7,331,981  בעלי זכות בחירה יוכלו להצביע בבחירות הקרובות, מדובר בעלייה של 543,177 איש, שיצביעו ב- 12,018 קלפיות רגילות, לצד מאות קלפיות מיוחדות בצבא, בבתי חולים ובמקומות נוספים. בבחירות הקודמות הצביעו בפועל 4,794,593 איש, שהיוו 70.63% הצבעה.

אחוז החסימה (3.25%) עמד על 154,855 איש, והמודד הכללי (כלומר מנדט) עמד על כ-36,000 קולות. 417,400 קולות, כ־8.76% מהכשרים, ניתנו לרשימות שלא עברו אותו. 29,851 מהקולות בבחירות הקודמות נפסלו, כ-0.62% מהקולות.

בבחירות הקודמות כ-460 אלף קולות (כ-9.8% מהקולות) היו במעטפות כפולות שהוכנסו לקלפיות נגישות, קלפיות בנציגויות הישראליות ברחבי העולם, בבסיסי צה"ל, בבתי הסוהר ובמקומות נוספים. השנה עם הגידול המשמעותי במספר בעלי זכות הבחירה וכפי הנראה גם במספר המצביעים, וכן בעשרות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים שיצביעו מהקלפיות הצבאיות, מספר המעטפות הכפולות צפוי לגדול משמעותית, מה שאומר שייתכן שוני גדול יותר מאשר בעבר בין תוצאות האמת שיגיעו בשלישי בלילה לבין התוצאות אחרי סיום ספירת המעטפות הכפולות. בבחירות הקודמות ב-2022 פעלו כ-710 קלפיות בצה"ל, אך כעת בשל הלחימה במספר גזרות והמספר הגבוה של משרתי המילואים, ייפתחו יותר מ-800 קלפיות.

כמה קולות צריך כדי לעבור את אחוז החסימה?

אחוז החסימה הוא 3.25% מסך הקולות הכשרים, ובכל מערכת בחירות המספר שונה ותלוי באחוז ההצבעה. בבחירות האחרונות אחוז החסימה עמד על כ-154,854 קולות, אך כעת המספר צפוי לעלות בשל העלייה במספר בעלי זכות הבחירה, והצפי להשתתפות גבוהה יותר בבחירות מאשר בבחירות הקודמות. אך גם אם האחוז ירד ל-70% השתתפות, אחוז החסימה יעמוד על 165,800 קולות.

גם אם אחוז ההצבעה יעמוד על 72% (בבחירות הקודמות היה 70.63%) וסך הקולות הפסולים יהיה 0.6% בדומה לממוצע שתי מערכות הבחירות האחרונות, אחוז החסימה צפוי לעמוד על כ-170,500 קולות. ב-75% הצבעה הוא יעמוד על כ-177,600 קולות, ובתרחיש של 80% הצבעה, הוא יעמוד על כ-189,400 קולות.

כמה קולות שווה מנדט ואיך מחשבים את זה?

״חוק בדר–עופר״ הוא הכינוי לתיקון שקבע את שיטת חלוקת המנדטים שנותרים אחרי החלוקה הראשונית. ההסדר נמצא כיום בסעיפים 81–82 לחוק הבחירות לכנסת. רק המפלגות שעברו את אחוז החסימה, כלומר קיבלו לפחות 3.25% מהקולות הכשרים, משתתפות בחלוקת המנדטים. הקולות לרשימות שלא עברו את הסף הולכים לפח.

מכאן מתחיל חישוב "המודד הכללי" למנדטים: מחברים את כל הקולות שקיבלו הרשימות שעברו את אחוז החסימה, ומחלקים ב־120. התוצאה (ללא המספר שאחרי הנקודה) היא ״המודד הכללי״. למשל, אם הרשימות האלה קיבלו יחד 4.8 מיליון קולות, המודד הוא 40 אלף. רשימה שקיבלה 430 אלף קולות תקבל בחלוקה הראשונית 10 מנדטים.

מכיוון שבשלב הזה מחלקים רק מנדטים שלמים, בדרך כלל נשארים כמה מנדטים לחלוקה. כדי להחליט מי תקבל את המנדט הבא, מחשבים לכל רשימה כמה קולות יהיו לה בממוצע לכל מנדט אם תקבל אותו וכך מתקבל "מודד הרשימה". למשל עבור רשימה שקיבלה 430 אלף קולות (10 מנדטים) ייבדק מודד הרשימה באמצעות חלוקה ב-11, כך יתקבל כ-39,091. לעומתה לרשימה שקיבלה 650 אלף קולות (16 מנדטים) מודד הרשימה יהיה כ-38,235. הרשימה שהממוצע שלה הגבוה ביותר מבין כל הרשימות זוכה במנדט.

