
"החירום נעשה חלק ממערכת הבריאות ונעשה דרך לשפר גם את השגרה" – כך אמר היום (שלישי) מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, בתדריך לעיתונאים לקראת סיום תפקידו בסוף החודש. לדבריו, "אנחנו לא מניחים שנגיע לתקופת יציבות, אלא שנצטרך כהנחת עבודה שהמערכת צריכה להמשיך ולהיות מוכנה לאירועי חירום – התפרצויות, מזג אוויר קיצוני ואסונות טבע ואירועים בטחוניים".
בר סימן טוב דיבר על צמיחת המערכת בזמני חירום ומלחמה, בעיית כוח האדם, הרפורמות שנעשות ואלה שצריך לעשות בנושאי בריאות הנפש, תופעת ההשמנה והעישון, ושימוש ברשתות חברתיות בקרב ילדים ובני נוער. כמו כן, התייחס לתופעת האלימות וההסתה כלפי מטפלים ערבים והשפעת מעמד ישראל בעולם על תפקוד המערכת.
מינויו ב-2015 עורר מחלוקת בשיח הציבורי משום שהיה המנכ"ל הראשון במשרד הבריאות שלא היה רופא, אלא כלכלן. במהלך כהונתו בתפקיד הוא נאלץ להתמודד עם מערכת שהייתה ברובה במתכונת של שעת חירום.
בר סימן טוב התייחס לנושאים שלדעתו לא הצליח לטפל בהם במסגרת תפקידו: "אנחנו צריכים תוכנית לאומית להשמנת ילדים, וקידום מדיניות לשימוש מושכל במסכים ורשתות חברתיות. עישון והשמנה הם שני מחוללים משמעותיים של תחלואה שניתנים למניעה. אינטרסים כלכליים תמיד יהיו חלק מהמערכת, אך למרות זאת הדרג המקצועי במשרד ממשיך לעבוד. בסוף הכנסת תחליט אם יטילו מס או לא, אבל אנחנו מקדמים את זה. אני לא פסימי. אני חושב שזה יקודם, אבל אולי אנחנו צריכים לעשות יותר. אני מקווה שזה יקרה בהמשך.
"אצלי התגבש עניין המסכים והרשתות החברתיות, כל פעם ניסינו וזה לא עבר. ישראל יכולה להיות כמה צעדים קדימה, להיות חלק מקבוצת המדינות שמעבירה את הרגולציה.ֿ אנחנו צריכים להגביל שימוש ברשתות חברתיות ואיסור טרגוט, כמו בשאר העולם. הנושא הזה משפיע מאוד על בריאות נפשית ופיזית של ילדים. אני חושב שיש פה עבודה אינסופית לשנים הבאות".
בר סימן טוב הדגיש את הזדקנות וגידול האוכלוסייה. לדבריו, ההוצאה הלאומית על בריאות תוגדל בין היתר, גם באמצעות גידול במספר הסטודנטים לרפואה, והציב יעד של הכפלה במספר הסטודנטים עד סוף העשור. יעדים נוספים: הגדלת שיעור ההתחסנות עקב ריבוי התפרצויות של מחלות בשנים האחרונות, ופתיחת בית החולים פרס בנגב.
בתשובה לשאלה כיצד מעמד ישראל בעולם משפיע על מערכת הבריאות וכיצד ניתן לצמצם את הנזק, אמר המנכ"ל היוצא: "מערכת הבריאות פועלת באקלים של מדינת ישראל. אנחנו מנסים במידה מסוימת של הצלחה לבסס את ההצלחות של מערכת הבריאות על ערכים אוניברסליים של צדק שיוויון ועזרה הדדית. היכולת של העולם ללמוד מאיתנו כיצד להתמודד עם אסונות היא משמעותית, ובזכות זה אנחנו נשארים רלוונטיים, כי יש להם מה ללמוד מאיתנו. יש פה רפואה מצוינת ברמת המחקר והטיפול והיעילות המבנית".
