הקהילה היהודית באסטוניה חגגה השבוע עשור להקמת בית הכנסת הראשון והיחיד במדינה מאז השואה. השרה לשוויון חברתי, ח"כ גילה גמליאל (הליכוד), השתתפה כנציגת ממשלת ישראל בטקס לציון עשור להיווסדו של בית הכנסת בטאלין, בירת אסטוניה. באותה המלחמה, הייתה אסטוניה למדינה הראשונה עליה הכריזו הנאצים, כבר ב-1942 כנקייה מיהודים, ובית הכנסת בעיר הוחרב על ידם. בטקס המרשים שנערך השבוע, השתתפו כל שדרת ההנהגה האסטונית החל מנשיאת המדינה קרסטי קליולאיד, עבור בשרים רבים בממשלה האסטונית וכלה בחברי פרלמנט האיחוד האירופאי, בו תשמש אסטוניה החל מהקיץ הקרוב כנשיאה. כמו כן, השתתף בטקס גם הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, וכן ראשי הקהילה היהודית ושגריר ישראל באסטוניה.

השרה גמליאל ורב קוט רב הקהילה היהודית באסטוניה – 25.5.2017 (קרדיט: דוברות המשרד לשוויון חברתי).

"רק מי שלא זוכר את העבר", אמרה השרה גמליאל, "עלול לחזור על טעויותיו. הנציגות הדיפלומטית של בכירי הנהגה האסטונית בטקס לציון עשור לבית הכנסת, היא עדות ברורה לעובדה שאסטוניה לא שוכחת והפנתה עורף לעבר הכואב. אך מעבר לעשור לבית הכנסת, אנו מציינים היום חצי יובל ליחסים דיפלומטיים ישראל ואסטוניה".

יהדות אסטוניה, אחת הקהילות הקטנות ביותר באירופה, מתמודדת עם אתגרים ייחודיים למדינה הבלטית הצפונית. ב-23 ביוני, היום הארוך בשנה, השמש שוקעת רק לעשר דקות בין 03:50 ל-04:00 לפנות בוקר. בחורף המצב קשה עוד יותר, כאשר האור בקושי מפציע את מעטה העננים בשעות הבודדות של היום.

בית הכנסת בטאלין (צילום: אוריאל לוי)

הרב של קהילת יהודי אסטוניה, שמואל קוט, אסף את המתפללים בבית הכנסת בערב שבת בשעה שמונה בערב. השמש הייתה רחוקה כמה שעות משקיעה באותה העת. דרשת השבת עסקה בזו הקושיה: מתי נכנסת שבת?

עו"ד אדיר ארונוביץ' שהגיע לקבלת השבת בבית הכנסת, סיפר כי הוא נולד שנתיים לאחר השואה, ומאז ומתמיד הייתה זו "סוגיה חמה" בקהילה. אביו של ארונוביץ' התגייס לצבא האדום על מנת להלחם בנאצים, לאחר שאסטוניה נכבשה בידי הרוסים וסופחה לברית המועצות כחלק מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב ב-1939. אמו נמלטה מהנאצים ברגע האחרון, וכמו מרבית הקהילה היהודית באסטוניה, מצאה מקלט ברוסיה בשנה שגרמניה הנאצית שלטה במדינות הבלטיות.

לפי הרב קוט, סוגיית השבת במדינות בהן השמש לא שוקעת נידונה כבר מאות שנים, אולם מפאת מיעוט היהודים החיים במדינות אלה, וריבוי הדעות ופרשנויות, הסוגיה טרם הוכרעה. הרב קוט הסביר כי הוא נוהג לערוך את קבלת השבת בשעה שמונה בערב בקיץ, אך הוא מודה כי לא הוא זה שקובע מתי נכנסת השבת ולכן הוא מותיר לתלמידיו להתחיל את השבת מתי שהם רואים לנכון.

בית הכנסת באסטוניה (צילום: אוריאל לוי).

הרב קוט סיפר כי לפני 15 שנה, בשנת 2002, הזמרת שרית חדד הגיעה לאסטוניה על מנת להשתתף בתחרות האירוויזיון עם השיר 'נדליק ביחד נר'. תחרות האירוויזיון נערכת באופן מסורתי בחודש מאי במוצ"ש לפי שעון ישראל, אך באסטוניה באותה העת השמש שוקעת בין 21:30-23:00 בלילה. חדד הגיעה לתחרות, ולפי הרב קוט, לא ידעה מה לעשות. היא התייעצה עם הרב שלה ועם רב נוסף בקהילה, ולבסוף החליטה ללכת ברגל לתחרות, שנערכה באולם המרוחק 8 ק"מ מבית המלון בו התארחה, וזאת בכדי להימנע מנסיעה בשבת. השיר הגיע למקום ה-12 בתחרות.

רב הקהילה אמר ל'דבר ראשון' שקהילת אסטוניה מונה 2,500 יהודים, וזו "קהילה קטנה ומגובשת, שמכירים אחד את השני ומשתתפים באירועים." לפי נתוני הסוכנות היהודית חיים באסטוניה 2,100 יהודים.

בין מלחמות העולם חיו באסטוניה כ-4,500 יהודים' שהיוו כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה. היהודים ישבו בערים טאלין, טרטו, נרבה, פרנו, רקברה, וורו, ויליאנדי, וולגה, שבכל אחת מהן היה בית כנסת, וכן ביישובים קטנים יותר. הכיבוש הסובייטי בשנים 1940-1941 הלאים עסקים גדולים ומפעלים, דבר שפגע יהודים רבים, כמו כן נאסרה פעילותם של רוב הארגונים היהודיים ונאסרה הוראת העברית בבתי הספר. יהודים מעטים שהיו קומוניסטים, זכו לקידום בעמדות ציבוריות. במהלך מלחמת העולם השנייה, כל בתי הכנסת נחרבו ובית הכנסת הגדול בטאלין הופצץ על ידי מטוסי הצבא האדום, והוצת לאחר מכן על ידי הצבא הגרמני הנסוג. בתקופת השלטון הסובייטי שימשו מבנים שונים כמקום לתפילה, ובתי כנסת חדשים לא הוקמו עד מאי 2007.

השרה גמליאל בסיור בבית הכנסת היחידי באסטוניה מאז מלחמת העולם השנייה שהיום מציינים עשור להיווסדו – 25.5.2017 (קרדיט: דוברות המשרד לשוויון חברתי).

השבוע התחיל צום הרמדאן, וגם המוסלמים באסטוניה יתקשו לקיים את מצוות החג כהלכתו. לפי הדת המוסלמית אסור לאכול באור היום לאורך חודש הרמדאן, וארוחת האיפטאר המסורתית נערכת לאחר השקיעה. אולם, באסטוניה השמש תשקע רק בחצות, מה שיקשה עליהם מאוד את הצום. באסטוניה חיים כ- 1,000 מוסלמים הנאלצים להתמודד עם בעיה זו. אולם בפינלנד, שבדיה, נורבגיה ורוסיה השכנות חיים רבבות מוסלמים בקו רוחב דומה בו השמש כמעט ולא שוקעת בחודשים מאי ויוני. המוסלמים במדינות אלו עושים את הרמדאן בדרך הקשה – צום של 18 שעות וארוחה אחת במהלך הזמן המעט בו השמש נמוכה ביותר. יתכן שזו אחת הסיבות שיש מעט מאוד מוסלמים החיים צפונית לשטוקהולם, טאלין, הלסינקי ואוסלו, המצויות פחות או יותר באותו קו הרוחב.