הממשלה היוצאת שינתה את דרכי הפעולה בשלוש סוגיות מרכזיות המעסיקות את הציבור הערבי בישראל: הפיתוח הכלכלי, המאבק בפשיעה והאלימות והמדיניות כלפי החברה הבדואית בנגב. לצד אלה, קידמה הממשלה מהלכי חקיקה שהשפיעו על מעמדם של האזרחים הערבים ועל היחסים בין הציבור היהודי לערבי.
הממשלה החלה את כהונתה כשתוכנית החומש לחברה הערבית נמצאת בעיצומה. אולם כניסתה של מאי גולן לתפקיד השרה לשוויון חברתי לוותה בהאטה משמעותית ביישום החלטת ממשלה 550. אי-כינוס הוועדה המתמדת לאישור התקציבים, לצד הימנעות ממינוי מחליף לחסאן טואפרה, שהתפטר מראשות הרשות לפיתוח כלכלי, פגעו ביכולת לקדם את התוכנית ובנכונות לממשה.
לכך נוספה שורת קיצוצים בתקציבי התוכנית והעברות תקציביות למטרות אחרות, שקידמה גולן. במסגרת הריסון התקציבי בתקופת המלחמה החליטה הממשלה גם על קיצוץ רוחבי של 5% וקיצוץ של 15% בתקציבי החלטות הממשלה. בעקבות הקיצוצים נותרו בתוכנית 23.302 מיליארד שקלים, מתוך תקציב מקורי של 30 מיליארד שקלים.
בשנות כהונתה של הממשלה נרשמה ירידה חדה בשיעור ההקצאה השנתי של תקציבי החלטה 550: מ-92% בתקופת ממשלת בנט-לפיד ל-70.6% ב-2022 ול-26.1% ב-2025. הירידה בולטת גם בשיעור מימוש התקציב, שצנח ב-2025 ל-6.4%, לעומת 35.2% בשנה הקודמת.
אחד הנימוקים לקיצוצים שקידמה השרה גולן, בשיתוף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, היה הצורך בתגבור המאבק בפשיעה המאורגנת ובאלימות. החלטת ממשלה 549, שנועדה להתמודד עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, אושרה במקביל להחלטה 550 ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקלים לחמש שנים.
לפי נתוני המשרד לביטחון לאומי, עד סוף 2025 מומשו כ-748 מיליון שקלים בלבד, מתוך כ-825.7 מיליון שקלים שתוכננו לביצוע, שהם כ-55% מהתקציב הכולל. גם במשרד לביטחון לאומי לווה הביצוע החלקי בשינויים פרסונליים ובשינויי מדיניות. עם כניסתו של בן גביר לתפקיד הועבר יואב סגלוביץ' מתפקידו כראש המטה למאבק בפשיעה בחברה הערבית, ורק כעבור שמונה חודשים מונה עו"ד רואי כחלון לתפקיד.
זינוק אדיר במספר הנרצחים בחברה הערבית
במרץ 2023 הוקפאה תוכנית "עוצרים את הדימום", שהתוותה מערך טיפול כולל בפשיעה ובאלימות בשבעה יישובים. הקפאתה סימנה מעבר מגישה הרואה בפשיעה בעיה המחייבת טיפול רב-מערכתי, הכולל גם שירותי רווחה וחינוך, לגישה המתמקדת באכיפה באמצעות יחידות ייעודיות וכוחות משימה במשטרה.
באותה שנה זינק מספר הנרצחים בחברה הערבית ל-245, לעומת 116 בשנה הקודמת. ב-2024 נרצחו 230 בני אדם, וב-2025 עלה המספר שוב והגיע לשיא של 252 נרצחים. במקביל, לא נרשמה עלייה דומה במספר מקרי הרצח שפוענחו.
![יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר (צילום: אבשלום ששוני/ פלאש 90)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2026/08/F260824AVS113-688x387.jpg "יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר (צילום: אבשלום ששוני/ פלאש 90)")
תוכנית נוספת שהוקפאה עם כניסתו של בן גביר לתפקיד הייתה "מסלול בטוח", שהתמקדה במאבק רב-ממדי בארגוני הפשיעה. באפריל 2024 חודשה התוכנית בהובלת השר, הפעם תחת השם "מסלול בטוח ירוק". בן גביר מתגאה במספר כלי הנשק שנתפסו ובפשיטות המשטרה על מתחמים של ארגוני פשיעה, שלחלקן אף הצטרף כצופה. אולם אחד ההישגים המרכזיים שהוא מדגיש הוא מספר המבנים הבלתי חוקיים שנהרסו בתקופת כהונתו.
בשנים 2023–2025 נהרסו כ-14,280 מבנים ביישובים הבדואיים בנגב, מהם כ-5,750 בשנת 2025 בלבד. השנה עומד אומדן ההריסות על כ-5,000 מבנים. אלא שהשינוי אינו כמותי בלבד: בשנים האחרונות מתרחבת המגמה של הריסת מתחמי מגורים שלמים, במקום הריסת בתים ומבנים נקודתיים. בתקופה זו איבדו כ-2,500 משפחות בדואיות את בתיהן, וכ-20 אלף בני אדם נותרו ללא קורת גג.
במקביל קידם שר התפוצות עמיחי שיקלי, האחראי על הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, כמה תוכניות להסדרת ההתיישבות: תוכנית המיקודים, יוזמת הקווים הכחולים ותוכנית יישור קו. העיקרון המנחה של התוכניות הוא ויתור על תביעות בעלות בקרקע בתמורה לקבלת מגרשים לבנייה ביישובים מוכרים, תוך ריכוז האוכלוסייה הבדואית ביישובים גדולים ומוכרים. שיקלי התחייב להסדיר את התיישבותן של 729 משפחות עד 2026.
ארגונים חברתיים, ובראשם המועצה לכפרים הלא מוכרים, מתחו ביקורת על התוכניות בשל אופיין החד-צדדי והכופה, ולטענתם גם משום שלא הניבו את התוצאות המקוות. לצד המדיניות הכלכלית והאכיפתית, במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ובעקבות אירועי 7 באוקטובר הואצו מהלכי חקיקה הנוגעים למאבק בטרור.
בין היתר קודמו הצעות חוק שנועדו למנוע העסקת עובדי הוראה שלמדו במוסדות ברשות הפלסטינית, ולשלול הכרה בתארים אקדמיים ממוסדות אלה. חוק נוסף הרחיב את סמכותו של מנכ"ל משרד החינוך לפטר מורים בשל גילויי אהדה לטרור. מהלכים אלה ניזונו מאווירה ציבורית עוינת כלפי אזרחי ישראל הערבים, ובו בזמן העמיקו אותה. לצד החקיקה בוצעו מעצרים בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות, בחשד לתמיכה במעשי טרור.
מהלכי חקיקה נוספים כוונו נגד ארגוני הפשיעה: מהסדרת הגדרתם של ארגוני פשיעה, דרך חקיקה למאבק בדמי חסות, ועד הניסיון להחיל עליהם כלים המשמשים למאבק בטרור. מהלכים אלה נועדו גם להקל על שילוב השב"כ במאבק בארגוני הפשיעה.
במבט כולל, נראה כי שני כוחות מרכזיים עיצבו את מדיניות הממשלה כלפי אזרחי ישראל הערבים: מגמה כלכלית של צמצום השירותים הניתנים לאזרח, ומגמה פוליטית של דחיקת הציבור הערבי מהמרחב הציבורי, או לכל הפחות העמקת ההפרדה בינו לבין הציבור היהודי. השילוב ביניהן הוא שהעניק לארבע השנים האחרונות את אופיין.