סיעת ישר! בראשות גדי איזנקוט, בשיתוף סיעות נוספות בגוש השינוי, הגישה היום (שלישי), עם פתיחת הכנסת ה-26, חבילת חקיקה הכוללת שמונה הצעות חוק. בראשן הצעות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר 2023 ולהגבלת תקופת כהונתו של ראש הממשלה. שש הצעות נוספות נועדו לבטל חוקים ותיקוני חקיקה שקידמה ממשלת נתניהו היוצאת, בעיקר במסגרת הרפורמה המשפטית.

המהלך יוצא לדרך עוד בטרם הוקמה ממשלה חדשה, על רקע ניסיונותיו של איזנקוט לקדם את ההסכמות בין סיעות גוש השינוי ולהשתמש ברוב הפרלמנטרי התומך בו. חלק מהחוקים שהסיעות מבקשות לבטל כבר נכנסו לתוקף, ואילו תחולתם של אחרים נקבעה למועד מאוחר יותר.

ועדת חקירה ממלכתית והגבלת כהונת ראש הממשלה

שתי הצעות החוק הראשונות עוסקות בסוגיות שהיו במוקד התחייבויותיו של איזנקוט במהלך מערכת הבחירות:

• הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר: הצעת החוק נועדה להביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את אירועי 7 באוקטובר 2023 ואת הנסיבות שהובילו אליהם. על פי החוק הקיים, הממשלה מוסמכת להקים ועדת חקירה ממלכתית, וגם הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת יכולה לעשות זאת בתנאים הקבועים בחוק. בגוש השינוי מבקשים לאפשר את הקמת הוועדה באמצעות חקיקה בכנסת, ללא תלות בהחלטת הממשלה היוצאת. בוועדת חקירה ממלכתית, נשיא בית המשפט העליון הוא שממנה את חברי הוועדה.
• הגבלת תקופת כהונתו של ראש הממשלה: ההצעה לתיקון חוק-יסוד: הממשלה מבקשת לקבוע תקופת כהונה מרבית לראש הממשלה. איזנקוט הצהיר במהלך מערכת הבחירות כי בכוונתו להגביל את הכהונה לשמונה שנים. כיום אין בחוק הגבלה על מספר השנים המצטבר שבהן יכול אדם לכהן כראש ממשלה. ההסדר המפורט, לרבות השאלה אם יחול גם על תקופות כהונה קודמות, ייקבע בנוסח החוק ובהליך החקיקה.

אילו חוקים מבקש גוש השינוי לבטל?

שש הצעות חוק נוספות עוסקות בביטול שינויים משפטיים ומוסדיים שקידמה הממשלה היוצאת. אלה עיקרי החוקים שהן מבקשות לבטל:

