
האם תיתכן בישראל תוכנית לימודים משותפת לתלמידים מכלל המגזרים, ומה היא צריכה לכלול? השאלה הזו עמדה במרכזו של כנס שנערך השבוע במוסד שמואל נאמן בטכניון, בהשתתפות חוקרים ואנשי חינוך. לצד הדיון על תוכנית הלימודים הרצויה, הנתונים שהוצגו בכנס העלו שגם בתוכניות הלימוד שמוגדרות כיום כמשותפות לכלל הזרמים, יש מרחק בין מה שהוגדר "על הנייר" למה שמתקיים בפועל.
בניגוד לשיח הציבורי, שעוסק רבות ב"לימודי ליבה" בדגש על המגזר החרדי, המצב בפועל הוא שבישראל אין תוכנית סדורה ללימודי הליבה של כלל מערכת החינוך. תכני הליבה הנוכחיים נקבעו בחוזרי מנכ"ל, שנכתבו כתוצאה מהחלטות בג"ץ בעתירות שונות שעסקו בחינוך החרדי. בנוסף לימודי ליבה הכוללים אנגלית, מתמטיקה ושפת אם מוגדרים לבתי הספר היסודיים. בבתי הספר העל-יסודיים בחינות הבגרות הן אלו שמגדירות את התכנים המשותפים, עם חפיפה מסוימת עם לימודי הליבה בבתי הספר היסודיים.
מחקר שערך מוסד שמואל נאמן לפני הכנס המחיש את הפער בין המגזרים השונים גם בתכנים שהוגדרו כ"ליבה", כמו מתמטיקה ואנגלית: בחינוך הממלכתי-העברי שאינו דתי, רק 63.3% מבתי הספר מאפשרים לתלמידים לגשת לבגרות במתמטיקה ב-5 יחידות לימוד (הרמה הגבוהה ביותר), בעוד בחינוך הממלכתי-דתי שיעורם עומד על 40.9%, בחינוך הערבי על 38.1%, בחינוך הבדואי 13.2%, בחינוך החרדי 6% בלבד, ובחינוך הדרוזי – 89.5%.
כך גם באנגלית: לפי המחקר, 83.6% מבתי הספר בחינוך הממלכתי-עברי שאינו דתי אפשרו לתלמידיהם לגשת לבגרות באנגלית ב-5 יחידות לימוד, וכך גם 82.9% מבתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי, בעוד בחינוך הערבי רק 72.4% מבתי הספר הגישו ל-5 יח"ל אנגלית, בחינוך הערבי 72.4%, בחינוך הדרוזי – 100%, בחינוך הבדואי 64.2% ובחינוך החרדי 25.2% בלבד.
בין תכנים וערכים למיומנויות
בין משתתפי הכנס הייתה הסכמה על כך שנדרשים תכנים משותפים לכלל התלמידים והמחלוקת הייתה על מהותם. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ושרת החינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר, אמרה כי "לחשוב על תכנים משותפים זה מיושן ולא הולם את העולם שלנו. מיומנויות הן מה שחשוב. בנוסף, קל יותר להסכים על מיומנויות מאשר על תכנים".
אך לא כולם הסכימו עם תמיר. חלק מהדוברים טענו כי תכנים כמו השפה הערבית צריכים להיות חלק מהתכנים המשותפים, וחלק טענו כי אין הפרדה בין תכנים, מיומנויות וערכים. דוגמה לכך ניתנה על ידי ד"ר תמי הופמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "היכולת להיפגש עם השונה ממני, ולהבין אותו היא יכולת המשלבת מיומנויות, תכנים וערכים מסוימים".
אזרחות לחרדים, אבולוציה לדתיים
בכנס הוצגו מחקרים יישומיים על התכנים המשותפים במגזרים השונים. אחד המחקרים הוא של ד"ר יצחק טרכטינגוט, שבדק את ההשפעה של לימודי אזרחות על עמדותיהם של בחורי ישיבה חרדים על קבוצות השונות. במסגרת ניסוי ערך טרכטינגוט קורס העוסק באזרחות של עשרה מפגשים שמיועד לתלמידי ישיבות בני 23-18. "הובטח להם שובר לחליפה בתנאי שהם מגיעים לכלל המפגשים", הוא מספר. בקורס השתתפו בסופו של דבר 203 צעירים.
במסגרת הקורס ענו הצעירים על שאלונים שבחנו את עמדותיהם על קבוצות שונות בחברה הישראלית. הרצון בקרבה נבחן דרך השאלה כמה תהיה מוכן שמישהו מהקבוצה יהיה שכן שלך, בת הזוג ועוד. השאלונים נערכו בתחילת הקורס ובסופו, וניכר כי הדעות היו חיוביות יותר כלפי קבוצות שונות בסוף הקורס מאשר בתחילתו.
מחקר נוסף של פרופ' טלי טל עסק בקבלת האבולוציה בקרב תלמידים ומורים בזרמים שונים במערכת החינוך, מלבד החינוך החרדי, שם האבולוציה לא נלמדת כלל. על פניו האבולוציה נלמדת כחלק מתוכנית הלימודים במדעים, שבדומה למתמטיקה ואנגלית, היא זהה בכל הזרמים של מערכת החינוך. אך לפי המחקר, חלק מהמורים, בעיקר מהזרם הממלכתי-דתי והערבי, חוששים ללמד על הנושא בגלל ההתנגשות עם ההנחות הדתיות השונות בדבר בריאת העולם ויצירת האדם.
החשש עלול למנוע מהמורים ללמד את הנושא, או אם אין ברירה, ללמד אותו ולהגיד לתלמידים שיש ללמוד אותו כי הוא חלק מהבגרות ולאו דווקא האמת. גישה נוספת מלמדת את האבולוציה על יצורים פחות תבוניים מבני האדם, וכך עוקפת את שאלת מוצא האדם.
ההמלצה: לגבש "מכנה משותף"
מחברי המסמך, ד"ר ענת שאולי ופרופ' עינת הד-מצוינים, מציעים לגבש תוכנית "מכנה משותף" לכלל התלמידים בישראל, באמצעות גוף שיורכב מנציגי כלל הזרמים, לצד יצירת גוף ידע משותף לכלל התלמידים שיורכב מתכנים או ממיומנויות וערכים. עוד הם מציעים ליצור אפשרות הערכה מוסכמת ואחידה להכרת אותו גוף ידע. נוסף לכך הם מציעים להקים גוף מרכזי שיכווין את כלל מערכת החינוך בנושא המכנה המשותף, ולשנות את מבנה מערכת החינוך כך שתהיה אחידות במבנה ובפיקוח על כלל זרמי החינוך, בניגוד למצב כיום בו הזרם החרדי מבוזר מאוד והניהול של יתר זרמי החינוך הוא ריכוזי מאוד.