בר סימן טוב דיבר גם על ההשלכות של ההסתה והאלימות נגד מטפלים ערבים במערכת הבריאות: "המסר שלנו הוא שהעבודה המשותפת של יהודים וערבים היא עובדה יסודית במערכת. אי אפשר להשלות שהמערכת יכולה להתקיים בלי האוכלוסייה הערבית. אך בזמן שהשיח החברתי הלך והקצין, המערכת העממית שמרה על אחדות המטרה שלה. בעיניי זה חלק מהעוצמה שלנו, המגוון האנושי במערכת הוא עוצמתי. אין לי ציפייה שמה שקורה בחברה הישראלית לא יבעבע. הציפייה שלי היא שנעסוק בזה ונטפל בדבר הזה ונזכור שיש לנו מטרה אחת – והיא לשים את כל המחלוקות בצד בשביל להציל חיים. המגוון של המערכת הוא לא אילוץ אלא מקור לעוצמה".
הישגים נוספים שמנכ"ל משרד הבריאות היוצא סימן כאבני דרך בתפקידו במערכת הבריאות הם רפורמת בריאות הנפש, כולל איחוד מרכזים רפואיים בין הפסיכיאטריה לכלליים: "עברנו למנגנון של התאמת מענה לצרכים – במקום שכולם יעמדו באותו תור, עשינו מהלך שנקרא ריבוי מענים: שלוש שיחות טלפוניות, מענה מרופא משפחה, חוסן, cbt, והוספנו 1.4 מיליארד שקלים לתוספת בניית כוח אדם".
פתח לחדשנות
בר סימן טוב סיפר כי לפני עשור המערכת הייתה סגורה לחדשנות: "התיק הקליני הלאומי הוא אירוע מרכזי במערכת, בכל בתי החולים וקופות החולים. אופטימיזציה טובה של תורים וניוד מידע רפואי יאפשרו שיפור של היכולת לטפל בכל בן אדם בכל נקודת קצה".
הוא התייחס גם לשינויים שנעשו בתחום התפֿתחות הילד: "המצב שהיה שבו אנשים שילמו כסף וקיבלו החזר חלקי יצר תופעה שאנשים שיש להם משאבים יכולים לקבל טיפול, ואלו שלא לא. אין שום תחום במערכת הבריאות של החזרים במסלולים הציבוריים. בנינו במשך המון שנים מעבר מהחזרים להסדרים באופן מדורג. לא נגענו בכל ילד, אלא באלו שלא מקבלים שירות. נגענו בלקויות קלות ולא הגענו ללקויות קשות כמו אוטיזם ולקויות קוגניטיביות.
"אנחנו רואים עלייה בהיקף הפעילות בהתפתחות הילד. אנחנו מצפים לכך שמשפחות שוויתרו על טיפול בשיטת ההחזרים יחזרו לקבל אותו בשיטת ההסדרים".
שינוי תפישה בטיפול בחיילים פצועים בין המערכת הצבאית לאזרחית
בהתייחסו להיערכות המערכת לפעילות בשעות חירום, ציין המנכ"ל היוצא את הכפלת המיטות הממוגנות, המענה למפונים בתקופה שלאחר טבח 7 באוקטובר, ושינוי תפישה עמוק בטיפול בחיילים פצועים בין המערכת הצבאית לאזרחית. לדבריו, צה"ל הוריד ב-50% ויותר את אחוז התמותה של חיילים בקרב.
"השנים האלה היו מאתגרות לחברה הישראלית וזה השתקף גם במערכת הבריאות", סיכם בר סימן טוב. "התפישה היא לא שאנחנו רוצים לעבור את התקופה בשלום, אלא איך אנחנו גדלים מזה. הנחלנו ועוד ננחיל ערכים של צדק ושיוויון אבל גם מקצועיות. אני מאוד אוהב את המשרד ואת התפקיד. אני עוזב עם שלמות, עם צער אבל שלם".