
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) פסק היום (חמישי) ברוב של תשעה שופטים מול שישה כי מיאנמר ביצעה רצח עם של המיעוט האתני המוסלמי רוהינגיה במחוז ראקין ב-2017. הפסיקה היא אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בחוק הבינלאומי מאז מלחמת העולם השנייה.
בית הדין מצא כי מיאנמר גם הפרה את מחויבותיה תחת האמנה למניעת רצח עם, ופסק כי מיאנמר חייבת פיצויים על מעשיה אך לא קבע את הסכום המדויק.
לצד נשיא בית הדין השופט יוג'י איוואסאווה, ישבו בפאנל 14 שופטים נוספים מכל רחבי העולם. מכיוון שגם לגמביה וגם למיאנמר אין שופט בעל אזרחות של המדינה בבית המשפט, כל אחת בחרה שופט נוסף: גמביה בחרה את חתנית פרס נובל לשלום ל-2026 נאווי פילאיי, ומיאנמר בחרה את קלאוס קרס.
בהקראת פסק הדין אמר השופט יוג'י כי "מיאנמר כשלה לחקור, לתבוע ולהעניש אנשים, כולל מפקדים, שביצעו עבירות במסגרת האמנה נגד רצח עם סעיף 3 – שלפיו רצח עם, מזימה לבצע רצח עם, הסתה ישירה ופומבית לביצוע רצח עם, ניסיון לבצע רצח עם ומעורבות ברצח עם הם ברי ענישה. מיאנמר גם כשלה להעניש על רצח עם תחת סעיפים 1,4 ו-6 של האמנה".
כ-815 אלף בני רוהינגיה חיו במחוז ראקין בצפון מיאנמר לפני מבצע הטיהור ב-2017. "זה מספר משמעותי", אמר השופט והוסיף כי ניתן להגדיר את הקבוצה המותקפת "מהותית" במסגרת האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (או האמנה למניעת רצח עם). כעשרת אלפים מבני הרוהינגיה נרצחו אז.
לדבריו, "בית הדין קבע כי כל הראיות שלפניו תומכות במסקנה הסבירה שכוחות הביטחון של מיאנמר פעלו עם כוונה לרצח עם. בית המשפט מזכיר כי על גמביה מוטלת האחריות של ביסוס ההפרה הנטענת של האמנה למניעת רצח עם. זה כולל את הביסוס לכך שכוונת רצח עם היא המסקנה ההגיונית היחידה שאפשר להסיק מהראיות".
עוד אמר השופט כי היקף ואופי הפעולות של מיאנמר והשיטות שבה השתמשו "היו מעל ומעבר למה שנדרש רק כדי להעניש אוכלוסייה, ובמקום זאת אפיינו יותר כוונה להרוס חלק ניכר מהקבוצה". הוא הוסיף: "לדעת בית המשפט המסקנה ההגיונית היחידה שיכולה להסביר את הפעולות של מיאנמר היא כוונה להרוס חלק ניכר מהאוכלוסייה הרוהינגית במחוז ראקין".
בית הדין גם מצא שהצבא המיאנמרי "קידם באופן פעיל דברי שנאה נגד הרוהינגיה בצורה מערכתית ומתואמת" במהלך הטיהור, "שתיאר את בני המיעוט כ'תת-אנושיים' ו'איום אלים', מה שתרם לאווירה שהצדיקה את ההשמדה של הקבוצה".
בית הדין גם סבר שכמה מהפוסטים הצבאיים בפייסבוק "ניסו לעודד את האוכלוסייה לנקוט באלימות נגד הרוהינגיה כקבוצה, אך לא מצא שהם נכתבו מתוך כוונה ספציפית להרוס את הקבוצה כולה או חלקה…או שקהל היעד של הפוסטים הבין אותם ככאלה. לפיכך, בית המשפט אינו משוכנע שמיאנמר הסיתה גורמים פרטיים בזירה לרצח עם באופן ישיר ופומבי נגד הרוהינגיה".
על פי פסק הדין, הראיות מראות כי "כוחות הביטחון של מיאנמר רצחו ללא הבחנה, הפרידו את הגברים והוציאו אותם להורג, השתמשו באלימות מינית ושריפה מכוונת של בתי הרוהינגיה במקומות מסוימים". כוחות הביטחון "רצחו אלפים מבני הרוהינגיה, ביצעו פעולות של אלימות מינית, כמו גם אלימות קיצונית נגד ילדים ותקפו את אלה שניסו להימלט וחיפשו מפלט בבנגלדש". הוא ציין כי השימוש באלימות מינית במהלך הטיהור היו מכוונות כדי "לפגוע פיזית ומנטלית ברצון וביכולת של האוכלוסייה להתרבות".
לדברי השופט, מיאנמר גם הרסה את הראיות של הטיהור באמצעות שריפת גופות והיפטרות מהן ובאמצעות השמדת האתרים שבהם התרחשו הזוועות, מה ששיבש כל ניסיון לחקור את שאירע ב-2017.
השופט אמר כי בית המשפט מכיר בכך שמדינה יכולה להימצא אשמה ברצח עם או מעשים אחרים, אם הם אכן בוצעו על ידי "הצבא שלה או אנשים או קבוצות שאת פעולותיהם ניתן לייחס למדינה". הוא הוסיף כי בעוד שאנשים בודדים אחראים מבחינה פלילית, למדינות יש מחויבות, שהיא אחריות תחת החוק הבינלאומי, אך אינה בעלת אופי פלילי.
