משרד האנרגיה והתשתיות הודיע הבוקר (שני) כי העניק שישה רישיונות לחיפושי גז מחצבים לקבוצה בהשתתפות חברת מרפי אויל האמריקאית שתשמש כמפעילה, וחברת רציו הישראלית שתחזיק ב-50% מהבעלות.
החברות התחייבו בתמורה לקידוחים וחיפושים סיסמיים. ההחלטה להעניק את הרישיונות התקבלה בעקבות המלצת מועצת הנפט לשנות את הרכב הקבוצה שזכאית לרישיונות.
הרישיונות במקבץ החיפושים המכונה G אמורים היו להינתן לקבוצה שכללה את 'רציו', ENI האיטלקית וקבוצת Dana petroleum. באוקטובר 2025 הודיעה ENI על עזיבתה. עקב כך הוקפאו התהליכים עד שנמצאה מרפי האמריקאית שהסכימה להיכנס עם רציו לשותפות חדשה וזכתה לברכת מועצת הנפט.
מועצת הנפט גם התייחסה להליך החיפוש החדש ביותר, ההליך החמישי. הגשת הבקשות לרישיונות במסגרת הליך זה החלה ביולי ואמורה להסתיים ב-27 בינואר 2027. המועצה החליטה לאפשר לחברות להיבחן על פי ניסיון מקצועי של אנשי הצוות, ולא רק על פי הניסיון המקצועי של החברה. זאת, ככל הנראה, במטרה לאפשר גמישות לחברות רבות יותר להשתתף בחיפושים.
מאגרי גז חדשים
מקבץ G כולל את אזורי הרישיון 27, 28, 36, 37, 70 ו-74, ונמצא דרום מזרחית לאזור המאגרים של לוויתן, תנין ותמר. במשרד האנרגיה מקווים שהחיפושים יניבו גילויים של מאגרי גז חדשים, אף שמומחים מטילים ספק באפשרות שיימצאו מאגרי גז חדשים במים הכלכליים של ישראל.
הסיכויים לתגליות גז משמעותיות נוספות בים התיכון הישראלי קטנים מאוד, אם בכלל", אמר הגיאולוג יוסי לנגוצקי ל'דבר' ב-2024. לנגוצקי, שעמד בראש כמה חברות לחיפוש נפט בארץ ובעולם ויזם את הגילוי של שדה הגז תמר, הסביר כי האופן בו מאגרי גז בנויים – על פני שטח גדול – גורם לכך שהמאגרים הגדולים הם בעלי הסיכוי הרב יותר להימצא ראשונים. לכן, לדעתו, ככל שנמשכים החיפושים ומתגלים מאגרים קטנים יותר ויותר, קטן גם הסיכוי שישנו מאגר גדול ש'התפספס'.
עם זאת, במשרד האנרגיה מקווים שהכנסת חברות חיפוש חדשות מהזירה הבינלאומית, והעמקת החיפושים עוד יותר בזכות טכנולוגיות מתקדמות, יאפשרו להגיע למאגרים שלא התגלו – כמו מאגרים שנמצאים בעומק של 7,000-8,000 מטרים, עמוק הרבה יותר ממאגרים כמו תמר ולוויתן שנמצאים בשכבה שמכונה 'חולות תמר'. שכבה זו, שבה נמצאו כמעט כל המאגרים שאותרו בישראל, היא בעומק של 4,000-5,000 מטרים. במשרד מקווים שהשכבה העמוקה יותר שניתן להגיע אליה כיום תהיה מה שהם מכנים 'מגרש משחקים חדש'.