דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ז' בכסלו תשפ"ז 17.11.26
19.7°תל אביב
  • 14.3°ירושלים
  • 19.7°תל אביב
  • 18.9°חיפה
  • 20.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 22.6°אילת
  • 17.8°טבריה
  • 13.9°צפת
  • 19.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
פוליטי מדיני

הדמוקרטים הודיעו על הקמת 4 ועדות מיוחדות לביטול חוקים של הממשלה הקודמת

ח"כ גלעד קריב יעמוד בראשות הוועדה המיוחדת לביטול חוקי 'ההפיכה המשטרית' | ח"כ אפרת רייטן תעמוד בראשות הוועדה לביטול חוק מח"ש | ח"כ נעמה לזימי תעמוד בראשות ועדת הנבצרות והגבלת הכהונה | ח"כ מירב בן ארי (ביחד) תעמוד בראשות ועדה לביטול חוק התקשורת

אירוע חשיפת תוצאות הפריימריז במפלגת 'הדמוקרטים' (צילום: ניצן צבי כהן)
אירוע חשיפת תוצאות הפריימריז במפלגת 'הדמוקרטים' (צילום: ניצן צבי כהן)
אור גואטה
אור גואטה
כתב ביטחוני-מדיני
צרו קשר עם המערכת:

במסגרת המשא ונתן בין הסיעות בגוש השינוי, סוכם ביומיים האחרונים על הקמתן בהקדם של ארבע ועדות מיוחדות, שמטרתן שינוי או ביטול מהלכים של הכנסת והממשלה הקודמות. סיעת הדמוקרטים הודיעה על הקמתן, אך הבקשה לא הגיעה עדיין לשולחנה של הוועדה המסדרת.

סיעת הדמוקרטים הודיעה אתמול (שני) כי ח"כ גלעד קריב יעמוד בראשות הוועדה המיוחדת לביטול חוקי 'ההפיכה המשטרית'. הבוקר הודיעה הסיעה שח"כ אפרת רייטן תעמוד בראשות הוועדה לביטול חוק מח"ש וח"כ נעמה לזימי תעמוד בראשות ועדת הנבצרות והגבלת הכהונה. בנוסף ח"כ מירב בן ארי (ביחד) תעמוד בראשות ועדה לביטול 'חוק התקשורת' שאושר בכנסת ביולי האחרון.

ח"כ רייטן-מרום בדיון (צילום: נועם מושקוביץ – דוברות הכנסת)
ח"כ רייטן-מרום בדיון (צילום: נועם מושקוביץ – דוברות הכנסת)

ועדות מיוחדות מוקמות בין היתר לצורך טיפול בהצעת חוק מסוימת. הן דנות בחקיקה ומכינות אותה לקריאה במליאה. הוועדה המסדרת יכולה גם להביא לאישור מליאת הכנסת הצעה להקמת ועדה מיוחדת "לעניין מסוים". לדוגמה: במרץ 2020 בתחילתה של כהונת הכנסת ה-23 ולפני הקמת הממשלה, אישרה המליאה – על פי הצעת הוועדה המסדרת – הקמה של ועדה מיוחדת לטיפול בנגיף הקורונה בראשות ח"כ דאז עפר שלח.

חוק הנבצרות והגבלת כהונה

ממפלגת הדמוקרטים נמסר כי ועדת הנבצרות והגבלת כהונה, בראשות ח"כ לזימי, תקדם את התיקון שבמסגרתו "יבוטלו סעיפי הנבצרות שנחקקו במסגרת ההפיכה המשטרית וייקבעו הוראות להגבלת כהונתו של ראש ממשלה".

ח"כ לזימי בכנסת (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ח"כ לזימי בכנסת (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"חוק הנבצרות", שאושר במרץ 2023 , קובע כי נבצרות זמנית של ראש ממשלה תתאפשר רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית, וכי הסמכות להכריז על נבצרות נתונה בידי ראש הממשלה עצמו (באישור שני שלישים מוועדת הכנסת), או בידי הממשלה ברוב של שלושה רבעים.

קודם לכן הכנסת והממשלה יכלו להכריז על נבצרות של ראש ממשלה מטעמים בריאותיים או נפשיים.

החוק הוקפא בבג"ץ בשל אופיו הפרסונלי, ונקבע כי ייכנס לתוקף רק בכנסת ה-26 – היא הכנסת הנוכחית – שפועלת כעת לבטלו.

חוק מח"ש

הוועדה לביטול חוק מח"ש – או תיקון 45 לפקודת המשטרה שאושר סופית ביוני 2026 – בראשות ח"כ רייטן, תפעל לביטול החקיקה שקשורה למחלקה לחקירות שוטרים ולהבטחת עצמאות המחלקה, "במטרה למנוע התערבות פוליטית בחקירות ובאכיפת החוק".

