
מזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח קרא הערב (שלישי) להקמת ממשלת אחדות והכריז על הקמת אגף למשימות לאומיות, שיפעל לחיזוק ההתיישבות, החוסן החברתי והלכידות בישראל. "השלם שהוא עם ישראל על כל זרמיו, דעותיו ועדותיו, גדול מסך חלקיו", אמר יפרח בפתיחת כנסת הנהגת המושבים. נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר החקלאות אבי דיכטר הדגישו בפתיחת הכנס את תפקידה של החקלאות בביטחון הלאומי.
כנס הנהגות המושבים ה-12 מתקיים בים המלח, בהשתתפות כ-600 ראשי הנהגות מושבים מכל רחבי הארץ, שרים, חברי כנסת, ראשי מועצות אזוריות ובכירי ההנהגה החקלאית.
יפרח המשמש גם כיו"ר התאחדות חקלאי ישראל, התייחס לראשונה לבחירות לכנסת ולמגעים להקמת הממשלה, וקרא להנהגות ולנבחרי הציבו לפעול מתוך אחריות משותפת ולהכיר בחשיבות האחדות. "הכוח שלנו הוא ביכולת להכיל מגוון דעות, לכבד את השונות ולשמור על הבית המשותף. עשינו איחוד בין כלל התנועות המושביות ולא ראינו ימין או שמאל, אלא את טובת המושבים. כעת זו האחריות המוטלת על הממשלה שתקום לפעול באחריות, בהקשבה ובערבות הדדית. השלם שהוא עם ישראל על כל זרמיו, דעותיו ועדותיו, גדול מסך חלקיו".
יפרח הכריז בפתיחת הכנס על הקמת אגף למשימות לאומיות בתנועה. "הקמנו את האגף מתוך ההבנה שאחרי שבעה באוקטובר מה שהיה חייב להשתנות", אמר. "זהו מהלך שמבטא את האמונה שלנו שתנועת המושבים היא הרבה מעבר לארגון שמייצג את חבריו. יש לנו הון אנושי יוצא דופן, קהילות חזקות, ערבות הדדית ויכולת להניע עשייה משמעותית. אנחנו רוצים וצריכים לרתום את כל אלה גם למשימותיה של החברה הישראלית כולה. המרחב הכפרי הוא לא רק מקום שחיים בו. הוא כוח שפועל, תורם ומשפיע על עתידה של המדינה".
במסגרת פעילות האגף מתכוונת התנועה לפעול לחיזוק החוסן הלאומי והלכידות החברתית, לקדם יוזמות לחיזוק ההתיישבות בדגש על יישובי הגבול, לעודד צמיחה דמוגרפית ולהקים מושבים חדשים. בין היתר מתוכננים גם קידום התנדבות ועשייה חברתית, שיתופי פעולה לשיקום הלומי-קרב, הקמת אתר הנצחה לחללי המושבים בשיתוף קק"ל, חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, קידום מכינות קדם-צבאיות והרחבת שיתופי פעולה עם גופים ציבוריים, ארגונים ועמותות.
יפרח הדגיש את ייחודיותו וחשיבותו של המושב בישראל כיום. "המושב הוא הרבה מעבר לצורת התיישבות וחשיבותו חורגת מגבולות המגזר החקלאי. הוא רעיון ציוני שמחבר בין אדמה, חקלאות, קהילה וערבות הדדית. הוא חלק מביטחון המזון, מהשמירה על הקרקע והגבולות ומהחוסן הלאומי והחברתי של מדינת ישראל. מאז שבעה באוקטובר ראינו ביתר שאת את מסירותם של החקלאים, את כוחן של הקהילות ואת האחריות של ההנהגות המקומיות. המושב הוכיח שהוא לא רק מקום לגור בו, הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. לכן המאבק על עתיד המושבים אינו מאבק מגזרי, אלא מאבק על דמותה ועתידה של המדינה".