רשימות בעלות הסכמי עודפים מגדילות את הסיכוי של אחת מהן לזכות במנדט, מכיוון שבחישוב הזה הממוצע שלהן יחד עולה (למשל שתי מפלגות שקיבלו 430 אלף קולות כל אחת יהיו יחד בעלות 860 אלף קולות ו-20 מנדטים, בתוספת מנדט 1 כחלק מהחישוב, ממוצע הקולות שלהן יהיה 40,952 קולות, מה שיעלה את הסיכוי שלהן לקבל מנדט נוסף עבור אחת מהן, זו שמודד הרשימה שלה גבוה יותר.

לאחר שרשימה או צמד רשימות מקבלות מנדט נוסף, מחשבים מחדש את ממוצע הקולות שיהיה לרשימה (או לצמד) אם יתקבל מנדט נוסף אחריו. הממוצע של מי שקיבלו מנדט יורד, בעוד החישובים של יתר הרשימות נשארים ללא שינוי. שוב משווים בין הרשימות ומעניקים את המנדט הבא לזו שהממוצע שלה הגבוה ביותר, עד לחלוקת כל 120 המנדטים.

איך מחשבים הסכמי עודפים?

הסכמי עודפים תקפים רק אם שתי הרשימות שחתמו עליהם אחת עם השנייה עברו את אחוז החסימה, כאשר במערכת הבחירות הנוכחית, מקרב מי שעשויים לעבור את אחוז החסימה, מדובר בהסכמים של הליכוד עם הציונות הדתית וזהות; ישר! עם הדמוקרטים; ש"ס עם יהדות התורה; ביחד עם ישראל ביתנו; רע"ם עם הרשימה המשותפת. עוצמה יהודית, עמך ישראל והמילואימניקים והכלכלית לא חתמו על הסכמי עודפים, מה שעשוי לפגוע בסיכוייהן להרוויח מנדטים נוספים.

הסכמי העודפים מחושבים באמצעות מודד הרשימה של כל אחת מצמד הרשימות שחתמו על הסכם עודפים, רק אם הן זכו יחד במנדט נוסף בעקבות מודד רשימה משותף גבוה.

לוח הזמנים

לאחר סגירת הקלפיות ב-22:00 תחל ספירת הקולות. חברי ועדת הקלפי ירשמו בזה אחר זה את מספר הקולות שקיבלה כל מפלגה, יבצעו ספירה חוזרת וישפדו את הפתקים על שיפודים ייעודיים על מנת להבטיח שהפתקים לא ייספרו פעמיים כקולות כשרים, כל זאת תחת פיקוח של משקיפי טוהר הבחירות.

בסיום הספירה בקלפיות המקומיות, כל קלפי תינעל ותיארז באריזות ייחודיות, ותועבר על ידי מספר נציגים לוועדת הבחירות האזורית. שם יתבצע תהליך וידוא של אימות הקלפי ובדיקת ההתאמה בין הנתונים הרשומים לנתוני הקלפי, אז היא תיחתם שוב ותועבר למרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית במודיעין. כל קול שיעבור אימות יוזן ויפורסם, כאשר תוצאות האמת צפויות להתחיל להתפרסם סביב השעה 12 בלילה.

בשעות הראשונות של הלילה צפויות להיספר כל המעטפות הרגילות, וכשספירתן תסתיים יפורסמו תוצאות האמת החלקיות, ללא המעטפות הכפולות, שספירתן תחל ביום רביעי במשכן הכנסת וצפויה להסתיים עד ליום חמישי בבוקר, אז יתפרסמו התוצאות הסופיות. כמדי בחירות, מי שעשויים להתאכזב מהתוצאות שאחרי ספירת המעטפות הכפולות הן המפלגות הערביות, שבאופן מסורתי מקבלות קולות באחוזים נמוכים יותר במעטפות הכפולות מאשר במעטפות הרגילות.

ב-4 בנובמבר, שבוע לאחר הבחירות, יפורסמו התוצאות הסופיות. אז תיפתח האפשרות להגיש ערעורים על תוצאות הבחירות, והדיון על כך יתקיים ב-18 בנובמבר בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.