החוק מוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מסמכות הפרקליטות ומגדיר אותה יחידה עצמאית במשרד המשפטים, בעלת סמכויות חקירה ותביעה נפרדות.

חוק מח"ש גם מסדיר ועדת איתור למינוי מנהל המחלקה. מועד כניסתו לתוקף של החוק נקבע לפברואר 2027. בספטמבר האחרון הוציא בג"ץ צו ביניים שמקפיא את הסעיפים הנוגעים למינוי ראש מח"ש והוועדה הבוחרת.

חוקי ה'הפיכה המשפטית'

שתי הוועדות הללו מצטרפות לוועדה המיוחדת "וועדת החוקה לביטול חוקי ההפיכה", כפי שכינו אותה בסיעת הדמוקרטים, שבראשה יעמוד ח"כ קריב. הדמוקרטים בכך מבהירים כי  הם לוקחים את האחריות לביטול המהלכים השנויים במחלוקת שקודמו בתקופת הכנסת הקודמת.

ח"כ גלעד קריב במליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ח"כ גלעד קריב במליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חוקי ה'הפיכה' שעליהם מדברים בדמוקרטים מתייחסים לשני חוקים: 'חוק יסוד: השפיטה', ו'חוק בתי המשפט' שמתמקד בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

על פי החוקים שעברו בכנסת הקודמת, נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים יוחלפו בנציגי ציבור שנבחרים על ידי הקואליציה והאופוזיציה. בנוסף, הוקשחו תנאי הסף למינוי שופטים לבית המשפט העליון. החוקים האלה אושרו במרץ 2025 ואמורים להיכנס  לתוקף עם כינוס הכנסת ה-26, שפועלת כעת לבטלם.

חוק 'היועמ"שית' – חוק שקידמה הכנסת הקודמת להפרדה של תפקידי היועץ המשפטי לממשלה (ובכך לגרום להחלשת היועץ המשפטי) – קובע שחוות הדעת של היועמ"ש אינן מחייבות את הממשלה (למעט בתחום הפלילי); מאפשר לממשלה ייצוג משפטי נפרד בבתי המשפט ומכפיף את היועץ לפיקוח של שר המשפטים. החוק אושר ביולי 2026 ותחילתו נקבעה ל-1 בינואר 2027. כיום תלויות נגדו עתירות בבג"ץ והצעות ביטול בכנסת.

יאיר גולן באירוע הבחירות (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
יאיר גולן באירוע הבחירות (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

"הבטחנו לבטל את ההפיכה המשטרית ולבצר את הדמוקרטיה, ואנחנו ממשיכים לקיים", אמר יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן. "נפעל לביטול החקיקה שפגעה בעצמאות מערכות אכיפת החוק, לתיקון חוק הנבצרות ולהגבלת כהונת ראש ממשלה. המטרה שלנו ברורה: לתקן את הנזק שנגרם למוסדות המדינה ולחזק את ההגנות על הדמוקרטיה הישראלית, כדי שמה שקרה כאן בארבע השנים האחרונות לא יוכל לקרות שוב".

חוקי התקשורת

ח"כ בן ארי (ביחד), שבכנסת הקודמת ריכזה את פעילות האופוזיציה, תעמוד בראשות הוועדה לביטול חוקי התקשורת שיזם שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) וקודמו בוועדה בראשות גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד).

שר התקשורת שלמה קרעי (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90)
שר התקשורת שלמה קרעי (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90)

'חוקי התקשורת' הם רפורמה מבנית שמבטלת את הרשות השנייה ואת המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שבמקומן יקומו רשות ומועצה חדשות לאסדרת השידורים.

החוק מקל עלהקמה של ערוצי חדשות, מסדיר רישום של ספקי תכנים וקובע מתווה להשקעה בהפקות. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית ביולי האחרון, אך ב-29 באוקטובר הוציא בג"ץ צו ביניים המשהה את כניסתו לתוקף וצו על תנאי לקראת דיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים.

ח"כ מירב בן ארי (צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת)
ח"כ מירב בן ארי (צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת)

"במשך שעות רבות הייתי בוועדת התקשורת בדיונים על החוק הגרוע שהביא קרעי בכנסת הקודמת", אמרה בן-ארי. "ראיתי אותו מתנהל בבריונות, דורס את הח"כים של האופוזיציה, את הייעוץ המשפטי של הכנסת והממשלה, ואת ארגוני החברה האזרחית. ראיתי כמה היה לו חשוב לפגוע בתקשורת החופשית ולהדהד את ערוץ המשטר – ערוץ הבית שלו. מעבר לחוק עצמו שהוא גרוע, הליך החקיקה שלו היה לקוי, רקוב ומושחת".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!