גוש נתניהו איבד 11 מנדטים בבחירות לכנסת ה-26, אך פחות ממחצית מהאובדן נובע מירידה בשיעור התמיכה הארצי בו. השאר, על פי ניתוח 'דבר' לתוצאות הבחירות, נובע בעיקר מהשינוי בהשפעתו של אחוז החסימה. בבחירות 2022 זכה הגוש בכ-6 מנדטים מעבר לחלקו היחסי בקולות הכשרים, ואילו בבחירות האחרונות היתרון הזה נעלם כמעט לחלוטין.

הניתוח חושף גם פער מעמדי חד בדפוסי ההצבעה: ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של הקלפיות היה גבוה יותר, כך פחתה התמיכה בגוש נתניהו. עוד עולה ממנו כי התמיכה בגוש נתניהו (מפלגות הקואליציה הנוכחית, כולל המפלגות החרדיות) נחלשה בכל הערים הגדולות. נתוני ההצבעה מגלים גם לאן הלכו המנדטים שאיבדה ש"ס, והאם ערבים מצביעים למפלגות יהודיות ולהפך.

איך איבד נתניהו 11 מנדטים

בבחירות 2022 זכה גוש נתניהו ל-64 מנדטים, ובבחירות 2026 ירד ל-53. נתניהו איבד תמיכה בקרב האלקטורט היהודי, אבל אובדן זה מסביר רק 3 מתוך 11 מנדטים שהפסיד. הגידול בחלקן של הקלפיות הערביות מכלל הקולות הכשרים מסביר כ-2.3 מנדטים נוספים, וכ-5.7 מנדטים נובעים משינויים הקשורים בעיקרם לאחוז החסימה: ב-2022 לא עברו מרצ ובל"ד את אחוז החסימה, וכמעט 300 אלף קולות שניתנו להן לא תורגמו למנדטים. ב-2026, מנגד, מפלגות עמך ישראל ונעם מגוש נתניהו לא עברו את אחוז החסימה, ויותר מ-100 אלף קולות שקיבלו לא תורגמו למנדטים. כך גוש נתניהו איבד 11 מנדטים, המפלגות הערביות התחזקו ב-9 וגוש איזנקוט בשניים בלבד, שכן העלייה במשקל ההצבעה בקלפיות הערביות צמצמה גם את חלקו היחסי של גוש איזנקוט.

אובדן תמיכה בציבור היהודי

מעבר קולות מגוש נתניהו אומנם אינו הגורם הראשי לאובדן המנדטים, אך הוא גורם מרכזי ועקבי. בכל עשר הערים הגדולות, לפי הקולות הכשרים בקלפיות הלא-ערביות, איבד גוש נתניהו אחוזי תמיכה לטובת גוש השינוי ולמפלגות אחרות.

בשתי הערים הגדולות, תל אביב וירושלים, איבד גוש נתניהו 4.1 ו-2.8 נקודות אחוז, בהתאמה. גם במעוזי הגוש, נתניה, אשדוד ובאר שבע, שבהן זכה ב-2022 ליותר מ-60% מהקולות, איבד גוש נתניהו אחוזי תמיכה, אולם בערים אלו גוש השינוי הרוויח פחות, ובמקומו זכתה בקולות מפלגת המילואימניקים והכלכלית, שלא עברה את אחוז החסימה. גם בכלל הקלפיות הלא-ערביות שיפר גוש איזנקוט את חלקו על חשבון נתניהו, והירידה בשיעור התמיכה בנתניהו התחלקה בעיקר בין גוש השינוי למילואימניקים-הכלכלית.

אין הצבעה חוצת מגזרים

7% בלבד מהקולות בקלפיות ביישובים הערביים ניתנו למפלגות לא-ערביות ב-2022. ב-2026 פחת עוד יותר שיעור התמיכה ועמד על 5%. הזינוק בשיעור ההצבעה במגזר הביא לגידול במספר המנדטים של המפלגות הערביות על חשבון שני הגושים. ההצבעה למפלגות ערביות ביישובים יהודיים הייתה כמעט אפסית: פחות מ-0.5% מהקולות ניתנו למפלגות ערביות הן ב-2022, הן ב-2026.

לאן הלכו המנדטים של ש"ס?

אחת המפסידות הגדולות של הבחירות היא ש"ס, שאיבדה כמעט מחצית ממושביה בכנסת – מ-11 מנדטים בכנסת היוצאת ל-6 בכנסת הנכנסת.

ניתוח 'דבר' מצביע על שני מקורות אפשריים לכך: הראשון הוא מעבר קולות בתוך הגוש, שניתן להניח שהתרחש על סמך השינויים נטו בשיעורי התמיכה. בקרב קלפיות בשכונות יהודיות לא-חרדיות, האובדן של ש"ס היה גדול יותר ככל שהתמיכה בה הייתה גבוהה יותר ב-2022, וכך גם התחזקות יתר גוש נתניהו. בשכונות לא-חרדיות שבהן לש"ס הייתה תמיכה של 15% או יותר, היא איבדה 6.4 נקודות אחוז ויתר הגוש זכה ב-3.8 נקודות אחוז.

