ממשלת ישראל אישרה פה אחד את ההמלצות לגיבוש תוכנית לאומית למינרלים, כך הודיע היום (רביעי) משרד החוץ. מטרות התוכנית, שגובשה בידי צוות בין משרדי בראשות מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר טל, הן הבטחת אספקת מינרלים חיוניים למשק ולמערכת הבטחון ובניית נכסיות ישראלית בתחום על ידי בניית שותפויות בינלאומיות ושימוש ביכולות הישראליות בתחום החדשנות.

המהלך הישראלי הותנע, לפי הודעת משרד החוץ, בידי שר החוץ, גדעון סער, לאחר השתתפותו בוועידה בנושא בוושינגטון. לפי המשרד הוא מקדם את הנושא כבר כיום מול מספר מדינות, כולל קזחסטן, שראש ממשלתה נפגש עם השר סער בנושא. עם זאת, יתכן שישראל נכנסת במידה מסוימת של איחור לתחום.

ההצעה עלתה במקור על שולחנה של הממשלה ואושרה עוד בחודש אפריל, אולם עודכנה ככל הנראה בעקבות הוועידה בוושינגטון. עם זאת, בשלב זה לא פורסמו פרטי התוכנית המעודכנת עצמה, ולא הוצגו מתווים עיקריים או השקעה תקציבית, כך שלא ניתן לדעת מה יהיה היקף השפעתה המשוער על יכולותיה של ישראל בתחום.

בעבודת הצוות השתתפו נציגי משרד החוץ, משרד ראש הממשלה, משרדי האוצר, הביטחון, הכלכלה והתעשייה, האנרגיה והתשתיות, הגנת הסביבה והחדשנות, המדע והטכנולוגיה, וכן המטה לביטחון לאומי, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, מפא״ת במשרד הביטחון, המטה הלאומי לבינה מלאכותית, המועצה הלאומית לכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמכון הגיאולוגי.

מינרלים קריטיים ומינרלים נדירים

מינרלים קריטיים (Critical earth minerals) היא קטגוריה כוללת של כמה עשרות מינרלים, בעיקר מתכות מסוגים שונים, שתפקידיהם קריטיים בהפעלת מערכות טכנולוגיות מתקדמות, ובעיקר של שבבים שונים, מכשירים אלקטרוניים וסוללות מתקדמות. קבוצה זו מכילה בתוכה גם את הקבוצה הידועה יותר של מינרלים נדירים (Rare earth minerals), שכוללת 17 מינרלים נדירים יותר וקריטיים עוד יותר.

למרות שמם, רוב המינרלים הקריטיים, כולל המינרלים הנדירים, אינם באמת נדירים בטבע, אלא בעלי תפוצה דומה לזו של שאר המתכות. אולם, שרשראות האספקה שלהם, שכוללות לעיתים הפקה או עיבוד מיוחדים, הופכים אותם לעיתים קרובות לנדירים בפועל. המינרלים הנדירים נמצאים בשנים האחרונות במוקד השיחה, עקב דומיננטיות של גורמים מעטים במערכת הבינלאומית על שרשרות האספקה שלהם, בהם סין. על פי מקורות שונים, סין שולטת, ישירות או בעקיפין דרך שותפות סחר באפריקה, בכ-61% אחוז מהפקת המינרלים הנדירים ובכ-92% מיכולת העיבוד שלהם, מצב שמדאיג מאוד חלק ממקבלי ההחלטות במערב, בעיקר בארה"ב.

המינרלים כנשק בינלאומי

דוגמה קיצונית לכוח שרכשה סין באמצעות השתלטותה על שרשראות הייצור של חומרים אלו הייתה באוקטובר 2025, כאשר הטילה הגבלות על יצוא מינרלים נדירים. הדבר גרם לחשש גדול בארה"ב, שבתגובה הטילה מכסים נגדיים כבדים והחלה לגרום לנזק ממשי לכלכלה הסינית. בסופו של דבר, המכסים ההדדיים הוסרו כחלק מהסכם מסגרת שנחתם בין טרמפ לשי ג'ינפינג בנובמבר 2025. על אף שנמצא פתרון, האירוע הדגים שהמינרלים הנדירים הפכו לנשק כלכלי-תעשייתי משמעותי בידי סין. מאז האירוע הגביר נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שעוד לפני כן הביע עניין בגיוון מקורותיה של ארה"ב בשוק זה, את התבטאויותיו בנושא.

פרשנים מדיניים שונים הציגו מאז מהלכים שונים של טראמפ בפוליטיקה הבינלאומית כקשורים ברצונו להבטיח אספקה ועיבוד עצמאיים של מינרלים נדירים עבור ארה"ב. זו למשל הפרשנות שנתן חוקר ההיסטוריה הפוליטית של ארה"ב, ד"ר קובי ברדה, למעורבתו של טראמפ בסכסוך בקונגו. במסגרת הסכסוך לחמה קונגו במספר קבוצות מורדים בתמיכה רואנדית, שהפכה בהמשך לפלישה רואנדית בהיקף מלאה. הסכם הפסקת האש בין הצדדים, שנחתם בדצמבר 2025, משקף לשיטתם של ברדה ושל פרשנים נוספים את רצונו של טראמפ לפתח את הכרייה בקונגו, שאדמתה מכילה, על פי חלק מההערכות, מינרלים נדירים בכמות רבה.