רשות המיסים פרסמה אתמול (ראשון) נייר עמדה המציע למסות טיסות מסחריות היוצאות מישראל. ברשות מעריכים כי המס יעמוד על כ-4%-5% ממחיר הטיסה וכי הכנסות המדינה מגביית המס יגיעו לכ-1.1 מיליארד שקלים בשנה, לפי מחירי 2025.

לפי הצעת הרשות, שאותה כתבו ד"ר אורי גרופל ונילי בן טובים מהחטיבה לתכנון וכלכלה של הרשות, המס לנוסע בטיסה פנימית בישראל יעמוד על כ-12 שקלים. לנוסע בטיסה למרחק בינוני, למשל חמדינות מרכז ומערב אירופה ומדינות המפרץ, הוא יעמוד על כ-58 שקלים. לנוסע לטיסה למרחק ארוך, למשל ארה"ב והמזרח הרחוק, המס יעמוד על כ-274 שקלים.

כרבע מהמס יוטל על תושבים זרים המגיעים לישראל, כך עולה מבדיקת רשות המיסים. כרבע נוסף ישולם בידי העשירון העליון. 29% נוספים ישלמו עשירונים 7-9 ו-22% ישלמו 5 העשירונים התחתונים.

נטל המס מהעשירונים העליונים יהיה גבוה משום שבעלי הכנסות גבוהות נוטים להוציא סכומים גבוהים יותר על טיסות, בניגוד להוצאות כמו מזון, בריאות ותחבורה. גם בחישוב שיעור ההוצאה על המס מתוך ההכנסה, העשירון העליון צפוי להוציא פי 2 עד 3 ממרבית העשירונים שמתחתיו.

הצעת המיסוי כבר הונחה על שולחן הכנסת כחלק מחוק ההסדרים לשנת 2026, אך ירדה מהפרק. פרסום המסמך המקיף עשוי להצביע על כך שרשות המיסים ומשרד האוצר מעוניינים להעלות אותו מחדש בחוק ההסדרים הצמוד לתקציב 2027, ולקדם את המס במו"מ על פני חוקים אחרים.

טיסות תורמות להתחממות הגלובלית

בנייר העמדה נכתב כי "ההיגיון מאחורי הטלת המס הוא שטיסות תורמות תרומה משמעותית להתחממות הגלובלית, תופעה אשר מדינת ישראל משקיעה משאבים במיתונה ובהתמודדות עם השפעותיה". עוד נכתב כי "זיהום האוויר המקומי שטיסות גורמות לו והרעש שמטוסים מייצרים בהמראה ובנחיתה, מחייבים השקעה נוספת במערכת הבריאות ובבניה ממוגנת מפני רעשים".

ענף התעופה המסחרית לא ממוסה בישראל על ההשפעה הסביבתית השלילית שלו, בשונה מענפים כמו תחבורה יבשתית ותעשייה. זאת על אף שהענף אחראי לכ-4% מההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם.

טיסות בינלאומיות לא ממוסות במע"מ, מכיוון שמדובר בייצוא, וגם הדלק שבו נעשה שימוש למטוסי טיסות מסחריות אינו ממוסה במס בלו, בשונה מדלקים שבשימוש רכבים ובמטוסים זעירים המשמשים לחקלאות, לימוד, ותעופה אזרחית. מטוסים זעירים לא נכללים בהצעת המיסוי, מכיוון שהם כבר ממוסים דרך הדלק.

בבריטניה, צרפת וגרמניה ממסים טיסות יוצאות

בעשור האחרון נהוג בעולם מנגנון להפחתת פליטות מזהמות על ידי מטוסים. בשיטה זו, חברות תעופה שרמת הפליטות שלהן עוברת רף מסוים נדרשות לקנות "יחידות קיזוז" מגורמים המפעילים יוזמות לשיפור איכות הסביבה כגון שמירה ופיתוח של יערות, הקמה של מערכות אנרגיה מתחדשת, החלפת תנורי אפייה ועוד.

אולם, מנגנון זה נחשב למקל יחסית, ובשל כך מספר מדינות מערביות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה בוחרות למסות טיסות יוצאות כדי שמחיר הטיסה יגלם את ההשפעות המזהמות של הענף.

היכולת לערוך התייעלות האנרגטית בענף התעופה מוגבלת בהרבה לעומת ענפים אחרים. אמנם, ישנה התייעלות משמעותית בפליטות עקב תצרוכת דלק, אך רוב ההשפעה השלילית – כ-66% – לא נובעת מפליטת הפחמן כתוצאה מדלק, אלא מפליטת תחמוצת חנקן, פחמן וענני אידוי שאינם מושפעים מצריכת הדלק.

כחלק מההתייעלות בפליטות, מטוסים חדשים צורכים 14%-19% דלק ממה שצורכים ממטוסים ישנים בני 15 עד 20 שנה. נוסף על כך, ארגון התעופה הבינלאומי מעריך כי תחול הפחתה של עד 20% בפליטה עד 2050. דלק חדש המצמצם את הפליטה נכנס לשימוש, אך מהווה עדיין פחות מ-1% מהשימוש העולמי. ברשות המיסים מזהירים כי ללא תמריצים חדשים להשקעה ופיתוח טכנולוגי לא יחולו שיפורים נוספים בצריכת האנרגיה.

נבחנו מתווי מס שונים

המחקר בחן את האפשרויות הבאות: הישענות על מס בינלאומי קיים, שהמיסוי בפועל ממנו על טיסות ישראליות נמוך מאוד; הטלת מס בלו על הדלק שמטוסים מסחריים צורכים; הטלת מס על כל מטוס לפי משקלו; הטלת מס לפי מרחק הטיסה. נבחן גם אופי כרטיס הטיסה, כך שנוסע במחלקה ראשונה או מחלקת עסקים שמשתמש בשטח מטוס גדול יותר ישלם יותר מס בהתאם וכן הטלת מס נוסף על מטוסים זעירים.

לבסוף נקבע כי ההצעה המועדפת היא שקלול משקל המטוס ומרחק הטיסה. המס לטיסות בינוניות הוא הנמוך ביותר לקילומטר, מכיוון שהן הכי יעילות. המראה ונחיתה צורכות כמות אנרגיה רבה, דבר ההופך טיסות קצרות ללא יעילות, ומנגד הצורך לשאת משקל רב של דלק גורם לטיסות ארוכות לצרוך כמות דלק גבוהה לק"מ.

מדינות מערביות רבות הטילו מס מסוג זה. מרבית המדינות חילקו את המס לפי אורך הטיסה, אך מדינת האיים ניו זילנד קבעה מס אחיד בשווי של כ-80 שקלים לכל טיסה.

המסמך המלא זמין לקריאה באתר רשות המיסים.