בצל המשבר הפוליטי, דבר אחד כבר ברור: שנת 2027 תפתח בלי תקציב מדינה מאושר. בתסריט של בחירות חוזרות בסביבות אפריל-מאי, רוב השנה תתנהל בצורה זו. המשמעות בפועל היא קיצוצים: לפי בדיקות דבר תקציב המשכי 1\12 יביא לקיצוץ של כ-11%, בהשוואה לשנה עם תקציב רגיל.

תקציב המשכי הוא מעין "המשך" המתעדכן מדי חודש של התקציב של השנה הקודמת, המיועד להמשך פעילות משרדי הממשלה בתקופת המעבר עד להכרזה על התקציב. אך אינו המשך ישיר של התקציב אלא גרסה מקוצצת שלו: התקציב הרגיל ה"מותר" לפי כלל ההוצאה הוא תקציב השנה הקודמת שאושר בפועל עם תוספת של גידול האוכלוסייה, הצמדה למדד, ועוד שיעור קטן של פחות מאחוז שגדל ככל שיחס החוב לתוצר נמוך יותר. אל הגידול המותר בחוק מתווסף על פי רוב גידול נוסף שמאושר כל פעם באופן "חד פעמי" בצירוף התחייבות לקצץ בתקציבים הבאים שגם היא יכולה להידחות.

אך בתקציב המשכי יש גידול לפי גידול האוכלוסייה הצפוי בלבד, ללא השינוי במדד המחירים וללא התוספת התלויה ביחס החוב לתוצר. נוסף על כך התקציב ההמשכי נגזר מהתקציב "המותר" של השנה הקודמת ולא התקציב שלה בפועל, והפער עשוי להיות גדול. התקציב המותר ב-2026 עמד על 633.6 מיליארד שקלים, והתקציב שאושר בפועל עמד על כ-699 מיליארד שקלים, כ-65 מיליארד שקלים הפרש. החל מינואר התקציב החודשי יגזר מחישוב תקציב שנתי של 641.6 מיליארד שקלים, שלפי הערכת 'דבר' מהווה קיצוץ ריאלי של כ-11% בתקציב המדינה.

תקציב המשכי אינו תופעה יחודית. 2025 ו-2026 התחילו גם הן עם תקציב המשכי, ובשתיהן התקציב נקבע בשבוע האחרון של מרץ, כאשר יש לממשלה עד 90 ימים לתוך שנת התקציב להעביר תקציב אחרת הכנסת תתפזר ויוכרזו בחירות. גורמים במשרד האוצר אף הסיברו כי הם למדו להתמודד עם ההשלכות של תקציב מאוחר, בין היתר באמצעות תשלום רטרואקטיבי למשרדים.

אך 2027 עשויה להסתיים ללא תקציב במקרה בו לא תקום ממשלה והכנסת תצא לבחירות חדשות. לממשלה חדשה יש 145 יום להעביר תקציב, והם עשויים להסתיים לאחר תום שנת התקציב. מצב כזה יביא לקיצוץ כפוי בשירותים האזרחיים, בהשקעה בתשתיות ובהובלת מהלכים שמטרתם שמירה על מקומה של ישראל כמובילה טכנולוגית, כאשר להוצאות ביטחון דחופות עשוי להימצא המענה גם במקרה של תקציב המשכי.

בעוד שקיצוצים נקראים בשיח הימני כלכלי "התייעלות", הנזק של קיצוצים כפויים מסוג זה כה גבוה עד שהם לא רצויים אפילו על ידי אגף התקציבים באוצר, מכיוון שמדובר בקיצוץ "טיפש" שמקשה על ההתנהלות התקינה של הממשלה, ומקשה על הוצאות שקיים קונצנזוס עליהם כיעילות . אפקט נוסף הוא אי היציבות בהמשך תוכניות ממשלתיות ובתקציבים עבור גופים חוץ ממשלתיים המספקים לה שירותים, או נסמכים עליה תקציבית.