
מנהיגי אירופה הביעו הערב (חמישי) התנגדות נחרצת לכל ניסיון לסיים את המלחמה באוקראינה באמצעות חלוקת היבשת לאזורי השפעה, בדומה לחלוקה שהתגבשה בוועידת יאלטה ב-1945. הדברים פורסמו בתום פגישה שנערכה בברלין בהובלת קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, ובה השתתפו מנהיגי מדינות מרכזיות באירופה, בהם נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהם ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, לצד נציגי מדינות נוספות החברות ב"קואליציית בעלי הרצון הטוב", התומכת באוקראינה.
הפגישה התקיימה שעות ספורות לאחר הפסגה המשולשת שנערכה הבוקר בשנג'ן שבסין, בהשתתפות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג. הפסגה כונתה על ידי פרשנים בתקשורת "יאלטה 2.0", בשל החשש ששלוש המעצמות יגיעו להסכמות על חלוקת אזורי השפעה בעולם, בדומה להסכמות שהתגבשו בין המעצמות לקראת תום מלחמת העולם השנייה.
עם זאת, לא ידוע אם שלושת הנשיאים דנו בפגישתם במלחמה באוקראינה או באיראן. בהצהרה המשותפת שפרסמו, שכותרתה "הצהרה למען השלום", לא הוזכרו שתי המדינות. ההצהרה התמקדה במחויבותם להפחתת הנשק הגרעיני בעולם ולריסונו, וכן במאבק משותף בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
מרץ: "אירופה חולקה ביאלטה, לא נאפשר לדבר כזה לקרות שוב"
"מתווה בסגנון יאלטה לא יביא שלום", אמר מרץ, כשלצדו מנהיגי אירופה. "ביאלטה, אירופה חולקה. היא בותרה לחלקים. ואנחנו לא נאפשר לדבר כזה לקרות שוב". מרץ העניק ליותר מ-40 המשלחות שהשתתפו בשיחות פיסה מחומת ברלין, דבר המייצג, לדבריו, את "מה שיאלטה סימלה".
לצדו, נשיא צרפת עמנואל מקרון ציין כי ההצהרה בת ארבעת הסעיפים שפרסמו טראמפ, פוטין ושי בשנג'ן אינה משחזרת את תוצאות הוועידה של 1945, ועידה שהניחה את היסודות למלחמה הקרה שנמשכה ארבעה עשורים.
"אינני סבור כי מדובר בארגון מחדש של העולם", אמר. "אם קיים מרכיב קריטי אחד לארגון מחדש של אירופה וביטחונה, הרי זה המפגש שהתקיים (היום) בברלין".
מקרון הדגיש כי משא ומתן לסיום המלחמה יחייב את השתתפותן של אוקראינה, אירופה, ארצות הברית ורוסיה, כשהן יושבות סביב שולחן אחד. "האירופים קיבלו החלטות. הם החליטו לקבוע את גורלם בעצמם", אמר נשיא צרפת. "אירופה אינה פריט בתפריט של דיונים, אלא אוסף של מעצמות המבקשות לעצב את עתידן בעצמן".
ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהם, חיזק את דבריו של מקרון באומרו: "לא מתקבלת שום החלטה הנוגעת לאוקראינה מבלי שאוקראינה נוכחת בחדר, וכמו כן, לא מתקבלת שום החלטה בנוגע לביטחון אירופה מבלי שאירופה מיוצגת בחדר".
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, ציין כי הפגישה בברלין מהווה "עדות" לכישלונה של רוסיה לזרוע פילוג בקרב בעלות הברית האירופיות.
מנהיגי אירופה הסכימו כי הגיעה העת למשא ומתן ישיר עם רוסיה
ארבעת המנהיגים הסכימו כי הגיעה העת שאירופה תקיים משא ומתן ישיר עם רוסיה, צעד שטרם התרחש במסגרת תהליך המשא ומתן בשל התנגדותה של מוסקבה.
