דווקא במערכת בחירות שבה רשמו המפלגות הערביות הישג אלקטורלי חסר תקדים, נוכחותם של מרואיינים ערבים באולפני החדשות בעברית ירדה לשפל של שנים. מדד הייצוג שפרסמו עמותת סיכוי-אופוק ו"העין השביעית" מצא כי רק 5.3% מהמרואיינים במשדרי הבחירות בערוצים 11, 12 ו-13 היו ערבים, לעומת 8.9% בבחירות הקודמות. זהו שיעור הייצוג הנמוך ביותר בחמש מערכות הבחירות האחרונות.

הפער בולט במיוחד לנוכח המקום שתפסו המפלגות הערביות בשיח הפוליטי לאחר פרסום תוצאות המדגמים. לפי המדד, ב-81% מהאייטמים שעסקו ברשימה המשותפת וברע"ם לא השתתף אפילו דובר ערבי אחד. כלומר, ברוב המכריע של הדיונים על הישגיהן של המפלגות, על כוחן הפוליטי ועל ציבור הבוחרים שלהן, לא נשמע קולם של נציגי החברה הערבית.

המדד בחן את שידורי הבחירות בשלושת ערוצי החדשות המרכזיים, החל מסגירת הקלפיות בשעה 22:00 ועד לאותה שעה ביום שלמחרת. מתוך כלל הופעות המרואיינים הערבים במהלך היממה, 52% התרכזו בשלושה אנשים בלבד: הסוקר יוסף מקלדה, יו"ר הרשימה המשותפת יוסף ג'בארין ויו"ר רע"ם מנסור עבאס.

גם בקרב אנשי מערכות החדשות נרשם ייצוג מצומצם. רק 2.5% מהופעות חברי המערכת במשדרים היו של עיתונאים ואנשי חדשות ערבים. חדשות 13 בלטו בשיעור גבוה יותר של השתתפות אנשי מערכת ערבים, שהיוו 6.6% מהופעות חברי המערכת בערוץ.

כאשר נבחנו יחד המרואיינים ואנשי המערכת הערבים, נמצא כי נציגים מהחברה הערבית נכחו ב-14% מהאייטמים וב-20.8% מזמן השידור הכולל. גם במדד זה בלטו חדשות 13, שבהן נרשמה נוכחות של דוברים ערבים ב-33.8% מזמן השידור.

פילוח הנתונים לפי שעות היממה העלה כי שיעור הייצוג הגבוה ביותר נרשם בשעות הלילה המאוחרות, סמוך לפרסום תוצאות המדגמים. בשעות הבוקר חלה ירידה חדה בנוכחות הדוברים הערבים, ובהמשך היום נרשמה עלייה מתונה עד לשעות אחר הצהריים.

מהשתתפות במשחק הפוליטי להצגה כאיום

לצד בחינת היקף הייצוג, המדד בדק גם את אופי הסיקור של המפלגות הערביות ואת האופן שבו הוצג שיעור ההצבעה הגבוה בחברה הערבית. הממצאים מצביעים על שינוי ניכר בנימת הסיקור בין השעות הראשונות שלאחר סגירת הקלפיות לבין השעות האחרונות של היממה שנבדקה.

בשעתיים הראשונות לאחר פרסום המדגמים, 87% מהאייטמים שעסקו במפלגות הערביות התאפיינו בסיקור ניטרלי או מעורב, והיתר בסיקור חיובי. לעומת זאת, בשעתיים האחרונות של היממה ירד שיעור הסיקור הניטרלי או המעורב לכ-62%, ובכשליש מהאייטמים נרשמה נימה שלילית.

שינוי חד עוד יותר נמצא באופן הצגתן של המפלגות הערביות כאיום או כבעיה. בשעתיים הראשונות של ליל הבחירות הופיעה מסגור כזה ב-2% בלבד מהאייטמים שנבדקו, אך בשעתיים האחרונות של היממה עלה שיעורם ל-30%.

המדד בחן בנפרד גם את אופן ההתייחסות להישג האלקטורלי של המפלגות הערביות. בליל הבחירות סוקר ההישג לרוב באופן ניטרלי (50%) או חיובי (18%), ורק 3% מהאייטמים התאפיינו בסיקור שלילי. למחרת נותר מרבית הסיקור ניטרלי (48%), אך שיעור הסיקור השלילי עלה ל-19%.

ממצא נוסף נוגע לאופן שבו הציגו ערוצי החדשות את חלוקת המנדטים בין הגושים הפוליטיים. לפי המדד, המפלגות הערביות הוצגו בנפרד מהמפלגות המשתייכות לגושים האחרים, ולא כחלק מאחד המחנות הפוליטיים.

נועם אלון ביטון, דובר סיכוי-אופוק, סבור כי להפרדה הזאת יש משמעות החורגת מאופן הצגת הנתונים על המסך. "מדובר למעשה בהוצאת המפלגות הערביות, וכפועל יוצא מזה, הציבור הערבי מהמשחק הפוליטי".

לדבריו, לצד היעדרם של דוברים ערבים מהאולפנים, כמעט שלא ניתן ביטוי גם למתרחש בחברה הערבית עצמה. "כאשר אין דיווח על מה שבאמת קורה בשטח, נוצר חלל שלתוכו יכולים להיכנס קונספירטורים, או אנשים שמחפשים להשחיר את החברה הערבית, ולבצע דה-לגיטימציה לבוחרים הערבים".

"דנים בכוחו הפוליטי של ציבור שלם בלי לתת לו קול"

הדיל עזאם ג'לאג'ל, מנהלת שותפה במחלקה הציבורית של סיכוי-אופוק, רואה בממצאים ביטוי לפער עמוק יותר בין מקומה של החברה הערבית בפוליטיקה הישראלית לבין האופן שבו היא מיוצגת בשיח התקשורתי.

"דווקא כשהרשימה המשותפת ורע"ם רשמו הישג אלקטורלי חסר תקדים, שיעור המרואיינים מהחברה הערבית בתקשורת בעברית צנח לשפל, וב-81% מהאייטמים שעסקו בהן לא נכח אפילו נציג אחד ערבי", היא אומרת.

"כך, באולפנים מרשים לעצמם לדון בכוחו הפוליטי של ציבור שלם בלי לתת לו קול, ובמקביל מפרידים את נבחריו ממפת הגושים הרלוונטיים וממסגרים את הישגו כאיום. זו אינה רק עיתונות שמחמיצה את המציאות, אלא תקשורת שמשרטטת את גבולות הלגיטימיות הפוליטית ומעניקה במה להדרה ולדה-לגיטימציה של הציבור הערבי. כשמדברים על ציבור בלי לתת לו לדבר, זו לא רק בעיית ייצוג – זו פגיעה ביכולת שלו להיות שותף שווה בעיצוב הפוליטיקה והשיח הציבורי".