אחד הנתונים שזכו לעיסוק ציבורי נרחב הוא מספר האנשים שהגיעו במיוחד להצביע, ויש אפילו הרואים בו כמניע חזק נגד בחירות נוספות בעבור גוש השינוי. אלא שלפי נתונים ראשונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קשה למצוא עדות להשפעה מכרעת של ישראלים שטסו במיוחד כדי להצביע.

באוקטובר 2026 נרשמו 87.2 אלף כניסות לישראל של ישראלים המתגוררים בחו"ל. הנתון אינו זהה למספר הישראלים שהגיעו להצביע בבחירות לכנסת ה-26: חלק מהנכנסים עשויים היו לעזוב את הארץ לפני יום הבחירות, אחרים שהו בישראל אך לא הצביעו, וחלקם הגיעו ממילא לביקור שלא היה קשור לבחירות. עם זאת, הנתון מאפשר לבחון את השינוי בהיקף ההגעה לישראל בהשוואה לחודשים קודמים.

הנתון במתכונתו החדשה החל להתפרסם ביוני האחרון, ובהמשך נוספו גם נתונים השוואתיים מהשנה הקודמת. באוקטובר 2025 נרשמו 52.3 אלף כניסות של ישראלים המתגוררים בחו"ל, כך שבאוקטובר האחרון נרשמה עלייה של 34.9 אלף כניסות, כ-67%. בהשוואה לספטמבר 2026, שבו נרשמו 62.4 אלף כניסות, מדובר בעלייה של כ-24.8 אלף. גם בהשוואה לממוצע החודשים הזמינים, הנתון של אוקטובר גבוה בכ-25 אלף כניסות, אם כי השוואה זו מושפעת מעונתיות, מחודשי הקיץ וממועדי החגים.

אין נתונים על סיבת הגעתם של הישראלים שנכנסו לארץ. אפשר לשער שחלק מהעלייה קשור לבחירות, אך אי אפשר לייחס את כל הכניסות העודפות למטרה זו, או לקבוע מהנתונים כמה אנשים הגיעו במיוחד להצביע. גם חשוב להבחין בין מספר הכניסות לבין מספר האנשים: הנתונים מתייחסים לתנועות בגבול, ולא בהכרח לאנשים שונים.

לפני הבחירות העריך מיזם Fly&Vote, שפעל לעידוד הגעתם של ישראלים המתגוררים בחו"ל להצבעה, כי כ-67 אלף ישראלים יגיעו להצביע. ההערכה התבססה על נתוני הרשמה וסקר של המיזם, ולא על ספירת מצביעים בפועל. נתוני הלמ"ס אינם מאפשרים לאשר את ההערכה הזאת, אך גם לא להפריך אותה באופן ישיר, משום שהם אינם מזהים את מטרת ההגעה.

ומה בנוגע לכוח האלקטורלי של הישראלים שהגיעו מחו"ל? בבחירות האחרונות נדרשו כ-45 אלף קולות בממוצע למנדט, לאחר ניכוי הקולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. אם מניחים, לצורך המחשה בלבד, שכ-25 אלף איש נוספים הגיעו במיוחד כדי להצביע, ושכולם בעלי זכות בחירה שהצביעו בפועל, מדובר במספר קולות השווה לקצת יותר מחצי מנדט. אלא שזוהי המחשה חשבונית בלבד, ולא אומדן מבוסס של מספר המצביעים שהגיעו מחו"ל. הנתונים אינם מאפשרים לקבוע כמה מהנכנסים היו ילדים, כמה מהם הצביעו ולאילו רשימות ניתנו קולותיהם.

גם השאלה למי הצביעו הישראלים שהגיעו מחו"ל נותרת פתוחה. בניגוד להנחה הרווחת שלפיה ישראלים שהיגרו לחו"ל נוטים בהכרח לעמדות פוליטיות מסוימות, מחקרים שנערכו לפני המלחמה לא הצביעו על פערים משמעותיים וחד-משמעיים בהשקפותיהם הפוליטיות. מאז תחילת המלחמה עלה היקף ההגירה מישראל, אך אין נתונים מספקים על עמדותיהם הפוליטיות של המהגרים החדשים. גם אם מאפייני התעסוקה וההשכלה שלהם עשויים להצביע על מגמות מסוימות, אין בכך כדי לקבוע כיצד הצביעו.

לא ניתן לקבוע את היקף ההשפעה

על פי נתוני הלמ"ס שצוטטו ערב הבחירות, כ-810 אלף ישראלים בעלי זכות הצבעה מתגוררים כיום בחו"ל. בהשוואה למספר הזה, תוספת של כ-25 אלף עד 35 אלף כניסות במהלך אוקטובר היא בהיקף של כ-3%–4%. גם כאן מדובר בהשוואה בין נתונים שאינם זהים: כלל בעלי זכות ההצבעה המתגוררים בחו"ל מצד אחד, ומספר הכניסות העודפות לישראל מצד אחר. ההשוואה ממחישה את סדרי הגודל, אך אינה מלמדת על שיעור ההשתתפות בפועל בבחירות.

הגעתם של ישראלים מחו"ל הייתה אחד הנושאים שנדונו במהלך מערכת הבחירות, ובשלב מסוים אף פעל הליכוד נגד מיזם שסייע בהבאתם לישראל. גם לאחר הבחירות הועלתה האפשרות שההשתתפות של ישראלים המתגוררים בחו"ל השפיעה על תוצאות ההצבעה ועל המאזן בין הגושים. עם זאת, הנתונים שפורסמו עד כה אינם מאפשרים לקבוע את היקף ההשפעה, ובוודאי שאינם מוכיחים כי היא הכריעה את הבחירות.

נתון משמעותי וברור יותר הוא שיעור ההשתתפות הכללי בבחירות. שיעור ההצבעה עלה לכ-77.9%, לעומת כ-70.6% בבחירות הקודמות – עלייה של כ-7.3 נקודות אחוז. במקביל, מספר הקולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה ירד מכ-417 אלף לכ-308 אלף. בחישוב משולב, שיעור בעלי זכות הבחירה שקולם ניתן לרשימה שעברה את אחוז החסימה הגיע לכ-74%, לעומת כ-64% בבחירות הקודמות. המשמעות היא שהתוצאות הנוכחיות משקפות שיעור גבוה יותר של בעלי זכות הבחירה שקולותיהם השתתפו בחלוקת המנדטים.

לכן, גם אם ישראלים רבים הגיעו מחו"ל כדי להצביע, אין בסיס לקבוע שהם שינו לבדם את מאזן הבחירות. השינוי הברור והמשמעותי יותר הוא בהיקף ההשתתפות הכללי ובהקטנת שיעור הקולות שלא תורגמו לייצוג בכנסת. זהו גם נתון מרכזי בדיון על הצורך להקים ממשלה על בסיס תוצאות הבחירות הנוכחיות.