אירופה מינתה צוות משותף המורכב מחמישה ראשי מדינות, מצרפת, בריטניה, גרמניה, פולין ואיטליה, לצד מנהיגי האיחוד האירופי ונאט"ו, לקראת סבב השיחות הבא. הצוות, המתכנה "קואליציית בעלי הרצון הטוב", הושק הבוקר ומטרתו לשאת ולתת עם מוסקבה בתיווך אמריקאי על הסדרי הביטחון ביבשת, זאת לאחר שבועות של הסלמה בלחימה באוקראינה ובחדירתה לרחבי אירופה, שהתבטאה בפגיעה חמורה בחופש השייט בים השחור, שבו הוטבעו תריסר אוניות בשבועות האחרונים, בריבוי אירועים של רחפנים עוינים המשבשים את השגרה באירופה, וכן בעלייה גדולה במתקפות סייבר ובאיומים בפצצות שהובילו לנחיתות חירום של עשרות טיסות ולסגירת מאות בתי ספר וכלי תקשורת ברחבי היבשת בשבועיים האחרונים.
השליחים המיוחדים של ארה"ב, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, אשר טסו לברלין כדי להשתתף במפגש, קראו גם הם לרוסיה לאפשר את השתתפותה של אירופה.
"אנו מאמינים כי נוכחותה של אירופה סביב השולחן תהיה חיונית לסיום המלחמה הזו באופן צודק, ארוך-טווח ויציב", אמר קושנר במסיבת העיתונאים שנערכה בסיום המפגש. "והרוסים מוכנים לתת אמון באינסטינקט הזה שלנו".
עם זאת, מוסקבה טרם ניאותה לצרף נציגים אירופאים לשיחות עם המתווכים. במהלך דברים שנשא בשנג'ן, אמר פוטין כי הציע "באמצעות ערוצים דיפלומטיים שהאירופים יגיעו למוסקבה כדי להגדיר את עמדותיהם", וכי לאחר מכן, הקרמלין "יחליט לגבי המשך הדיאלוג עם אוקראינה".
עוד ציין פוטין כי "יהיה זה מוזר לדון בביטחונה של אירופה מבלי לערב את אירופה עצמה", בהתייחסו לדרישות שהציגה מוסקבה לשינוי מבנה הביטחון של היבשת, דרישות שמקרון כינה "מקסימליסטיות".
ערבויות ביטחוניות לאוקראינה והמשך הסיוע האירופי
מרץ אמר כי הדיון על הביטחון האירופי יתקיים רק לאחר שיושג שלום באוקראינה. לדבריו, לערבויות הביטחוניות העתידיות שיינתנו למדינה המותשת מהמלחמה יהיו, מעצם טבען, "השלכות" על הברית הטרנס-אטלנטית.
בין הערבויות הנבחנות נכלל סעיף המבוסס על "סעיף 5" של נאט"ו, העוסק בהגנה קולקטיבית, למקרה שרוסיה תשוב ותתקוף את אוקראינה. ערבות נוספת עשויה להיות הקמת כוח שמירת שלום בהובלה אירופית, מהלך שפוטין מצהיר כי לא יאפשר בשום תרחיש.
"מנקודת מבטה של אמריקה, מתן ערבות ביטחונית במתכונת של 'סעיף 5' הוא עניין משמעותי ביותר", אמר קושנר. "אני סבור שהנשיא טראמפ פתוח לאפשרות זו, אך כמובן שמהלך שכזה חייב לשרת את האינטרסים של ארצות הברית".
קושנר אישר כי במהלך הדיונים הסגורים בברלין, הצטרף הנשיא טראמפ לשיחה ממטוסו ונשא דברים בפני הנוכחים. על פי דיווחים בתקשורת, טראמפ הביע ספקנות בנוגע לתמיכה הצבאית של אירופה באוקראינה.
המנהיגים, כך נראה, לא שינו את עמדתם והסכימו כי הסיוע יימשך במלוא עוזו, במטרה להבטיח שאוקראינה תגיע לשולחן המשא ומתן כשהיא בעמדת כוח.
"אני מקווה שהמסר הזה יישמע בבירור רב במוסקבה", אמר ברנהם. "נעמוד לצד אוקראינה כל עוד יידרש, ולא נרפה. תמיכתנו תישאר איתנה ובלתי מתערערת. וזהו הנשק העוצמתי ביותר שיש בידינו, במשותף".