הוא ציין כי בני הרוהינגיה גרו במיאנמר במשך דורות והגדיר אותם קבוצה אתנית מובחנת. הוא ציין שיש להם שפה משלהם, אומנות וזהות עצמית וכי הם זכאים להגנה: "בית המשפט מוצא כי חוקי אפליה ומגבלות שחקו את הזכויות שלהם והותירו אותם חשופים, בעוד שדברי שנאה שנתמכו על ידי הצבא הובילו לעוינות כלפיהם".
גמביה נגד מיאנמר
התיק של גמביה נגד מיאנמר (The Gambia v. Myanmar) הוא תביעה היסטורית בבית הדין המאשימה את מיאנמר בביצוע רצח עם נגד המיעוט המוסלמי בני הרוהינגיה. בנובמבר 2019 הגישה גמביה, בתמיכת הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, תביעה נגד מיאנמר בגין הפרת האמנה למניעת רצח עם משנת 1948. זו הייתה הפעם הראשונה שמדינה שאין לה קשר ישיר לסכסוך תובעת מדינה אחרת בשם האינטרס הבינלאומי המשותף.
גמביה טוענת כי המבצעים הצבאיים של מיאנמר בשנים 2016–2017 במחוז ראקין כללו טבח המוני, אלימות מינית ושריפת כפרים, וגרמו לעקירתם של יותר מ-730,000 בני רוהינגיה לבנגלדש.
מיאנמר דחתה את ההאשמות ברצח עם וטענה כי פעולות הצבא היו תגובה לגיטימית למתקפות של חמושים, וכי לא הוכחה כוונה מיוחדת להשמיד את הקבוצה. ממשלות מיאנמר טוענות במשך עשורים כי הרוהינגיה אינם מהווים קבוצה אתנית מובחרת ולכן צריך להגדיר את הפליטים בבנגלדש "מהגרים". חוק האזרחות מ-1982 הכיר ב-135 מיעוטים אתניים כאזרחי מיאנמר – אך לא במיעוט המוסלמי.
השלכות גלובליות
בית הדין נאלץ לפסוק פעמיים בעבר בתביעות על רצח עם:
- בוסניה נגד סרביה (2007) – בית המשפט מצא מקרה אחד של רצח עם במהלך המלחמה שהתחוללה ב-1992-1995: טבח של כ-8,000 גברים וילדים מוסלמים בוסנים בסרברניצה ב-1995. בפסיקה נקבע כי סרביה כשלה במניעת הרציחות, אך לא נמצא כי היא אחראית באופן ישיר.
- קרואטיה-סרביה (2015) – ממשלת קרואטיה טענה שסרביה ביצעה רצח עם בעיירה ווקובאר ב-1991. סרביה טענה מנגד שיותר מ-200 אלף סרבים סולקו מבוסניה ב-1995. בית המשפט דחה את שתי הטענות.
הוא לא פסק מעולם (עד עתה) שמדינה אחראית לרצח עם – הגדרת פשע שנבעה מהשואה. לבית הדין הפלילי אין גם סמכות לאכוף את החלטותיו.
לפסיקה נגד מיאנמר עשויות להיות השלכות גלובליות, כשהמקרה הרלוונטי ביותר הוא התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בנוגע לעזה. הצדדים והשופטים בתיק הזה עשויים להתבסס על הפסיקה נגד מיאנמר בנוגע לכוונה, למשקל שניתן לראיות ולרלוונטיות של אלימות מינית ומתקפות על נשים וילדים בביסוס של קמפיין רצח עם.
רצח עם או דיכוי התקוממות
בינואר האחרון בית הדין ערך שימוע בדלתיים סגורות של עדויות שורדים שהגיעו להאג ממחנה הפליטים בבנגלדש. שורדת אחת אמרה שלקחו בכוח את ילדה מבין זרועותיה, דקרו אותו וזרקו אותו לאש. שורדת אחרת סיפרה כי ראתה ערמות של גופות ממלאות בור הריגה. מיאנמר, שמכחישה כי ביצעה רצח עם, טוענת כי פעולותיה היו במטרה לדכא התקוממות.
פסיקה שקובעת כי בוצע רצח עם מבית הדין תוסיף לחץ בינלאומי על מין אונג הלינג, גנרל בדימוס המכהן כנשיא מיאנמר ה-11 מאז אפריל 2026. הלינג הוביל את הצבא ב-2016-2017 וביצע את ההפיכה נגד הממשלה הנבחרת בראשות אונג סן סו צ'י ב-2021 (שגם תחת שלטונה נמשך רצח הרוהינגיה). לאחר ההפיכה פרצה במדינה מלחמת אזרחים שבה נהרגו אלפי בני אדם.
הלינג נחקר כיום על ידי בית המשפט הפלילי הבינלאומי (ICC ) שתובע אנשים בודדים ולא מדינות, על טענות לפשעים נגד האנושות. הוא נבחר לנשיאות באפריל לאחר בחירות שרבים טענו כי היו מזויפות.
במשך עשורים, המיעוט הרוהינגי איבד את זכויותיו ואת האזרחות והיה יעד לאפליה. המצב הגיע לשיא לאחר שקבוצה צבאית של בני רוהינגיה ביצעו מתקפות גרילה בקיץ 2017. הצבא המיאנמרי הגיב ב"פעולות טיהור" נרחבות. מאות אלפים נמלטו לבנגלדש, היכן שיותר ממיליון בני רוהינגיה חיים כיום, במה שנחשב מחנה הפליטים הגדול בעולם, פחות מ-600 אלף נותרו במיאנמר.
