דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ו' בכסלו תשפ"ז 16.11.26
17.4°תל אביב
  • 12.6°ירושלים
  • 17.4°תל אביב
  • 18.6°חיפה
  • 17.4°אשדוד
  • 14.8°באר שבע
  • 20.4°אילת
  • 17.7°טבריה
  • 13.0°צפת
  • 16.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
דעות ופרשנויות

דעה / אי אפשר להיות אחראי לנהיגה של השליחים בלי להיות אחראי לזכויותיהם

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הגישה תלונה נגד וולט, בטענה שהחברה מפרה את ההוראות בסוגיות שקשורות לעובדים ולבטיחותם | התלונה חושפת סתירה יסודית במודל העסקי של וולט, שמבקשת לשלוט בשירות שמספקים השליחים אך להימנע מהאחריות הנלווית

שליח של וולט (צילום: Furmiga Stock / Shutterstock.com)
שליח של וולט (צילום: Furmiga Stock / Shutterstock.com)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

לפני כשבוע הגישה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) תלונה במשטרה נגד חברת וולט, בטענה שהחברה מפרה את הוראות הדין בכך שאינה ממנה קצין בטיחות ואינה מפקחת על כשירות השליחים, תקינות כלי הרכב שלהם וציותם לחוקי התנועה. מאחורי התלונה עומדת שאלה שחורגת בהרבה מסוגיית הבטיחות בדרכים: מי נושא באחריות לעובדים ולציבור כאשר חברה בונה את פעילותה על מודל העסקה שמבקש להתנער מחלק ניכר מהאחריות הזו?

הדרישה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים חושפת סתירה יסודית במודל העסקי של החברה: היא מבקשת לשלוט בשירות שמספקים השליחים, אך להימנע מהאחריות הנלווית לכך. אלא שאי אפשר לדרוש מחברה לפקח על כשירותם של נהגים, על כלי הרכב שבהם הם משתמשים ועל ציותם לחוקי התנועה, ובה בעת להתייחס אליהם כאל נותני שירות עצמאיים שאין לה אחריות מעסיק כלפיהם.

הטענה המרכזית של וולט לאורך השנים היא שהשליחים אינם עובדיה, אלא עצמאים המתקשרים עמה ומספקים לה שירותים. זו לא רק עניין של הגדרה משפטית. ההבחנה הזו היא אבן יסוד במודל העסקי של החברה, שמאפשר לה להפעיל מערך שליחויות רחב וגמיש בלי לשאת במלוא העלויות והחובות הנלוות להעסקת עובדים. אלא שהדרישות שמציבה הרלב"ד מערערות את ההפרדה הזו.

מינוי קצין בטיחות שיהיה אחראי על השליחים, בדיקות כשירות תקופתיות, פיקוח על תקינות כלי הרכב, ומנגנונים שיאפשרו לחברה לקבל דיווחים על עבירות תנועה ולפעול נגד שליחים שמפרים את החוק – כל אלה מחייבים מידה משמעותית של פיקוח ושליטה על אופן ביצוע העבודה. במילים אחרות, הם מקרבים את מערכת היחסים בין וולט לשליחיה למאפיינים של יחסי עובד ומעסיק, כפי שהם מוכרים במשפט העבודה הישראלי. ככל שהחברה נדרשת לקחת אחריות ממשית על האופן שבו השליחים מבצעים את עבודתם, כך קשה יותר לטעון שהיא רק פלטפורמה טכנולוגית המקשרת בין נותני שירות ללקוחות.

הסתירה הזו באה לידי ביטוי גם בהצעת הפשרה שהגישה הנהלת וולט לאחרונה לבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת תובענה ייצוגית של שליחים הדורשים הכרה בהם כעובדים. במסגרת ההצעה הסכימה החברה להתחייב לתגמול שלא יפחת משכר המינימום, וכן להעביר לשליחים הדרכות בטיחות. אבל האם הדרכות כאלה יכולות להחליף את האחריות השוטפת להתנהלות הבטיחותית שלהם? האם אפשר להסתפק בהסבר לשליח כיצד לנהוג בזהירות בלי לבדוק את כשירותו, את תקינות כלי הרכב שלו ואת התנהלותו בכביש?

בוחרת בכל פעם את ההגדרה הנוחה יותר

כאן בדיוק מתגלה הבעיה. אם מדובר בעצמאים, כפי שטוענת וולט, קשה להצדיק את הטלת האחריות על החברה לפקח על כל היבטי עבודתם. אבל אם החברה נדרשת לפקח עליהם כדי להגן על משתמשי הדרך, קשה לראות בהם רק עצמאים שמספקים לה שירות. לא ניתן לבחור בכל פעם את ההגדרה הנוחה יותר: עצמאים כשמדובר בזכויות סוציאליות ובעלויות העסקה, ועובדים כשמדובר בחובות הפיקוח והבטיחות.

המתח הזה אינו ייחודי לוולט. כלכלת הפלטפורמות מבוססת במידה רבה על האפשרות להפריד בין השליטה בפועל בעבודה לבין האחריות המשפטית והכלכלית עליה. חברות הפלטפורמה מבקשות ליהנות מהיתרונות של מערך עובדים זמין, גמיש וכפוף למנגנוני התפעול והדירוג שלהן, בלי לשאת בכל החובות שמוטלות על מעסיקים. אלא שהאחריות של חברה כלפי סביבת העבודה שלה אינה מסתיימת בגבולות האפליקציה – ובוודאי שאינה מסתיימת במקום שבו מתחילים הסיכונים לציבור.

העימות בין וולט לרלב"ד ממחיש שהדיון במעמדם של שליחי הפלטפורמות אינו רק מאבק על שכר מינימום, חופשה או פנסיה. הוא נוגע גם לאחריות לבטיחותם של השליחים עצמם, ולבטיחותם של כל מי שחולק איתם את הכביש. מודל עסקי אינו יכול להיות תירוץ להותרת תחומי אחריות ללא כתובת. אם חברות הפלטפורמה נהנות מהעבודה שמבצעים השליחים, הן אינן יכולות להתנער מאחריות להשלכותיה רק באמצעות הגדרתם כעצמאים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!