דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ז' בכסלו תשפ"ז 17.11.26
22.9°תל אביב
  • 18.8°ירושלים
  • 22.9°תל אביב
  • 22.0°חיפה
  • 23.2°אשדוד
  • 22.5°באר שבע
  • 26.6°אילת
  • 21.9°טבריה
  • 16.9°צפת
  • 23.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
עבודה

חובת הדיווח תישאר: בג"ץ דחה עתירה נגד תקנות הבטיחות באתרי הבנייה

התקנות מחייבות ממוני בטיחות לדווח למשרד העבודה על הפסקת עבודה באתר בשל ליקויים מסכני חיים, ומטילות עליהם אחריות פלילית במקרה של היעדר דיווח | השופט שטיין קבע כי חובת הדיווח מידתית ונועדה לתכלית ראויה | לשכת ממוני הבטיחות הבהירה כי החובה חלה רק במקרים המפורטים בתקנות

עובדים באתר בנייה (צילום: AP/Mark J. Terrill)
עובדים באתר בנייה (צילום: AP/Mark J. Terrill)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

בג"ץ דחה היום (שני) את עתירת לשכת ממוני הבטיחות נגד תקנות הבטיחות החדשות באתרי הבנייה, המחייבות את הממונים לדווח למשרד העבודה אם העבודה באתר מופסקת בשל שורה של עילות ספציפיות, שעלולות לגלם סכנה לחיי אדם, ומטילות על הממונים אחריות פלילית במקרה של היעדר דיווח שכזה.

השופט אלכס שטיין המליץ כבר בדיון שנערך בסוף ספטמבר ללשכת ממוני הבטיחות למשוך את העתירה, והבהיר שהוא צפוי לדחות אותה ואף להטיל עליהם הוצאות משפט. ואכן, לאחר שממוני הבטיחות התעקשו לקיים את ההליך עד תומו, פסק השופט שטיין נגד הלשכה הוצאות משפט בסך 35 אלף שקלים. במסגרת פסק הדין הבהיר השופט שטיין כי בג"ץ נוהג משנה זהירות טרם התערבות בחקיקת משנה, וביתר שאת שעה שחקיקת המשנה אושרה על ידי ועדה בכנסת וכאשר מדובר בחקיקת משנה בעלת אופי רגולטורי מקצועי, שבתחום התמחותו של המשרד.

חובת הדיווח החדשה: ממוני הבטיחות יידרשו להתריע בפני משרד העבודה

ממוני הבטיחות הם אנשי מקצוע מוסמכים מטעם משרד העבודה, שתפקידם המרכזי הוא לייעץ לקבלן המבצע ולמנהל העבודה בנוגע לשמירה על חיי העובדים, בריאותם התעסוקתית ומניעת תאונות עבודה. הם אמונים בין היתר על כתיבת תוכנית הבטיחות באתר, על איתור וניהול סיכונים ועל תחקור תאונות ואירועי כמעט ונפגע. הממונים מועסקים על פי חוק בידי חברות הבנייה. הם אחראים לרוב על מספר אתרים בו זמנית, ומבקרים בכל אחד מהם מדי פעם. אם ממונה מזהה ליקוי בטיחותי חמור שעלול לסכן חיים, הוא נדרש להורות על הפסקת העבודה באתר, אך עד היום הדיווח על כך נעשה רק מול הקבלן.

לעומת זאת, הסעיף החדש שנכנס לתוקפו לפני חודש ושנגדו עתרה לשכת הממונים, מחייב את ממוני הבטיחות לדווח ישירות למפקח בטיחות במשרד העבודה אם העבודה באתר נעצרת בשל שורה של עילות המוגדרות בתיקון החדש: ביצוע העבודה בקרבה מסוכנת לקווי חשמל; היעדר תוכנית הנדסית או ביצוע עבודות שלא על פיה; ביצוע עבודות בניגוד לצו בטיחות; היעדר מנהל עבודה בשטח כנדרש; ומקרים נוספים של ליקויי בטיחות מסכני חיים, דוגמת עבודה מסוכנת במזג אוויר סוער. אם הממונה לא ידווח כנדרש, תחול עליו אחריות אזרחית ופלילית.

בג"ץ: הפגיעה בחופש העיסוק מצומצמת ומידתית

במסגרת פסק הדין, ציין השופט שטיין כי תקנות הבטיחות נקבעו מכוח סעיף 173 לפקודת הבטיחות, המסמיך את שר העבודה "להתקין תקנות בדבר בטיחות, בריאות, וגיהות במקומות עבודה לשם מניעת החשיפה לגורמי סיכון במקומות אלה או הפחתת החשיפה להם", וזאת תוך התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעסיקים רלוונטיים, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת. שטיין הדגיש כי הסעיף תוקן בשנת 2016, מהוראת חוק מצומצמת שהתמקדה במניעת חבלת גוף במפעל או במקום עבודה מסוים להסמכה כללית ורחבה להסדרת האמצעים הנדרשים לשם מניעת סיכונים במקומות העבודה, ובכלל זאת להסדרת העברתו של מידע בדבר מפגעי בטיחות וגיהות או הפרות של הוראות הבטיחות לבעלי התפקידים במשרד שלהם הסמכות לפעול להסרתם. לפיכך, לדבריו, התקנות עומדות בתכלית החקיקה.