המקור השני הוא הרשימות החרדיות החדשות, הציבור החרדי וצבע שחור, שהתחזקו ביישובים חרדיים ומעורבים-חרדיים, וסביר שחלק מהתחזקותן הגיעה ממעבר קולות מש"ס. ביישובים חרדיים, ש"ס סבלה מירידה של 5.5 נקודות אחוז בתמיכה, ואילו המפלגות החרדיות החדשות ב-2.3 נקודות אחוז. יתר הגוש התחזק ב-2.2 נקודות אחוז.

הצבעה מעמדית מובהקת

ניתן לראות דפוסים ברורים בהצבעה בישראל לפי מעמד. התמונה נחשפת מהצלבת נתוני ההצבעה מפת האשכולות החברתיים-כלכליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמשייכת כל אזור בישראל, עד רמת השכונה, לאחד מתוך עשרה אשכולות חברתיים-כלכליים – על בסיס שקלול נתונים כמו רמת הכנסה, השכלה, רמת חיים ועוד.

חשוב לזכור, כשמתבססים על פילוח לאשכולות כלכליים-חברתיים, שמספר האנשים בכל אשכול אינו שווה (בניגוד לחלוקה לעשירוני הכנסה למשל), ובהתאמה לכך גם מספר המצביעים בפועל. כך למשל, אשכולות הביניים (4–7) מרכזים כמעט מחצית מהקולות הכשרים – בערך פי שניים מהאשכולות הנמוכים (1–3) והגבוהים (8–10), בנפרד.

בחלוקה של הקלפיות היהודיות לפי אשכולות, עולה דפוס מובהק בהצבעה לגושים. ככל שעולים בדירוג החברתי-כלכלי, שיעור התמיכה בגוש השינוי גדל, ושיעור התמיכה בגוש נתניהו מצטמצם. באשכולות 1–3 עיקר התמיכה הוא במפלגות החרדיות. באשכול 7 הגושים זוכים לתמיכה כמעט זהה – 47.2% לגוש נתניהו ו-47.8% לגוש השינוי. מאשכול 8 ומעלה, גוש השינוי זוכה ליתרון.

הכללת כל הקלפיות בחישוב מראה תמיכה של כ-40% במפלגות הערביות באשכולות הנמוכים (1–3), וכ-28% למפלגות החרדיות. באשכולות הביניים (4-7), שכוללים כמחצית מהקולות הכשרים, גוש נתניהו זוכה לרוב עם 51% מהקולות, ובאשכולות הגבוהים, המהווים כרבע מהקולות, גוש השינוי זוכה לתמיכה של 70%.

הליכוד מתבססת על מעמד הביניים

מאילו מעמדות חברתיים כלכליים קיבלה כל מפלגה את התמיכה שלה? מפילוח של נתוני ההצבעה לפי אשכולות חברתיים כלכליים ניתן גם לבנות לכל מפלגה פרופיל כלכלי-חברתי של המצביעים שלה: כמה מהם מתגוררים באזורים שמשויכים לאשכולות הנמוכים יותר, לעומת מצביעים באשכולות הביניים ובאשכולות הגבוהים.

עוצמה יהודית, הציונות הדתית, ישראל ביתנו והליכוד מתבססות כולן על אשכולות הביניים, שמהם מגיעים בין 61% ל-67% מקולותיהן. יתר הקולות למפלגות אלה מתחלקים באופן שווה יחסית בין האשכולות הנמוכים לגבוהים. גם בקרב רשימת המילואימניקים והכלכלית ועמך ישראל 60% מהקולות מגיעים מאשכולות הביניים, אך שארית התמיכה בהן מרוכזת באשכולות הגבוהים (32%). בהתחשב בגודל הקבוצות, שיעורי התמיכה במפלגות האלה בשתי הקבוצות דומים.

הדמוקרטים, ישר וביחד, שלוש מתוך ארבע מפלגות גוש השינוי, זוכות לשיעורי תמיכה גבוהים יותר באשכולות הגבוהים מאשר בשאר האשכולות. במפלגת ישר 94% מהקולות מתחלקים שווה בשווה בין אשכולות הביניים לגבוהים. אולם, כאמור, אשכולות הביניים מהווים כמחצית מהקולות הכשרים, לעומת כרבע באשכולות הגבוהים, מה שמצביע על שיעור תמיכה גבוה בהרבה באשכולות הגבוהים. במפלגת 'ביחד' המצב דומה מאוד, ואילו מפלגת הדמוקרטים נשענת עוד יותר על האשכולות הגבוהים, שמהם מגיעים 56% מקולותיה, לעומת 7% מהאשכולות הנמוכים.

אף שהדרוזים מהווים נתח קטנטן מסך הקולות, התנודות החדות בקלפיות הדרוזיות מעניינות. מפלגות המרכז-שמאל, העבודה, מרצ ויש עתיד, זכו ב-2022 ליותר מרבע מהקולות, ואילו ב-2026 הדמוקרטים וביחד זכו רק ל-8.5% מהקולות. גם התמיכה במפלגות הערביות ירדה מכמעט 10% ב-2022 ל-7.3% ב-2026. מפלגת ישר, שזכתה ל-37.9% מהקולות, היא המפלגה המובילה. מי שנהנו מעלייה בתמיכה ביחס לבחירות הקודמות הן ישראל ביתנו, שעלתה מ-18.2% לכרבע מהקולות, ומפלגות גוש נתניהו, שהתמיכה בהן גדלה ב-7.2 נקודות אחוז.