הישגיהם של התלמידים הערבים בישראל במבחני פיז"ה ב-2025 נמוכים מהישגי התלמידים בשש מתוך שבע מדינות ערב שהשתתפו במבחנים, כך עולה מניתוח חדש של מוסד 'שורש' למחקר כלכלי־חברתי. עם זאת, ההשקעה של משק בית ערבי בחינוך עלתה במהלך עשור מ-3.7% ל-4.8% מסך הוצאות משק הבית. לדברי פרופ' דן בן־דוד, נשיא 'שורש', הנתון ממחיש כיצד משפחות ערביות נאלצות להקדיש חלק גדל ממשאביהן כדי להעניק לילדיהן הזדמנויות שהמערכת הציבורית אינה מצליחה לספק.

המחקר החדש מצביע על מאמץ גובר של החברה הערבית להתקדם בחינוך ובהשכלה ולהשתלב בכלכלה הישראלית, המתבטא בעלייה בשיעורי ההשכלה הגבוהה. שיעור הנשים המוסלמיות בעלות תואר אקדמי בגילי העבודה העיקריים, 35-54, עלה מ־4.7% ב-2004 ל־22.9% ב-2024 – כמעט פי חמישה.

בקרב נשים ערביות נוצריות זינק שיעור בעלות התואר מ־16.3% ל־50.3%, כך שאחת מכל שתי נשים בקבוצת גיל זו היא אקדמאית. בקרב נשים דרוזיות עלה השיעור מ־6.7% ל־23.8%. גם בקרב גברים נרשמה עלייה בשיעור בעלי התארים האקדמיים, אם כי מתונה יותר.

הניתוח מצביע גם על שינוי בדפוסי הילודה. פריון הילודה בקרב נשים מוסלמיות נמצא בירידה מתמשכת של כ-40% בשני העשורים האחרונים. בשנים 2022-2024 הוא עמד על 2.8 ילדים לאישה. פריון הילודה בקרב נשים דרוזיות נמוך יותר, 1.8, ובקרב נשים ערביות נוצריות הוא 1.6. פריון הילודה בקרב נשים יהודיות נע בין 3.7 בקרב נשים דתיות, 2.3 אצל המסורתיות ו-1.9 בקרב החילוניות.

אך לצד תופעות אלו בשנים האחרונות חלה נסיקה עליה בהיקף הפשיעה ובחומרתה. לטענת בן־דוד, השר הממונה על המשטרה בתקופה זו, איתמר בן גביר, ליבה את הלהבות במקום לפעול לבלימת התופעה. ייתכן שהזינוק במקרי הרצח היה אחד הגורמים לשיעורי ההצבעה הגבוהים בחברה הערבית בבחירות האחרונות. ואולם, לפי הניתוח של פרופ' בן-דוד, הרצון להשתלב בחברה הישראלית אינו תופעה חדשה ואינו מסתכם בתגובה למשבר הפשיעה – הוא משתקף גם במגמות ארוכות טווח בחינוך, בהשכלה ובדמוגרפיה.

פרופ' דן בן-דוד (צילום: דניאל צ'יצ'ק)

פרופ' בן דוד מזהיר כי המשך הדרתו של הייצוג הערבי עלול לפגוע בהון האנושי של ישראל ובעתידה הכלכלי. לדבריו, הוויכוח הפוליטי על שיתוף המפלגות הערביות בממשלה עלול להסיט את תשומת הלב מהאינטרס הלאומי שבהרחבת השתלבותה של החברה הערבית.

"הסימנים מעולם לא היו ברורים יותר: האזרחים הערבים רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית, והם מוכיחים זאת במעשים. למרות הכשלים במערכת החינוך, משפחות ערביות משקיעות חלק גדל מהוצאותיהן בחינוך ילדיהן, ושיעור בעלי ההשכלה האקדמית עולה בחדות. גם ההצבעה בבחירות האחרונות מעידה על הרצון להשתלב ולהשפיע.

"יש מי שממשיכים להתייחס לנציגי הציבור הערבי כאל שותפים בלתי לגיטימיים בדיונים על הרכבת הממשלה הבאה. זהו לא רק עיוורון פוליטי, אלא גם קוצר ראייה כלכלי. לנוכח האתגרים הדמוגרפיים והכלכליים הניצבים בפני ישראל, דחיקתה של החברה הערבית לשוליים עלולה להוביל להחמצת הזדמנות היסטורית לחיזוק המשק והחברה. המחיר של ההחלטות שיתקבלו כעת ישפיע על כולנו הרבה אחרי שתוקם הממשלה הבאה".