
עבור האורנגאוטנים, המעבר בין צמרות העצים אינו רק דרך להתנייד, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים. קופי האדם, המבלים את מרבית זמנם בגובה רב מעל הקרקע, נעים בין ענפים וגזעים בחיפוש אחר מזון ובני זוג. אלא שכריתת יערות, סלילת כבישים ופיתוח שטחים מאיימים לא רק על העצים שבהם הם חיים, אלא גם על יכולתם לנוע ביניהם.
לרגל שבוע האורנגאוטנים הבינלאומי, המצוין השבוע (8–14 בנובמבר), מבקשים בספארי ברמת גן להסב את תשומת הלב לאחת הסכנות המרכזיות המאיימות על עתידם של קופי האדם בטבע: קיטוע יערות הגשם והפרדתם לאזורי מחיה קטנים ומבודדים.
האורנגאוטנים הם מקופי האדם המותאמים ביותר לחיים על עצים, והכבדים ביותר מבין קופי האדם שוכני העצים. בשל משקלם, הם אינם מסתמכים על קפיצות בין ענפים, אלא נאחזים בענפים גמישים, מנדנדים אותם ומשתמשים בהם כמעין גשרים וחבלים כדי לעבור מעץ לעץ.
אפשר לדמות את תנועתם למשחק הילדות "הרצפה היא לבה", שבו המשתתפים נדרשים לעבור בין נקודות בטוחות מבלי לגעת בקרקע. אלא שעבור האורנגאוטנים, המעברים האלה הם צורך קיומי. כאשר רצועת עצים נכרתת או כביש נסלל בלב היער, נתיבי התנועה שלהם עלולים להיקטע, גם אם חלקים נרחבים מהיער נותרו עומדים.
לפגיעה ברציפות היער יש השלכות החורגות מקושי בתנועה. כאשר בית גידול גדול מתפצל לכמה אזורים קטנים, בעלי החיים עלולים להתקשות להגיע למקורות מזון ולמצוא בני זוג. לאורך זמן, אוכלוסיות שנותרו מבודדות עלולות להצטמצם, והניתוק ביניהן עלול לפגוע גם במגוון הגנטי שלהן.
משום כך, פעולות לשימור האורנגאוטנים אינן מתמקדות רק במניעת כריתת עצים ובהגנה על שטחי יער קיימים. חשיבות מיוחדת ניתנת גם לשמירה על מסדרונות אקולוגיים, המחברים בין אזורי מחיה ומאפשרים לבעלי החיים להמשיך לנוע ביניהם. רציפות כזו חיונית לשמירה על אוכלוסיות בריאות ועל יכולתן להתקיים לאורך זמן.
בספארי ברמת גן מציינים כי הם שותפים למאמצים הבינלאומיים להגנה על האורנגאוטנים ומשתתפים בתוכנית השימור והרבייה של קופי האדם. התוכנית נועדה לשמור על אוכלוסייה בריאה ומגוונת מבחינה גנטית בגני החיות, כחלק ממערך השימור הבינלאומי של המינים המצויים בסכנת הכחדה.
המסר שמבקשים בספארי להעביר במהלך שבוע האורנגאוטנים הוא שהגנה על בית גידול אינה מסתכמת בשמירה על שטחו. גם יער שנותרו בו עצים רבים עלול לאבד מתפקודו כבית גידול כאשר המעברים בין חלקיו נקטעים. עבור בעלי החיים המתקיימים בין הצמרות, שמירה על היער פירושה גם שמירה על הדרך מעץ לעץ.