פסק הדין דחה גם טענות אחרות שהעלו ממוני הבטיחות, וקבע כי הפגיעה בחופש העיסוק בתקנות החדשות היא "פריפריאלית ומצומצמת ביותר, וכן מידתית וסבירה ונועדה לתכלית חברתית ראויה" העומדת בתנאי פסקת ההגבלה. עוד הוסיף כי אין פגם בכך שחובת הדיווח למשרד העבודה מוסדרת על ידי תקנות מכוח פקודת הבטיחות, בעוד תפקידם של ממוני הבטיחות והסמכתם מוסדרים בתקנות מכוח חוק ארגון הפיקוח על העבודה, ואף הבהיר כי בין שני מקורות החקיקה יש מתאם והלימה.

"מצד אחד, ההסדר מטיל על ממוני הבטיחות חובות דיווח ותיעוד חדשות, אשר עשויות להיות כרוכות בנטל מקצועי ותפעולי ואף בקשיים ביחסיהם עם מעסיקיהם", ציין השופט שטיין, אך הוסיף: "מהצד השני, ניצבת התועלת שבהבטחת העברתו של מידע בדבר מפגעי בטיחות לגורמים מוסמכים שבידיהם לפעול להסרתם, על רקע הסיכונים המשמעותיים לחיי אדם בענף הבנייה. בהקשר זה יש ליתן משקל לכך שההסדר אינו משנה את סמכויותיו המקצועיות של הממונה או מטיל עליו אחריות כוללת לבטיחות האתר, אלא מתמקד בדיווח על ממצאים ופעולות הנובעים מתפקידיו הקיימים. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הנטל הנוסף שהוטל על הממונה חורג מן היחס הראוי לתועלת הבטיחותית שההסדר נועד להשיג". השופט אף הדגיש כי האפשרות שהפרת חובה שנקבעה כדין בתקנות תהווה עבירה פלילית אינה בגדר פגם חוקתי או חוקי.

"התיקון גובש על יסוד עבודת מטה מקצועית והערכת השפעות רגולציה, פורסם להערות הציבור ונדון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אשר לקחה בחשבון את עמדות המתנגדים להסדר. בנסיבות אלה, ומשלא הוכח כי המאסדר התעלם משיקולים מהותיים, העניק לאחד מהם משקל החורג ממתחם הסבירות, או שקל שיקולים שלא ממין העניין, לא מצאתי כי נפל בהסדר פגם כלשהו אשר קורא להתערבותנו", קבע.

התגובות לפסק הדין

בהודעה ששלחה לשכת ממוני הבטיחות לחבריה בעקבות פסק הדין, חידדה הלשכה כי קביעת בג"ץ מדגישה שחובת הדיווח למשרד העבודה חלה רק במקרים המפורטים בתקנות, ואך ורק "אם ממונה הבטיחות עצר את העבודה כאשר נשקפה סכנה מיידית לחייו או בריאותו של העובד". עוד ציינו בלשכה כי היא תמשיך להיאבק למען זכויות חבריה בנחישות וללא כל מורא.

"הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה רואה חשיבות רבה בחובות הדיווח שהוטלו על ממוני הבטיחות בתקנה החדשה וסברה לכתחילה שלא היה בסיס משפטי או אחר לעתירה שהוגשה ונדחתה עתה בדין על ידי בית המשפט", מסרה ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה. "החובה למנות ממונה בטיחות נקבעה בחוק וזאת למטרה של הגנה על בטיחות העובדים, ומכאן שטיב והיקף חובותיו של הממונה נועדו לשרת מטרה זו, ובכלל זה גם החובה להתריע בפני רשות האכיפה המוסמכת בכל מקרה של ממש לחיי העובדים באתרי הבנייה. יודגש שהחובות המוטלות על ממוני הבטיחות בתקנה החדשה הן רק חלק ממכלול ההסדרים שאומצו אשר נועדו להביא לכך שכלל הגורמים ובעלי התפקידים הבכירים באתר יידרשו ויפעלו במטרה להבטיח את בטיחות העובדים".

לאחרונה דחה בג"ץ גם עתירה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, נגד הנחיית משרד העבודה המחייבת מינוי ממונה בטיחות באתרי בנייה שבהם יותר מ-50 עובדים. עם זאת, משרד העבודה הסכים לדחות את האכיפה בעניין לאוקטובר 2027.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!