יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מתכנן למסור את תוצאות הבחירות הרשמיות לנשיא המדינה יצחק הרצוג ביום רביעי, 4.11, כפי שקבוע בחוק. זאת בזמן תהליך אימות התוצאות, בדיקת החשדות בנוגע לטוהר הבחירות, ובדיקת שב"כ בנוגע לניסיון השפעה לכאורה של מדינה זרה על תוצאות הבחירות.

ממועד הפרסום יהיה אפשר להגיש במשך 14 ימים ערעורים על תוצאות הבחירות לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.

מרגע פרסום התוצאות הרשמיות, יחל 'מצעד ההתייעצויות' בבית הנשיא, כשעל הרצוג מוטלת המשימה לקבוע מי יכול להרכיב ממשלה ובתמיכה של אילו ח"כים ומפלגות.

השבעת הכנסת החדשה

הכנסת כעת נמצאת במתכונת של פגרה, והוועדות שלה לא מתכנסות (אלא באישור מיוחד של יו"ר הכנסת) עד 10.11 – יום השבעת הכנסת החדשה. עם זאת חברי הכנסת הנוכחיים ממשיכים לכהן.

הטלת המנדט

ביום רביעי, 11.11, יטיל הנשיא את המנדט להרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת שלו יש הסיכויים הגבוהים ביותר להרכיב ממשלה, לדעת הרצוג. מאותו הרגע יעמדו לרשותו של חבר הכנסת 28 ימים להרכבת ממשלה עם אפשרות להארכה של 14 ימים, שמותנית בהסכמת הנשיא.

המפלגה שתקבל את המנדט להרכבת הממשלה תוכל להציב את אחד מחבריה בראשות הוועדה המסדרת שתקבע את הרכבי הוועדות החיוניות – ועדת הכספים ו-ועדת החוץ והביטחון. הוועדה המסדרת תורכב מחברי כלל הסיעות בהתאם לחלקם היחסי בכנסת.

באופן עקרוני הוועדה המסדרת תוכל להקים ועדות מיוחדות לטיפול בחוקים, אך תזדקק לרוב קואליציוני כדי להעביר אותם.

ממשלת מעבר

עד להשבעת ממשלה, מכהנת הממשלה הנוכחית כממשלת מעבר שמחזיקה בסמכויות הקיימות שלה גם אם באופן מוגבל. על פי החוק על ממשלת המעבר לנהוג "איפוק בהפעלת סמכויותיה לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר".

יו"ר הכנסת

הכנסת צריכה לבחור יו"ר חדש מרגע השבעת הכנסת החדשה ועד להשבעת הממשלה החדשה. עד אז ממשיך בתפקידו היו"ר הנוכחי – אמיר אוחנה. כל עוד לא הוחלט על השבעת ממשלה חדשה, אין חוק שמחייב אותו לפרוש.

מצב זה הוביל לכך שב-2020 היו"ר המכהן, יולי אדלשטיין, סירב לאפשר כינוס מליאה לבחירת יו"ר כנסת חדש אף ש-61 ח"כים הגישו בקשה להחליפו. הסירוב הוביל לעתירה לבג"ץ שפסק כי "בנסיבות שנוצרו" (שלוש מערכות בחירות בזו אחר זו ומגיפת הקורונה) יש לקיים הצבעה כפי שביקשו רוב חברי הכנסת. אדלשטיין סירב לציית לפסק הדין והודיע על התפטרותו. בעקבות זאת הורה בג״ץ להסמיך את ותיק חברי הכנסת דאז, עמיר פרץ, לכנס את המליאה לבחירת יו״ר חדש, עוד לפני כניסת ההתפטרות של אדלשטיין לתוקף.

במצב הנוכחי, המפלגה שתרכיב את הממשלה לא תהיה זהה לזאת שתציע מועמד לתפקיד יו"ר הכנסת. זאת בשל הצורך הפוליטי של המפלגות שירכיבו את הקואליציה לרשום הישגים לטובתן – גם אם לא יקימו ממשלה בפועל.

בדיונים שנערכו במפלגות גוש השינוי עלו שמותיהם של כמה חברי כנסת. הבולט בהם הוא עודד פורר (ישראל ביתנו), ולצדו יאיר לפיד (ביחד-יש עתיד) ויעקב אשר (יהדות התורה), שהכחיש מראש כל אמירה בנוגע למגעים קואליציוניים כלשהם.

יו"ר הכנסת הוא תפקיד רב משמעות. הוא קובע את סדרי הדיונים במליאה ומחזיק בסמכויות גם בנוגע לפעילות ועדות הכנסת השונות.

עם זאת, בניגוד לפרסומים לפני הבחירות, העברה של חוק ועדת חקירה ממלכתית או של 'חוק הנאשם' שמונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, אינה ריאלית בשל העובדה שעד שלא תוקם ממשלה חדשה, לוועדות הכנסת הזמניות אין סמכות לקדם את החוקים. גם אם ינסו להקים ועדות אד הוק לטובת שני החוקים הללו, סביר להניח שייפסלו בבג"ץ.

העברת המנדט

במקרה שהניסיון הראשון להרכבת ממשלה נכשל, הנשיא נדרש להחליט בתוך שלושה ימים אם להטיל את המנדט להרכבתה לחבר כנסת אחר שמוכן לקבלו. למועמד השני יהיו 28 ימים לגיבוש קואליציה, ללא אפשרות הארכה.

אם גם הניסיון השני נכשל והנשיא נאלץ הודיע שהרכבת הממשלה לא צלחה, תחל תקופה של 21 ימים שבהם כל התאגדות של 61 חברי כנסת, ללא קשר למפלגה, תוכל להגיש בקשה בכתב להטיל את התפקיד על חבר כנסת שהסכים לכך. במקרה כזה הנשיא יטיל על אותו חבר הכנסת את התפקיד בתוך יומיים, ולרשותו יעמדו 14 ימים. אם לא תוגש בקשה כזאת – הכנסת תתפזר וייערכו בחירות חוזרות באפריל או מאי 2027.

חבר הכנסת שקיבל את המנדט להרכיב ממשלה צריך להודיע לנשיא וליו"ר הכנסת במסגרת התקופה שהוקצבה לו כי עלה בידו להרכיב ממשלה. יו"ר הכנסת יודיע על כך לכנסת ויקבע את ישיבת כינון הממשלה בתוך שבעה ימים מההודעה לכנסת. הממשלה החדשה תתחיל לכהן רק לאחר שהכנסת תביע בה אמון.

במקרה שגם הניסיון השלישי להרכיב ממשלה ייכשל, הכנסת תתפזר וייערכו בחירות חוזרות בחודש אפריל או מאי 2027.