לאחר הפסד בפער של כמעט 25%, פנתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' לבית המשפט בבקשה לפסול את הבחירות בהסתדרות שהתקיימו בשבוע שעבר. יחימוביץ' פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב וטענה כי עקב "הטיית בחירות מכוונת ומאורגנת" כהגדרתה, יש לבטל את כל הליך הבחירות שהתקיים ולקיים בחירות חוזרות. בנימוקים לתביעה מובאים מספר מקרים בלתי תקינים לכאורה שאירעו במהלך יום הבחירות, וטענה כי ה"מנגנון" ההסתדרותי שביצע בפועל את הבחירות היה מגויס לטובת היו"ר המכהן אבי ניסנקורן. מטעם סיעתו של ניסנקורן נמסר בתגובה כי "זו לא עתירה משפטית אלא עתירת יחצ"נות".

יחימוביץ' אמרה עם הגשת התביעה כי "זה מאבק שאין לי ברירה אלא לנהל, והשלמה עם תופעות כאלה לטובת נוחות פוליטית תהיה פחדנות מצידי. זה מאבק למען העובדים שדוכאו, אוימו, והופחדו  בידי מי שאמורים להיות מגיניהם, למען אופיה של העבודה המאורגנת, ולמען בחירות דמוקרטיות בישראל 2017 ומעתה ואילך. בכוונתי לקיים את המאבק בזירות נוספות, עד ליצירת מנגנון בחירות נקי לכל מערכות הבחירות המתקיימות בישראל".

התביעה מרבה להשתמש בכינויים דרמטיים כגון "ליקויים הטובלים עמוק בעולמות הפליליים", "גניבת קולות שיטתית" ועוד, אך למעשה מרבית הטענות בה הופיעו גם בפניה הקודמת שהגישה יחימוביץ' בעיצומה של ספירת הקולות ברביעי שעבר, במטרה לעצור אותה. הספירה אכן נעצרה לצורך בירור, אך בדיון שהתקיים אצל נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין הוא לא שוכנע כי הטענות מצדיקות את הפסקת הספירה. השופט אורנשטיין דחק בצדדים להגיע להסדר ביניים שבו הספירה תימשך ויחימוביץ' תוכל לערער על הליך הבחירות לאחר סיום הספירה. התוצאות הסופיות שפורסמו למחרת הראו על נצחון מוחץ ליו"ר המכהן אבי ניסנקורן ב-62.5% מקולות הבוחרים, כאשר יחימוביץ' זכתה ל-37.5% – פער של 55 אלף קולות.

יחימוביץ' סירבה להכיר בתוצאות ולברך את המנצח וטענה כי "הבחירות נגנבו" וכי היא תעתור לפסילת כל ההליך. עם זאת, עד כה לא ידוע על הגשת תלונה במשטרה באשר לביצוע העבירות שלכאורה נעשו. הנתבעים הם ההסתדרות, ועדת הבחירות, אבי ניסנקורן וסיעת עוגנים, שטרם הגישו כתב הגנה.

בין השאר הציגה יחימוביץ' לבית המשפט הקלטות המעידות לכאורה על הצבעה בשמם של חברי הסתדרות שלא הצביעו כלל – מה שמהווה עבירה פלילית. החומרים לא כללו את פרטי האנשים שלכאורה לא הצביעו, או את מקור המידע לכך שנרשם שהצביעו. בהודעה לתקשורת נאמר כי תצהירים ועדויות שונות יועברו לבית המשפט בהתאם להתקדמות ההליך המשפטי. בנוסף הוצגו תמונות של קלפיות שונות בהן לכאורה לא נשמרה פרטיות המצביע, קלפיות שהגיעו לא אטומות למרכזי האיסוף או שמראות על פער גדול בין מספר המצביעים הרשום לבין מספר המעטפות בפועל, ותמונות של קלפיות פתוחות.

בנוסף הלינה יחימוביץ' על "הפעלת מערך לחצים שיטתי ומאורגן היטב על עובדים, על מנת שאלו יצביעו לניסנקורן ולסיעת עוגנים". כדוגמה לכך מביאה יחימוביץ' הקלטת שיחה שנטען שנעשתה בין בעלת תפקיד בעיריית רמת גן שהתקשרה לעובדת וביקשה ממנה לבוא ולהצביע לניסנקורן.

