ממצאים מדאיגים עולים משבע קטגוריות מרכזיות בדו"ח מדדי איכות רפואת קהילה לשנת 2025: השמנה, עישון, צריכת תרופות הרגעה ונוגדי דיכאון, סוכרת, גילוי מוקדם של סרטן, בריאות השן וחיסונים, כך על פי  דו"ח של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות שפורסם הבוקר (שלישי).

מהדו"ח עולה כי כמעט מחצית מבני 12 לא הלכו לבדיקות שגרתיות אצל רופאי שיניים בשנתיים האחרונות; אזור תל אביב והנגב המערבי מובילים בצריכת תרופות נוגדות דיכאון, בעוד חיפה מובילה בצריכת תרופות להרגעה ושינה; שיעורי ההשמנה הגבוהים היותר נמצאים בנגב המערבי ובנגב המזרחי; שיעור החולים בסכרת בקרב בני 18 ומעלה באוכלוסייה הכללית עומד על 11%; אחד מכל שלושה שקיבלו תשובה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה אינם משלימים קולונוסקופיה בתוך חצי שנה; חיסון נגד זיהומים פנאומוקוקיים, שיכולים לגרום בין היתר לדלקת ריאות, ניתן ל47.7% מבני 65 ומעלה – פי 8.5 מאשר בשנת 2023.

עודף השמנה ועודף משקל 

מהד"וח עולה כי בשנה שעברה 8.6% מהילדים בגיל 7 סבלו מהשמנת יתר – שיא כל הזמנים. באשקלון כמעט כל ילד שביעי סובל מהשמנה.

בשנת 2025 נמשכה מגמת העלייה בשיעורי השמנת היתר בקרב בני 20–64 – יותר מ-62% מהגברים ו-57% מהנשים סובלים מעודף משקל או השמנה.

שיעור ההשמנה בקרב ילדים בני 7 הגיע לשיא של 8.6% – הנתון הגבוה ביותר מאז החלה המדידה בשנת 2014; בקרב בני נוער בגילאי 14–15 נרשמה ירידה לעומת 2024 ל-12.6%.

מבחינת פילוח גיאוגרפי, אשקלון מובילה בהשמנת ילדים בני 7 – 13.1%, ואילו אזור הנגב המערבי נמצא בצמרת השמנת המבוגרים – 33.6% בקרב נשים. מנגד, בתל אביב ובהרצליה נרשמו שיעורי ההשמנה הנמוכים בארץ – כ-17.3% ו- 18.1% (בהתאמה) בלבד בקרב נשים.

בקרב גברים שיעור ההשמנה הגבוה ביותר נמדד בבני ברק – 30.7% ואחריה בית שמש עם 29.5%. בתל אביב וברמת גן נרשם השיעור הנמוך ביותר של השמנת יתר בקרב גברים – 15.6% ו-18.3% בהתאמה.

הפערים בולטים גם כשמשווים בין מעמדות חברתיים-כלכליים: שיעור השמנת היתר בקרב נשים מהמעמד הנמוך ביותר גבוה כמעט פי שניים מאשר בקרב נשים במעמד הגבוה ביותר – 36.8% לעומת 19.1% בהתאמה.

בקרב גברים במעמד הנמוך ביותר נרשם שיעור השמנת יתר של 27.3% לעומת 19% בלבד בקרב גברים מהמעמד הגבוה ביותר. קביעת הציון החברתי-כלכלי נעשה על פי למ"ס וחברת הנתונים פוינטס. שילוב זה משמש כבסיס הרשמי לקביעת הציון החברתי-כלכלי (הסוציו-אקונומי) בתוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה של משרד הבריאות.

בחברה הערבית שיעורי ההשמנה גבוהים באופן ניכר ונעים סביב 35% בקרב נשים בגילאי 20–64 ו-53% בגילאי 65–84. באוכלוסייה הכללית שאינה חרדית או ערבית, נרשם שיעור של 25%  בקרב נשים מגיל 20 עד 84.

עישון

בת ים מובילה בפער ניכר: שליש מהגברים מעשנים ואחוז נשים מעשנות הגבוה כמעט פי שניים מהממוצע הארצי.