הנשיא שלח ברכה למשתתפי הכנס והדגיש את הקשר בין החקלאות המקומית לביטחון המזון ולחוסן הלאומי. "הביטחון התזונתי של ישראל נשען בראש ובראשונה על חקלאות ישראלית חזקה ואיתנה. החקלאות המקומית היא נדבך מרכזי בכלכלת ישראל ובחוסן הלאומי שלה, ואנשי תנועת המושבים הם שותפים מרכזיים בבניית עתידה של המדינה", אמר. הרצוג הודה לתנועת המושבים וליפרח על המחויבות והעשייה בחיזוק ההתיישבות והחקלאות הישראלית, מדרום ועד צפון.
דיכטר גם התייחס לתפקידה של החקלאות בביטחון הלאומי ולצורך להעניק לחקלאים ודאות. "כשעוסקים בחקלאות אין פוליטיקה ואין ימין או שמאל, יש רק חקלאות. בעולם של התחממות גלובלית, אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לייצר ודאות לחקלאים: בעובדים זרים, במים, בקרקעות ובמחקר ופיתוח", אמר. דיכטר הוסיף שבארבע השנים האחרונות למד להכיר במשקלם של החקלאים בביטחון הלאומי, והצהיר: "אני מצדיע לחקלאים. החקלאים בקיבוצים ובמושבים, לא תצעדו לבד".
יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי: "מסתכלים על הקיבוצים והמושבים כעל אויב העם"
יו"ר הקרן הקיימת לישראל, אייל אוסטרינסקי, הציג בכנס את שינוי תפיסת הפעולה וסדרי העדיפויות של קק"ל ואת הגדלת ההשקעות במרחב הכפרי, בהתיישבות וביישובי הגבולות בצפון ובדרום: נוכחות בשטח, מהירות בקבלת החלטות ובביצוע, ונדיבות בהקצאת משאבים. לצד זאת, הוא מתח ביקורת על היחס של הממשלה להתיישבות ולחקלאות, וקרא להגדיל את ההשקעה הציבורית ביישובים.
"הכסף של קק"ל הוא לא כסף של המנגנון שלה. זה הכסף של הציבור בחברה הישראלית ובעם היהודי", אמר אוסטרינסקי. "הדבר שהיה טעון שיפור יותר מכול, בעיניי, הוא ההבנה שהכסף הזה צריך לצאת לטובת הציבור. המקום של הכסף הוא לא בקופת קק"ל, אלא בשטח, ביישובים, בתנועות הנוער ובקהילות. אנחנו לא בהכרח צריכים יותר כסף, אנחנו צריכים לעשות יותר עם המשאבים שיש לנו".
אוסטרינסקי התייחס לשינוי בסדרי העדיפויות של הקרן ולשימוש בכספיה בשנים האחרונות: "כל כסף שיש לנו ייצא לטובת הציבור. אנחנו פועלים לשנות את תמהיל ההשקעות של קק"ל ולהפנות משאבים למקומות שבהם הם נדרשים. אין לנו יותר כסף, אנחנו פשוט עושים יותר עם מה שיש לנו, כדי שאחרים לא יעשו איתו פחות".
אחד הדגשים המרכזיים שהציג אוסטרינסקי הוא חיזוק הקשר בין קק"ל ליישובים עצמם. "אם רוצים לחבר גוף לאומי למרחב המקומי והכפרי, חייבים להיות שם", אמר. "אני משתדל להגיע גם בשעות הקטנות של הלילה לכפר יובל, חניתה, ראש הנקרה ומרגליות. אי אפשר להבין את האתגרים, את המציאות הביטחונית ואת החיים ביישובי הגבול בלי לראות אותם מקרוב".