יחימוביץ', יש לציין, פנתה לבית המשפט טרם הבחירות בדרישה לבטל את ההצבעה במקומות העבודה. השופטים לא נעתרו לבקשתה, אך כתוצאה מכך הושג הסכם פשרה שזכה למעמד פסק דין לפיו ההצבעה במקומות העבודה תתקיים לצד הגדלת מספר נציגיה יחימוביץ' בוועדות הקלפי ובמרכזי הספירה.

טענה נוספת של יחימוביץ' היא "טענת המשאיות" – לפיה המשאיות שהובילו את הקלפיות ממקומות העבודה למרכז ספירת הקולות בגני התערוכה הגיעו ליעדן זמן רב לאחר סיום ההצבעה, מה שמעלה חשד להתנהלות לא תקינה לכאורה. על טענה זו כבר הגיבה ועדת הבחירות לקראת הדיון בשבוע שעבר, ותיארה מנגנון נרחב לפיקוח על הובלת הקלפיות שכלל הצטרפות של נציגי יחימוביץ' לכל משאית, מעקב באמצעות GPS על תנועת המשאיות, רכב מלווה של מנהל האיזור מטעם החברה שביצעה את הבחירות ועוד.

עוד טענה יחימוביץ' כי ההיקף הגדול של קולות פסולים בבחירות, שעמד על כ–8% מהקולות בבחירות ליו"ר, מעיד לכאורה על פגמים שיטתיים בכלל הליך הבחירות. פרקליטיה משווים זאת לבחירות האחרונות לכנסת בהן נפסלו רק כאחוז מכלל הקולות. יש לציין כי בבחירות הקודמות להסתדרות בשנת 2012 נפסלו 5% מקולות המצביעים ליו"ר וכ-12% מקולות המצביעות לנעמת.

טענה נוספת היא כי ועדת הבחירות אישרה "בהליכים חפוזים ובלתי ראויים" מאות קלפיות מקומות עבודה שהוגדו כקלפיות לבירור, לאחר שנמצאו בהן ליקויים שונים. גם לטענה זו הגיבה ועדת הבחירות טרם הדיון בשבוע שעבר, והסבירה כי במרביתן של קלפיות אלו נמצאו ליקויים קלים כגון אי התאמה של קולות בודדים בין מספר המצביעים שנרשם שהצביעו לבין מספר המעטפות בקלפי, שריטות בתיבת הקלפי ועוד, ולאחר בירור והצלבה עם הפרוטוקול שרשמו חברי ועדת הקלפי (בהן היו גם נציגי יחימוביץ') חלקן אושרו והוכנסו לספירה.

טענה כללית יותר של יחימוביץ' היא כי מנגנון הבחירות היה מוטה לטובת ניסנקורן, עקב כך שוועדת הבחירות של ההסתדרות מורכבת מנציגי הסיעות בהסתדרות על פי הייצוג היחסי שלהן במוסדות ההסתדרות (בדומה לוועדת הבחירות לכנסת). מצב זה הציב את סיעתה של יחימוביץ' בעמדת מיעוט בוועדה. עוד טוענת יחימוביץ' לבעייתיות בכך שמנכ"ל ועדת הבחירות נחום אסד הוא חבר בסיעת עוגנים של ניסנקורן – טענה שעליה העיר השופט אורנשטיין בדיון בשבוע שעבר כי דבר זה היה ידוע לאנשי יחימוביץ' עוד לפני הבחירות. יש לציין כי הבחירות בוצעו בפועל על ידי חברות חיצוניות ולא על ידי אנשי ההסתדרות – כל מערך המחשוב בבחירות בוצע על ידי חברת מל"מ, וכל מזכירי הקלפיות, המאבטחים ועורכי הדין שפיקחו על ההצבעה היו אנשי חברת "מנפאואר" וחברת רשף ביטחון.

מסיעתו של ניסנקורן "עוגנים" נמסר בתגובה כי "זו לא עתירה משפטית אלא עתירת יחצנות שמטרתה רק אחת, לנסות ולהתחמק מהעובדה הברורה כי בבחירות יחימוביץ ספגה תבוסה בפער קולות של 55 אלף קולות, 62.42% מול 37.58% .
גם אחרי הבחירות ממשיכה יחימוביץ בקמפיין מלוכלך שכל כולו השמצה על עובדים, גימלאים וועדים."