שיעור העישון הכללי בישראל המשיך לרדת בשנה שעברה ועמד על 19.1%. למרות זאת, הפערים בין המינים והאזורים נותרו רחבים מאוד: גברים מעשנים פי שניים יותר מנשים – 27.2% לעומת 11.9%.

בפילוח לפי ערים, בת ים ניצבת בראש דירוג העישון הארצי, עם אחד מכל שלושה גברים שמעשן, או 33.5%, ושיעור נשים מעשנות של 22.6% – כמעט כפול מהממוצע הארצי; מנגד, בקרב נשים ממודיעין ומבני ברק נמדדו שיעורי העישון הנמוכים ביותר בארץ. 15% מהגברים בבני ברק ו-13.6% מהגברים במודיעין נמצאו מעשנים.

34.5% מהגברים מהמעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר מעשנים לעומת 17.4% מהגברים במעמד הגבוה, בעוד אצל נשים המגמה הפוכה – שיעורי העישון הגבוהים ביותר נרשמים בקרב נשים מהמעמד הבינוני-גבוה עם  15.4% לעומת 5% במעמד הנמוך ביותר.

בחברה הערבית 36.1% מהגברים מעשנים, לעומת שיעור עישון נמוך במיוחד של כ-4% בקרב הנשים.

בריאות הנפש ותרופות מרשם (נוגדי דיכאון, שינה והרגעה)

הדו"ח מצא פער של פי שניים ברכישת תרופות לשינה והרגעה בין נפת חיפה לבין נפת גולן – 763 רכישות לכל אלף איש לעומת 357 בהתאמה.

השימוש בתרופות נוגדות דיכאון המשיך לעלות ב-2025 והגיע ל-703 רכישות על כל אלף איש לעומת 685 ב-2024. עם זאת ירידה קלה נרשמה בצריכת תרופות לשינה והרגעה – מ-549 רכישות על כל אלף איש ב-2024 ל-540 רכישות בשנה שעברה.

מבחינת פילוח גיאוגרפי, האזורים המובילים ברכישת נוגדי דיכאון הם נפת תל אביב עם 835 רכישות על כל אלף איש והנגב המערבי עם 834 רכישות.

חיפה מובילה בפער ניכר בצריכת תרופות השינה וההרגעה – 763 רכישות על כל אלף איש. יתרה מכך, נשים צורכות תרופות אלו בשיעור גבוה משמעותית לעומת גברים, אך הפער בין המינים הולך ומצטמצם, על פי הדו"ח. בחברה הערבית נרשם זינוק של 29% בצריכת נוגדי דיכאון בשנים האחרונות.

מהדו"ח עולה כי נמשכת מגמת העלייה בשיעור המטופלים ששוחררו מאשפוז פסיכיאטרי ממושך ונפגשו עם אנשי בריאות הנפש בקהילה בתוך 14 ימים מרגע השחרור: 65.9% בשנת 2025 לעומת 32.5% בלבד בשנת 2015 – עלייה של פי שניים בתוך עשור.

בשנת 2025 נותר שיעור השימוש המופרז בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים להרגעה ולשינה בקרב בני 65 ומעלה ללא שינוי – 5.5%.

במקביל, נרשמה בשנה שעברה ירידה קלה בשימוש בבנזודיאזפינים ארוכי טווח המעמידים את המבוגרים בסיכון לנפילות ולפגיעה קוגניטיבית ל- 47.7% אך שיעורם עדיין גבוה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות – ב-2024 נרשם שיעור של 33.1% (התרופות נכנסו לסל הבריאות עבור גילאי 65 ומעלה בשנת 2023; מ.צ.).

סוכרת

בנצרת נרשם שיעור גבוה בכמעט 70% בהשוואה לתל אביב של תחלואת סוכרת, וכמעט שליש מהתושבים המבוגרים בעיר מתמודדים עם המחלה.

מספר חולי הסוכרת בישראל המשיך לעלות גם בשנה שעברה והגיע ל-676,808 איש – יותר מאחד מכל עשרה בוגרים בני 18 ומעלה, או 11%, חיים עם המחלה.

באיזון רמות הסוכר נרשם שיפור קל ל-79% חולים מאוזנים; וכ-% 75.4 מהחולים עם פגיעה כלייתית מקבלים תרופות מתקדמות כמו GLP-1 ו-SGLT-2 שמסייעות גם בהורדת משקל.

