפגנות פיקטיביות, למשימות צילום ריגולי ולהשחתת רכוש.

עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, מזהיר בשיחה עם 'דבר' במיוחד מפער מסוכן במוגנות של קבוצות מיעוט בישראל. "בכל מה שקשור לחברה הערבית, לא נעשה מספיק", הוא אומר, ומצביע גם על הציבור דובר הרוסית. לדבריו, בקבוצות אלה פועלות סביבות מידע מורכבות ופגיעות במיוחד, ויש צורך בהסברה ובתגובה בשפות המתאימות, לפני שתופץ שמועה העלולה לדכא הצבעה, לעורר פחד או להפיץ דיסאינפורמציה.

שלושה מוקדי התערבות זרה ומאות חשבונות חשודים

הפעילות האיראנית, מדגיש הדו"ח, אינה מנותקת מהעימות הצבאי ה"קינטי". החוקרים מעריכים שטהראן מבקשת חברה מפולגת שתתקשה להתלכד מול מתקפה מחודשת. חלק מהפרסונות נוצרו בזמן מבצע "עם כלביא" ביוני 2025 והוסבו לאחרונה לזירה הפוליטית. כמו כן, המבצע הרוסי משתלב במאבקה של מוסקבה בבעלות בריתה של אוקראינה.

מה היקף הפעילות? לפי חברת גולדן אוול, כ-150 פרסונות הכותבות בעברית ב-X הראו סימני שיוך לאיראן בנתוני החשבון. ב-INSS ניטרו כמאה חשבונות המזוהים עם 'איסנאד', שפרסמו כ-25 אלף פוסטים מ-1 באוגוסט ועד 13 באוקטובר. מנגד, החוקרים מדגישים כי לרוב פרסומי 'איסנאד' חשיפה נמוכה, וגם לא נמצאה עלייה בחשיפתם לקראת הבחירות.

במערך "דופלגנגר" זיהתה חברת 'אלת'יה' עשרות חשבונות מפיצים ויותר מאלף חשבונות שהגבירו מסרים, לרבות הפניה לאתר חדשות מתחזה בעברית. בבדיקת INSS, החשבונות המפיצים שנבדקו כבר הוסרו עד 19 באוקטובר, ולא נמצא גל המשך בינתיים. "בימים האחרונים לא זיהינו מספר חריג במיוחד של פייקים או השפעה זרה", מסר ל'דבר' הגורם ב'פייק ריפורטר', אך הוסיף: "אנחנו צופים שככל שנתקרב למועד הבחירות כמות הפייקים תגבר בהתאם לקמפיינים הפוליטיים".

הפערים בהיערכות הרשתות החברתיות לאיומים על הבחירות

אז על מה בדיוק מגינה המערכת ה"כמעט הרמטית"? עדס תיארה הגנה "רב-שכבתית" אנושית, טכנולוגית ומשפטית. "בשנים האחרונות שבהן התנהלו חמש מערכות בחירות ברצף, זו הייתה הזדמנות של ועדת הבחירות לייצר תהליכים שלא היו בעבר, ולייצר מערכת הגנה." כאשר נשאלה במפורש על איומים סביב יום הבחירות הנבנים על הבינה המלאכותית והטכנולוגיה המתקדמת, הגיבה עדס כי "אני לא אומרת שלא יהיו ניסיונות, אבל אני כן אומרת שאפשר יהיה להתמודד איתם" באמצעות תיאום בין ועדת הבחירות, גופי הביטחון והפלטפורמות.

אלא שבמרחב השיח מצטיירת תמונה מסובכת יותר. דו"ח מבקר המדינה מיולי התריע על היעדר מדיניות לאומית וגורם מתכלל, ובמחקר INSS מ-10 באוקטובר הודגש פער רגולטורי מול הפלטפורמות. את הממצא הזה מחזק רינג בדבריו ל'דבר': "אנחנו חושבים שיש פערים והיערכות לא מספקת של הרשתות החברתיות. בחלק מהמקרים אין היערכות בכלל, אם מסתכלים על טלגרם או על איקס".

רינג מוסיף ומתאר חולשה מובנית במערכת הרגולטורית בישראל. "אין חקיקה ברורה שקובעת מה חברות הרשתות צריכות לעשות". בכך הוא מדגיש את דבריו בריאיון לפני חודש עם דוד סימן טוב, המחבר הראשי של דו"ח INSS החדש: "טלגרם לא עונים לשום בקשות הסרה. החולשה של המדינה מול הפלטפורמות נותנת לנו פחות כוח. במקומות אחרים כמו באיחוד האירופי, לארגונים יש הרבה יותר גישה למידע ולערוצים. יש להם מעמד שהמדינה נותנת על פי חוק".

איום נוסף נמצא במקום שאליו בוחרים פונים לקבל עצה. לפי סקר איגוד האינטרנט, רבע מהציבור שקל להסתייע בבינה מלאכותית בהחלטת ההצבעה. סימולציה של חברת Chatoptic, שבחן ופרסם האיגוד באוגוסט, גילתה שאותה שאלה פוליטית הניבה תשובות שונות לפי המודל, שפת השאלה וזהות המשתמש המדומה. "אנחנו קוראים לציבור לא להשתמש בצ'טבוטים לצורך גיבוש עמדה על הבחירות", מצהיר רינג, "וגם לא להשתמש בהם לצורך קבלת מידע על מנגנון ותהליך ההצבעה".

