
לאחר יותר מחמש שנים של דיונים בעתירה, קיבל אתמול (שני) בג"ץ את עמדתם של תושבי שכונות ירושלים מעבר לגדר ההפרדה, והורה על הקמת תחנת טיפול לאם ולילד בעבורם.
העתירה הוגשה בנובמבר 2021 בשם חמש אימהות המתגוררות במחנה הפליטים שועפאט ובשכונות הסמוכות לו מעבר לגדר ההפרדה, שבהן חיים אלפי ילדים ללא תחנת טיפת חלב אחת. בסך הכול יש חמש תחנות טיפת חלב בשכונות הערביות שבמזרח ירושלים, מתוך 32 תחנות טיפת חלב בירושלים. אף אחת מחמש התחנות אינן מעבר לגדר הפרדה.
אימהות ונשים בהיריון נאלצות לנסוע לשכונות מרוחקות ולעבור במחסום צה"ל כדי לקבל חיסונים לילדים, לבצע מעקב התפתחותי ובדיקות שגרתיות.
בעשרים השנים האחרונות ניתנו שירותי טיפת חלב בכפר עקב שמעבר לגדר עלידי עמותה פרטית, אך החוזה איתה הסתיים. בשנת 2019 הכיר משרד הבריאות בצורך בהקמת תחנה באזור.
למרות זאת, גם לאחר הגשת העתירה, הליכי מכרז שנמשכו שנים ופתרונות זמניים שנבחנו, לא הובילו לפתיחה של תחנה. העירייה טענה בדיונים כי מתוכננת תחנת טיפת חלב במתחם שירותים שיוקם בשכונות מעבר לגדר ההפרדה, אך הוא יושלם רק בעוד חמש שנים.
במהלך הדיונים נבחנו פתרונות זמניים, בהם הקמת תחנה במבנה קבע או במבנה יביל (קרוואן, קרווילה או מגורון) באזור מחסום קלנדיה. פתרון זמני נוסף שעלה הוא הפעלה של ניידת טיפת חלב בשכונות מעבר לגדר. כל הפתרונות הללו לא יצאו לפועל.
השופטים מתחו ביקורת על הרשויות וקבעו כי התנהלותן פגעה בזכות לבריאות של תושבי האזור. בפסק הדין, שניתן פה אחד, הורה בג"ץ לספק שירותי טיפת חלב במחנה שועפאט עד ל-1.2.2027.
אם התחנה במבנה הקיים לא תהיה מוכנה עד אז, יחויבו הרשויות להפעיל ניידת טיפת חלב ולהשלים את הקמת התחנה עד ל-1.7.2027. הרשויות חויבו גם בתשלום הוצאות בסך 30 אלף שקלים.
עו"ד טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה: " ישראל תקעה רבבות תושבים ואזרחים מאחורי חומה ומחסום שהם מעולם לא ביקשו לעצמם, ופשוט נטשה אותם. בלי גני שעשועים, בלי משרדים ממשלתיים, בלי ביטוח לאומי, מועדוני נוער, בנקים ושירות תעסוקה. זרוקים ודפוקים מעבר לגדר. לפחות בהיבט הקריטי של שירותי טיפת חלב, בעטיים מתאפיינת ישראל בתמותת תינוקות נמוכה ביותר, בית המשפט שם לזה קץ".