בפילוח גיאוגרפי, נפת נצרת מובילה את הארץ בשיעורי התחלואה בסוכרת עם 14.7% מהאוכלוסייה הבוגרת, שיעור גבוה בכמעט 70% מזה שבתל אביב העומד על 8.7%; וכמעט שליש מהתושבים המבוגרים בעיר מתמודדים עם המחלה.

בחברה הערבית, כמעט שליש מבני 45 ומעלה חולים בסוכרת – כ-31% מהגברים וכ-29% מהנשים. המחלה שכיחה יותר בשכבות החברתיות-כלכליות הנמוכות, שם עומדת התחלואה על 27.8% במעמד הנמוך ביותר לעומת 19.1% במעמד הגבוה ביותר.

 גילוי מוקדם של סרטן (שד, מעי גס וצוואר הרחם)

שליש מבעלי בדיקת דם סמוי חיובית בצואה אינם משלימים בדיקת קולונוסקופיה בתוך חצי שנה, כפי שמומלץ. נפת ירושלים ממוקמת בתחתית הארץ בכל מדדי הגילוי המוקדם.

בשנת 2025 נרשמה עלייה בביצוע בדיקות לסרטן צוואר הרחם, מ- %66.8 ב-2024 ל-69.5% בקרב נשים בגילאי 25-64. ירידה קלה נרשמה בבדיקות ממוגרפיה לסרטן השד בגילאי 50-74, מ-72.3% ב-2024 ל-71.5%.

64.4% בקרב בני 50-74 עשו בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בשנה שעברה לעומת % 64.9 בשנה הקודמת.

מבחינת פילוח גיאוגרפי, נפת ירושלים נמצאת בתחתית הדירוג הארצי בכל שלושת מדדים של בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן שד, מעי גס וצוואר הרחם. מנגד, אזור הנגב המערבי מוביל בממוגרפיה לסרטן שד עם 75.3%; עכו מובילה בבדיקות לסרטן המעי הגס עם 68.1%; ותל אביב מובילה בבדיקות לסרטן צוואר הרחם עם 77.1%.

בחברה החרדית נרשמו שיעורי הביצוע הנמוכים ביותר בממוגרפיה לבדיקת סרטן שד – 59.6%; ובבדיקות סרטן המעי הגס – 53%.

מדד חדש: בריאות השיניים בילדים

השנה שולב לראשונה בדו"ח מדד הבוחן את שיעור הילדים בגילאי 6 ו-12 שעברו בדיקה שגרתית אצל רופא שיניים בשנתיים האחרונות.

על פי המדד ברמה הארצית, 50.9% מבני ה-6 ו-45.3% בלבד מבני ה-12 עברו את הבדיקה בשנה שעברה.

בפילוח לפי נפות, רמת גן ורחובות מובילות בשיעור הבדיקות לילדים בני 6 עם 67% ו- 68 בהתאמה, בעוד שצפת, ירושלים והגולן נמצאות בתחתית עם כ-35% – 36%.

בחברה הערבית המצב חמור במיוחד, עם 36% בקרב בני 6 ו-27.2% בקרב בני 12 שנבדקו בשנתיים האחרונות. ילדים ממשפחות במעמד חברתי-כלכלי נמוך נבדקים בשיעורים נמוכים משמעותית מאלו שבשכבות הגבוהות.

חיסונים – שפעת ופנאומוקוק

אף שילדים הסובלים מסוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכי שפעת קשים, רק 25.4% מהם התחסנו ב-2025 נגד המחלה.

שיעור ההתחסנות נגד שפעת בקרב בני 65 ומעלה עמד ב-2025 על 57% בלבד. מנגד, חלה עלייה משמעותית בחיסון המצומד נגד חיידק פנאומוקוק שגורם לדלקת ריאות בקרב קבוצת גיל זו, עם זינוק ל- 47.7%.

בפילוח גיאוגרפי, נפות יזרעאל וכנרת מובילות בהתחסנות שפעת למבוגרים עם כ-61.5%, בעוד שחולון עם 50.2% ואשקלון עם 52.5% סוגרות את הרשימה.

