בית המשפט העליון הוציא אתמול (ראשון) צו על תנאי בעתירת תנועת ישראל חופשית נגד הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לדון בנושאים הנלווים להליכי גירושין, ובהם מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת על ילדים.

העתירה מבקשת לבטל את סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, שתוקן בנובמבר 2025 והרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים. בעקבות ההחלטה, המדינה תידרש להסביר מדוע אין לבטל את הסמכות הזו. את תשובתה עליה להגיש עד ליום 3.1.2027.

בית המשפט העליון כבר עסק בתחום כריכת המזונות להליך גירושים בבית הדין הרבני, והוציא כמה פסקי דין בנושא בשנים האחרונות. ב-2014 השופט ניל הנדל קבע שהלכת שרגאי (הלכה שנקבעה בשנת 1969 שקובעת שלא ניתן לכרוך מזונות בבית הדין הרבני) מבוטלת, אבל השופט אשר גרוניס קבע בדיון נוסף באותו תיק שההלכה לא בוטלה והיא ממשיכה. ב-2019 קבע העליון שהלכת שרגאי עדיין תקפה, אבל שנתיים לאחר מכן, ב-2021 בית הדין הרבני הגדול הוציאה פסיקה שניתן לכרוך מזונות עם תביעת גירושים. בשנת 2025 הנושא שוב נדון בעתירה לבג"ץ ונקבע שוב שאין לכרוך מזונות בתביעות גירושים בבית הדין הרבני.

הצו על תנאי שניתן אתמול ממשיך את עמדת העליון, ומנסה לעצור את הרחבת הסמכויות של בית הדין הרבני – תיקון החקיקה מנובמבר האחרון.

טענת העתירה: פגיעה בחופש מדת ובשוויון

בבסיס העתירה עומדת הטענה כי החוק מאפשר לאחד מבני הזוג, רק משום שהקדים והגיש תביעת גירושין, לקבוע היכן יתנהלו גם הדיונים על מזונות, רכוש ומשמורת ולגרור את בן או בת הזוג להתדיין בבית דין רבני, גם בניגוד לרצונם. זאת, מבלי שנדרשת לכך הסכמה של שני הצדדים.

לטענת ישראל חופשית, מדובר בפגיעה בחופש מדת ובזכות של כל אדם לבחור באיזו ערכאה יתנהלו הדיונים על הנושאים האישיים והרגישים ביותר בחייו. אדם שנאלץ להתדיין בבית דין דתי כפוף להליך שמתנהל לפי כללים ותפיסות עולם שעשויים להיות זרים להשקפתו, גם כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לרכושו, לפרנסתו ולילדיו.

״מרוץ הסמכויות״

עוד נטען בעתירה כי ההסדר פוגע בשוויון, בין היתר משום שנשים אינן יכולות לכהן כדיינות בבתי הדין הרבניים, וכי הדין הדתי עלול להוביל להכרעות שאינן עולות בקנה אחד עם עקרון השוויון. בנוסף, החוק מעודד את ״מרוץ הסמכויות״ בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה: במקום לאפשר לבני הזוג לנסות ליישב את הסכסוך, הוא יוצר תמריץ להגיש תביעות במהירות כדי להקדים את הצד השני ולקבוע היכן יתנהל ההליך. התוצאה עלולה להיות החרפת הסכסוך, יצירת מנופי לחץ ופגיעה בטובת הילדים.

בישראל חופשית מדגישים כי לא מדובר רק בשאלה טכנית של יעילות ההליך המשפטי, אלא בסוגיה שנוגעת לחופש הבחירה, לשוויון ולזכותו של אדם לנהל את חייו האישיים והמשפחתיים ללא כפייה דתית.

העתירה הוגשה על ידי ישראל חופשית, באמצעות עו״ד ד״ר חגי קלעי ועו״ד ליאור סוקול ממשרד קלעי רוזן ושות׳.