"אחרי 7 באוקטובר, הסיפור של פוסט טראומה לא עומד לפגוש אוכלוסייה מצומצמת אלא מאות אלפים, אם לא יותר", אומר ל'דבר' שלומי אדלמן, מנכ״ל ומייסד אפליקציית sero (סרו) – אפליקציה טיפולית שנועדה לחזק את החוסן הנפשי, להפחית חרדה ולשפר את בריאות הנפש באמצעות אימון יומי קצר.
הטבח והמלחמה שפרצה בעקבותיו יצרו גל של טראומה ופוסט-טראומה בישראל, שמשפיע על כלל הציבור ומתבטא בחרדה, סיוטים, קשיי ריכוז, ניתוק, וקשיים בשגרת היומיום. במטרה לתת מענה ראשון לאוכלוסיות במשבר ללא צורך במפגש עם רופא ולסייע לקהל רחב ככל האפשר לשפר את איכות החיים והחוסן האישי, אדלמן ייסד את sero – אפליקציה מבוססת משחקים שמאבחנת באופן דינמי את הפרופיל של המשתמש ומספקת אימון מותאם אישית של כחמש דקות. על פי מפתח המשחק, שיפור בתחושה הכללית יורגש לאחר שימוש שוטף באפליקציה כשלושה שבועות.
את הפיתוח המדעי של המיזם מוביל ד"ר נחשון כורם, חוקר מדעי המוח ומומחה לבריאות הנפש ולפוסט-טראומה באוניברסיטת ייל. הפרויקט מלווה גם על ידי צוות של פסיכולוגים ויועצים קליניים.
לדברי אדלמן, קהל היעד מאוד רחב, והאפליקציה פונה לא רק למי שאובחן עם הפרעות נפשיות. זאת, לדברי אדלמן, משום שהמענה הקיים כיום – טיפול פסיכולוגי סטנדרטי – אינו אפשרי בקנה מידה כה גדול: "המענה הוא טכנולוגי ומיועד לאוכלוסייה רחבה שמורכבת מאנשים שונים שחוו דברים שונים, וכולם צריכים את המענה הזה".
"ההבנה היא שכולנו פוגשים בחיים דברים. המדע יודע שאין דבר כזה חסינות, וכולם צריכים להשקיע בעצמם, זאת לא מילה גסה. כל אחד צריך להחליט מה עובד בשבילו". לדבריו, בערך 50% מהמשתמשים מורידים את האפליקציה באופן עצמאי וכ-50% נוספים מופנים אליה על ידי המטפלים שלהם.
המשחקים בפלטפורמה מבוססים על שלושה עקרונות מדעיים:
- הטיית קשב שלילית – הפניה של הקשב לגירויים שליליים או מאיימים. הנטייה הזו מאפיינת אנשים הסובלים מפוסט טראומה, דיכאון וחרדה. אחד המשחקים ביישומון, שנקרא אסטרונאוטים, מציג פרצופים של אנשים שמחים או עצובים, ובתהליך הדרגתי מפנה את הקשב של המשתמש לפרצופים השמחים. תחילה, המערכת בודקת אם קיימת הטיית קשב להבעה שלילית. אם מזוהה הטיה, המשחק מוצע שוב, ובאופן הדרגתי הקשב מוסט לפרצופים חיוביים. על פי מחקר פנימי של ד"ר כורם, שנערך בארה"ב אך טרם פורסם או עבר ביקורת עמיתים, חל שיפור של 43% במדד הטיית הקשב של המשתמש וירידה בדפוסים השליליים. המחקר הוא מחקר פנימי של ד״ר כורם שטרם פורסם וטרם עבר ביקורת עמיתים.
- שליטה בקשב – אנשים עם חרדה מתקשים לשמור על ריכוז בנוכחות גירויים מסיחים. אחד המשחקים שמטרתו לסייע בשמירת הריכוז הוא בניית המגדל, שבו המשתמשים בונים מגדל מקוביות בזמן שברקע מופיעות תמונות שמעוררות רגשות שליליים, כגון נחשים, רופאי שיניים, עכבישים וכן הלאה. על מנת להצליח במשחק המשתמש לומד להתעלם מהגירויים המסיחים ולהתמקד במשימה. באותו מחקר, המשחקים הביאו לשיפור של 57% בשליטה בקשב.
- גמישות קוגנטיבית – היכולת להתאים חשיבה והתנהגות למצבים משתנים. משחק שמאפשר תרגול של היכולת הזאת הוא חוקי הדרך, שבו נדרשת הבנה של החוקיות שמאפשרת לאסוף צורות בצבעים שונים מהכביש, בזמן שהחוקים משתנים בכל פעם.
הבחירה בשימוש במשחקים אינטראקטיביים קצרים במשך כמה דקות ביום אינה מקרית, ומטרתה למנוע התמכרות למשחקי מחשב. התמכרות זאת מוכרת כהפרעה נפשית על ידי ארגון הבריאות העולמי, לכן אי אפשר לשחק בהם במשך יותר מ-15 דקות ביום.