• החוק לשינוי סמכויות היועץ המשפטי לממשלה: החוק, שאושר ביולי 2026, משנה את מעמד חוות הדעת המשפטיות של היועץ המשפטי לממשלה ואת אופן ייצוג הממשלה בבתי המשפט. הוא מאפשר לממשלה להחליט שלא לראות בחוות דעת משפטית של היועץ כמשקפת את הדין המחייב אותה, למעט בתחום המשפט הפלילי, ולהסתייע בייצוג משפטי נפרד. החוק מסדיר גם את הפיקוח על עבודת היועץ המשפטי לממשלה. תחילתו נקבעה ל-1 בינואר 2027. הצעת הביטול מבקשת למנוע את השינויים הללו ולהשיב את ההסדר המשפטי הקודם.
• התיקון לחוק-יסוד: השפיטה: התיקון, שאושר במרץ 2025 ונועד להיכנס לתוקף עם תחילת כהונת הכנסת ה-26, משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת כללי ההצבעה בה. לפי ההסדר החדש, שני נציגי לשכת עורכי הדין מוחלפים בשני נציגי ציבור, שייבחרו בידי הקואליציה והאופוזיציה. נוסף על כך, ניתן יהיה למנות שופטים לבית המשפט העליון ברוב של חמישה מחברי הוועדה, הכולל נציגים מהקואליציה ומהאופוזיציה, ללא צורך בהסכמת נציגי השופטים. הצעת הביטול נועדה להשיב את ההרכב ואת כללי הבחירה הקודמים.
• תיקון מספר 105 לחוק בתי המשפט: מדובר בתיקון משלים לשינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאושר אף הוא במרץ 2025. בין היתר, הוא קובע כי מינוי שופט לבית המשפט העליון שטרם מלאו לו 55 שנים יחייב את הסכמת כל חברי הוועדה המכהנים. עוד נקבע כי לפחות שני שלישים משופטי בית המשפט העליון יהיו מי שכיהנו לפחות חמש שנים כשופטי בית משפט מחוזי. ביטול התיקון נועד להסיר את ההוראות המשלימות שנקבעו לצד שינוי הרכב הוועדה.
• חוק התקשורת (שידורים): החוק שקידם שר התקשורת שלמה קרעי, ואושר ביולי 2026, משנה את מבנה האסדרה והפיקוח על שוק השידורים בישראל. הוא קובע הקמת רשות ומועצה חדשות לאסדרת התקשורת המשודרת, הסדרי רישום ופיקוח על ספקי תכנים, וכן הוראות הנוגעות להשקעה בהפקות מקומיות. החוק עורר מחלוקת סביב עצמאותם של גופי הפיקוח והחשש מהגברת ההשפעה הפוליטית על שוק התקשורת. רוב הוראותיו אמורות להיכנס לתוקף ביולי 2028, ובג"ץ הקפיא חלק מהוראותיו במסגרת העתירות שהוגשו נגדו. גוש השינוי מבקש לבטל את הרפורמה.
• הסדרי הנבצרות בחוק-יסוד: הממשלה: התיקון, שאושר במרץ 2023, קובע כי ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית למלא את תפקידו. לפי ההסדר, ראש הממשלה יכול להודיע בעצמו על נבצרותו באישור שני שלישים מחברי ועדת הכנסת, או שהממשלה יכולה להחליט על כך ברוב של שלושה רבעים מחבריה, בכפוף להליכי אישור נוספים. בינואר 2024 קבע בג"ץ כי תחולת התיקון תידחה לכנסת ה-26, משום שנחקק לשם מתן מענה לנסיבותיו האישיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כעת מבקשות הסיעות לבטל את ההסדר.
• תיקון מספר 45 לפקודת המשטרה: התיקון, שאושר ביוני 2026, משנה את מעמדה של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). לפי החוק, מח"ש תופרד מפרקליטות המדינה ותפעל כגוף עצמאי במשרד המשפטים, בעל תקציב נפרד וסמכויות חקירה והעמדה לדין. החוק קובע גם מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה ותפקיד של ממונה על תיאום חקירות, שיהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לגופי חקירה ותביעה אחרים. הצעת הביטול מבקשת למנוע את השינוי במעמדה ובסמכויותיה של המחלקה.

מה צפוי כעת?

הגשת הצעות החוק היא תחילתו של ההליך הפרלמנטרי בלבד, ואינה מביאה כשלעצמה לשינוי או לביטול של חוקים קיימים. כדי שההצעות הפרטיות יהפכו לחוקים, עליהן לעבור את שלבי החקיקה הנדרשים, ובהם דיון מוקדם במליאה, הכנה בוועדות הכנסת ושלוש קריאות.

בגוש השינוי מבקשים לקדם את החקיקה עוד לפני הקמת הממשלה הבאה. לצורך כך פועלים ראשי הסיעות לאייש את תפקידי המפתח בכנסת ולהקים ועדות מיוחדות שידונו בהצעות. במסגרת ההסכמות בין ראשי הגוש נקבע כי מתן כהנא מישר יהיה מועמדם לתפקיד יו"ר הכנסת, ורועי פולקמן מהמפלגה יעמוד בראש הוועדה המסדרת. המינויים והקמת הוועדות טעונים אישור בהתאם להליכי הכנסת.

הוועדה המסדרת, שתפעל עד להקמת הממשלה והוועדות הקבועות, תוכל לקדם הקמת ועדות מיוחדות לטיפול בהצעות החוק. עם זאת, גם אם יושגו ההסכמות הדרושות להקמתן, אישור החוקים יחייב השגת רוב בהצבעות בכנסת.

נשיא המדינה יצחק הרצוג הטיל ביום ראשון את מלאכת הרכבת הממשלה על איזנקוט, לאחר ש-67 חברי כנסת המליצו עליו. לרשותו עומדים 28 ימים להרכבת ממשלה, והנשיא רשאי להאריך את התקופה ב-14 ימים נוספים. בגוש השינוי מבקשים לנצל את פרק הזמן הזה לקידום מהלכי החקיקה, אך קצב התקדמותם יהיה תלוי בהסכמות בין הסיעות, בהקמת הוועדות ובהשלמת הליכי החקיקה.