החשש ביום הבחירות: שמועות כוזבות ופגיעה באמון בתוצאות

ב-27 באוקטובר עלולים מבצעי ההשפעה להתמקד גם בהצבעה עצמה. שמועות כוזבות על קלפיות שנסגרו, זיופים, עיכוב בתוצאות או סרטון שהוצא מהקשרו עלולות להתפשט לפני שגורמים יספיקו לבדוק אותן. הדו"ח החדש מזכיר אפשרות של חשבונות "רדומים" שיתעוררו דווקא ביום ההצבעה, ואף של שילוב של פריצה ומבצע השפעה המתואמים יחד. אלה תרחישים להיערכות, לא תוכניות קונקרטיות שנחשפו. ב'פייק ריפורטר' צופים גם גל טענות על "גניבת הבחירות" בימים שאחרי סגירת הקלפיות.

גורם בפייק ריפורטר מרחיב על תרחישים אלו: "אנחנו מאמינים שנראה גם נרטיבים חוזרים, כמו הנרטיב שוועדת הבחירות המרכזית היא מוטה ומסוכנת, שזה נרטיב שרץ כבר חודשים ועתיד להתגבר. מבחינת פייקים וניסיונות השפעה ספציפיים, בשלב זה קשה לדעת מה יהיה אבל אנחנו נערכים לכל תרחיש".

בוועדת הבחירות פועלים בשיתוף השב"כ וגופים נוספים, ומופעלים מנגנוני דסק ומשל"ט ביום ההצבעה. בחודשים האחרונים הוועדה גם הרחיבה את ההסברה לציבור, מה שתיאר רינג כ"קמפיין מאוד יפה לאזהרה מפני פייק ניוז", אך חוק התעמולה הוותיק אינו מאפשר לה להסדיר כל התחזות זרה ברשת. עדס עצמה הודתה בדיון בכנסת בינואר שאין דרך "לנקות את המרחב המקוון" באופן מוחלט. השאלה שנותרה פתוחה היא מהירות הזיהוי והתגובה כשהשמועה כבר מתפשטת.

גם בחברות הטכנולוגיה המענה אינו אחיד. לדברי רינג, מטא, טיקטוק וגוגל מקיימות קשר עם ועדת הבחירות וגם עם איגוד האינטרנט, אך "הן לא מספיק שקופות ביחס למה שהן עושות, בין השאר כי המדינה לא דורשת את זה מהן". לדבריו, יש פערי טיפול חמורים ב-X ובטלגרם וקושי לדווח בזמן אמת בוואטסאפ. 'פייק ריפורטר' מצדו מקים חמ"ל ייעודי לניטור והפרכה ביום הבחירות, כאשר האיגוד מסייע בדיווחים ובהסברה.

בסימולציה שערך INSS בספטמבר, בשיתוף איגוד האינטרנט וגורמים אקדמיים, השתתפו בעלי תפקידים לשעבר בשב"כ, במערך הסייבר ובוועדת הבחירות המרכזית. נציגים מהגופים הממלכתיים האמונים כיום על ההתמודדות עם האיומים הוזמנו לצפות בתרגיל ולהיחשף למסקנותיו. בעקבות הסימולציה, ערך סימן טוב ב-21 באוקטובר (רביעי האחרון) שיחה עם משתתפיה, בהם יו"ר ועדת הבחירות לשעבר, השופט בדימוס חנן מלצר, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, רז נזרי. בשיחה תיארו חשש מפני שמועות שיתפשטו מהר מתגובת הרשויות, ומפני פגיעה באמון בתוצאות.

ומה יכול לעשות הבוחר? קודם כול, לפי מדריכים שפרסמו גופים כמו איגוד האינטרנט, יש לא להפיץ פוסט רק משום שהוא מעורר זעם או משתלב בעמדת הצופה. יש לבדוק את גיל החשבון, מיקומו ושינויי השם, לחפש תמונות בחיפוש הפוך ולהצליב כל "חשיפה" עם מקורות עצמאיים אמינים. סימן חשוד אחד אינו הוכחה להפעלה זרה, אך הצטברות סימנים מצדיקה דיווח.

לגבי כתובת הקלפי, שעות ההצבעה והתוצאות, הכתובת היא אתר ועדת הבחירות המרכזית, ולא צ'טבוט או הודעה שהועברה בקבוצה. לבדיקת שמועות אפשר להיעזר באתר "המסננת" של N12 ו'פייק ריפורטר' ובמדריך לבחירות של איגוד האינטרנט. על פעילות חשודה אפשר לדווח באמצעות טופס "דיווח על פייק" באתר 'פייק ריפורטר', בצירוף קישור וצילום מסך.

ההכרעה בקלפי שייכת לאזרחים. הגורמים שעסקו לאחרונה באיומי ההתערבות הזרה בבחירות מסכימים על דבר אחד: גם לציבור יש תפקיד מרכזי בהגנה על טוהר הבחירות, באמצעות בחינה ביקורתית של המידע שהוא נחשף אליו והחלטה אילו תכנים להאמין להם ואילו לשתף.