לדבריו, המרחב הכפרי כולו, המושבים, הקיבוצים, היישובים הקהילתיים, התנועות והמועצות, נמצא כיום במוקד ההשקעות של קק"ל. "כל המרחבים מרגישים את קק"ל ברמה העוצמתית ביותר מזה שנים רבות וארוכות", אמר. עוד ציין שיישובי הגבולות קיבלו תקציבים בהיקפים חסרי תקדים, ושקו העימות הצפוני נמצא בראש סדר העדיפויות, לצד חיזוק הנגב המערבי וחבל לכיש והרחבת ההשקעות במועצות נוספות בצפון ובדרום.
"אי אפשר להסתכל רק על קו גיאוגרפי"
אוסטרינסקי הדגיש שמבחינת קק"ל, ההשקעה ביישובי הגבול אינה יכולה להיקבע רק לפי מרחקם הגיאוגרפי מגבול המדינה. "אי אפשר להסתכל רק על קו גיאוגרפי ולומר שמי שנמצא כמה קילומטרים מעבר לו אינו חלק מההתמודדות. אם מחבלי חמאס הגיעו לאופקים ולנתיבות, אנחנו לא נפריד בינן לבין יישובי העוטף".
לצד הצגת מדיניות ההשקעות של קק"ל, אוסטרינסקי מתח ביקורת חריפה על היחס של הממשלה להתיישבות ולחקלאות. "מסתכלים על הקיבוצים והמושבים כעל אויב העם, לא פחות מזה", אמר. לדבריו, הדבר נובע מתוך "תפישה נפסדת, חסרת ערכים בעיניי, של מה זה ביטחון מזון, עצמאות חקלאית ועצמאות אנרגטית".
"המרחב ההתיישבותי בישראל הוא פורץ דרך ברמה עולמית. לפספס את זה זו אולי המכה הגדולה ביותר שאפשר לתת", אמר. "דווקא כשמדברים על ציונות, חקלאות והתיישבות, צריך להבין את הערך של המרחב הזה. כשאתה מסתובב במרגליות, בכפר יובל או בזרעית, אתה מבין הרבה יותר טוב מה צריך לקרות וכמה חשוב שזה יקרה".
תקציבים גדולים אינם מתורגמים לעשייה בשטח
אוסטרינסקי התייחס גם לפער בין החלטות הממשלה להוצאתן לפועל, וביקר את העובדה שתקציבים בהיקפים גדולים אינם מתורגמים בהכרח לעשייה בשטח. "כשמדברים על החלטות ממשלה, אל תשאל מה נרשם שם. תשאל מה קרה עם הכסף", אמר בהתייחסו להחלטות ממשלה בהיקף של 12 ו-15 מיליארד שקלים. לדבריו, בקק"ל פועלים באופן אקטיבי מול הרשויות המקומיות, היישובים, המועצות והתנועות כדי לוודא שהתקציבים שהוקצו אכן מנוצלים.
"כשבכל שנה חוזרים לקופה הציבורית מיליארדי שקלים מתקציב המדינה, זה אומר שמישהו לא עושה את עבודתו כמו שצריך. ממשלת ישראל צריכה לתת יותר. נקודה". אוסטרינסקי הוסיף שנדרשת רפורמה משמעותית בהתנהלות אגף התקציבים מול משרדי הממשלה.
את תפיסת ההשקעה במרחב הכפרי סיכם אוסטרינסקי בהבחנה בין האופן שבו נתפשת ההשקעה הציבורית לבין המשמעות שהוא מייחס לה: "באגף התקציבים רואים את זה כהוצאה. אני רואה את זה כהגשמה. בעיניי, זה בדיוק ההבדל. אנחנו צריכים לדרוש ממשרתי ציבור בכל הרמות, שיראו את מרחבי ההגשמה כמות שהם, וישקיעו בהגשמה בהתאם".
כנס הנהגות המושבים ה-12 מתקיים בים המלח במשך שלושה ימים, בהשתתפות שרים, חברי כנסת, ראשי מועצות אזוריות, בכירי ההנהגה החקלאית וכ-600 ראשי הנהגות מושבים מכל רחבי הארץ.
