אגף החשבת הכללית במשרד האוצר פרסם היום (שני) את נתוני ביצוע התקציב לחודש אוקטובר 2026. הגירעון ל-12 החודשים האחרונים עלה ל-3.3% מהתוצר, אחרי שבסוף ספטמבר עמד על 3.2% מהתוצר. הגירעון החודשי לאוקטובר לבדו עמד על 18.3 מיליארד שקלים, כשלושה מיליארד יותר מאוקטובר אשתקד.
הגירעון לחודשים ינואר-אוקטובר 2026 עומד על 47 מיליארד שקלים, שהם 43% מתקרת הגירעון שנקבעה לשנת התקציב. חודשי השנה האחרונים מתאפיינים לרוב בהוצאות גבוהות יותר, בפרט בשנים שבהן התקציב עובר באיחור, כמו 2026. עם זאת, כשנותרו חודשיים בלבד לשנה, מתבהר כי ללא שינוי משמעותי הגירעון לא יגיע לתקרה שנקבעה לו, 4.9% מהתוצר. למעשה, בקצב של החודשים האחרונים, סביר כי גם לא יגיע ל-4% מהתוצר.
הצמצום בגירעון נובע מעליה בהכנסות לצד ירידה בהוצאות האזרחיות. הכנסות המדינה ב-2026 עד כה גבוהות ב-10% מבתקופה המקבילה אשתקד, וב-8% בחישוב ריאלי. בהכנסות ממיסים העלייה היא של 12.9%, ובהכנסות ממסים ישירים (המוטלים על הכנסות מעבודה והון) העלייה היא ב-15.2%. עד כה הכניסה המדינה כ-20 מיליארד שקלים יותר מהתכנון, שגם הוא התייחס לעלייה משמעותית מ-2025.
ההוצאות האזרחיות, שאינן ביטחוניות או מיועדות לתשלום ריבית על חובות ממשלתיים, נמצאת מאחור ביחס לתכנון. עד כה 83.3% מהשנה חלפה אך רק 76% מההוצאות האזרחיות הוצאו, פער של כ-31.4 מיליארד שקלים.
במשרדים הכלכליים, בהם משרד הכלכלה (האחראי בין היתר על התעשייה ופעילות המגזר העסקי), החקלאות, והתיירות, הפער גבוה אף יותר. תוכנן גידול של כ-12% בהוצאות משרדים אלה, אך עד כה חל קיטון של 2.8% בהוצאותיהם ביחס לשנה שעברה. הפער בין התכנון להוצאה עשוי להצטמצם, אך בתום אוקטובר 2025, לדוגמא, היה קטן פי 5 מאשר הפער הנוכחי.
הפער בין התכנון לביצוע במשרדים הכלכליים מעלה חשש לפגיעה בפיתוח הכלכלה הישראלית ובשירותים לאזרח. גם במשרדים המנהליים (כמו משפטים, אוצר ופנים) והחברתיים קיימים פערים, אם כי קטנים יותר, המעלים גם הם חשש בנוגע לקיום השירותים האזרחיים הנחוצים. מערכת הביטחון נמצאת בניצול יתר של התקציב, ועדכונים תקציביים המגדילים את תקציבה טרם עודכנו בדו"ח.