הבשורה הטובה: ירידה בצריכת אנטיביוטיקה בקהילה

בתחום בריאות הלב, נמשכת מגמת עלייה בשיעור המטופלים בני 35 עד 74 שעברו צנתור או ניתוח מעקפים ושומרים על רמות כולסטרול רע (LDL) נמוכות ביעד או מטופלים בסטטינים בעצימות גבוהה – 58.5%. בקרב נשים נרשם שיעור של 50.9%, נמוך משמעותית מהנתון בקרב הגברים – 60%.

עם זאת, רבע מהמבוגרים בני 55 עד 74, או 25.4%, כלל לא עברו מדידת לחץ דם בתקופה שנבדקה.

בקרב תינוקות בגילאי 9 עד 18 חודשים, קרוב לאחד מכל עשרה סובל מאנמיה עם שיעור ארצי של % 9.3, כאשר בחברה החרדית הנתון מזנק ל-14.7%.

בתחום האורתופדיה מצא הדו"ח כי רוב מוחלט של המבוגרים בעלי שבר בצוואר הירך אינם מקבלים טיפול תרופתי הולם לאוסטאופורוזיס למניעת שברים נוספים – 41.2% מהנשים ו-29.8% מהגברים בגילאי 65 עד 85. בחברה הערבית הנתון צונח לפחות מאחד מחמישה גברים, או  19.1%.

בשורה טובה נמצאה בצריכת אנטיביוטיקה בקהילה, עם ירידה בכמות הרכישות בקרב ילדים מ-770 על כל אלף ילדים ב-2024 ל-663 ב-2025 – ירידה של 9%.

ירידה מתונה יותר נרשמה גם בקרב מבוגרים: מ-806 על כך אלף איש ב-2024 ל-781  ב-2025 – ירידה של 3%.

התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה הושקה על ידי משרד הבריאות בשנת 2004, ומטרתה לספק לציבור ולקובעי המדיניות מידע אמין על איכות הטיפול הרפואי שמעניקות קופות החולים בישראל כדי לשפר את השירות. הנתונים מתפרסמים מדי שנה ומאפשרים מעקב ארוך טווח וממוקד לפי גיל, מין, מצב חברתי-כלכלי ונפת מגורים, וכן השוואה מול מדינות אחרות.

הדו"ח כולל עשרות מדדים המשקפים תחומי רפואה שונים בקהילה, ומבוססים על המידע המצוי בידי ארבע קופות החולים בישראל. התוכנית פועלת בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, ומנוהלת על ידי מינהלת אקדמית בראשות פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית.

פרופ׳ רונית קלדרון-מרגלית: "זו השנה הראשונה בה מתקיימת מדידה של נתוני השמנה ועישון גם ברמה של ערים גדולות. התוכנית מחויבת להממשך ניטור איכות הטיפול בקהילה, להממשך בחינה והארה של פערים ומגמות ולהרחבת המדידה לתחומים חדשים, כמו בריאות השן".

פרופ׳ נחמן אש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות: "חשוב לזכור שמערכת בריאות חזקה אינה נמדדת רק ביכולתה להתמודד עם מצבי חירום, אלא גם ביכולתה להעניק שירותי בריאות איכותיים, נגישים ושוויוניים לכלל האוכלוסייה, בשגרה ולאורך זמן.

"הממצאים מלמדים שלצד הישגים משמעותיים, עדיין ניצבים בפנינו אתגרים המחייבים הסתכלות ארוכת טווח. הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה, בין אזורים גיאוגרפיים ובין מעמדות חברתיים-כלכליים אינם גזירת גורל. מדאיגים במיוחד נתוני ההשמנה של הילדים, המהווים תמרור אזהרה מפני שיעור מדאיג של תחלואה עתידית. שיפור נתוני הבריאות של אזרחי מדינת ישראל מחייב מדיניות ממשלתית עקבית, השקעה בתשתיות ובכוח אדם, חיזוק רפואת הקהילה והרחבת שירותי המניעה והגילוי המוקדם.

"לקראת השנים הבאות, ובמיוחד על רקע האתגרים התקציביים הצפויים, אסור שמערכת הבריאות תהפוך לקורבן של הצלחתה בתקופות החירום. הממשלה הבאה תידרש להעניק לבריאות הציבור מקום מרכזי בסדר העדיפויות הלאומי ולהבטיח שההחלטות המתקבלות יחזקו את מערכת הבריאות הציבורית גם עבור הדורות הבאים".