מנתונים שפרסמה אתמול (שני) מחלקת הספריות בעירית ת"א לקראת שבוע הספר עולה כי הספר המושאל ביותר בשנת 2016 הוא "החברה הגאונה" מאת אלנה פרנטה. במקום השני בהשאלות נמצא הספר "גדר חיה" מאת דורית רביניאן, אחריו נמצאים שלושה ספרים של ג'וג'ו מויס, "ללכת בדרכך", "אחד ועוד אחד" ו"הנערה שהשארת מאחור". בקרב הילדים הספר המושאל ביותר הוא "הארי פוטר ואבן החכמים". שיאנית הקריאה מבין הקוראים המבוגרים היא קוראת ותיקה המנויה בספריית בת ציון שבשכונת אליהו מזה 31 שנה, וששאלה לא פחות מ-382 ספרים לאורך השנה. שיאנית הקריאה בקרב הילדים, קוראת צעירה ונמרצת מספריית נווה עופר, שאלה 334 ספרים בשנת 2016. בסך הכל הושאלו בשנה זו בספריות העיר מעל ל-400 אלף ספרים.
לקראת שבוע הספר מתפרסמים נתונים הלמ"ס על הרגלי קריאת הספרים בחברה הישראלית. מהסקר שנערך עולה כי 21% מהאוכלוסייה קוראים ספרים בכל יום, 19% קוראים בספר לפחות פעם בשבוע ואילו 29% מהמשיבים אינם קוראים ספרים בכלל.
40.1% מבני 65-16 בישראל קוראים ספרים לפחות פעם בשבוע. אחוז זה גבוה במקצת מממוצע מדינות ה-OECD העומד על 37.2% ודומה לזה שברוסיה (44.9%), גרמניה (42.8%), צ'כיה (42.3%), אוסטריה (41.5%), צרפת (39%) וספרד (38%). האחוזים הגבוהים ביותר נמצאו בממלכה המאוחדת ובניו זילנד – יותר מ-50% מהאוכלוסייה בגיל 65-16 קוראים ספרים לפחות פעם בשבוע. מתוך 32 המדינות שהשתתפו במדד זה, ישראל דורגה במקום ה-15 ו-14 מתוך 28 מדינות ה-OECD.
בתחום הקריאה נשים מנצחות וקוראות יותר מגברים. בעוד שכמחצית מהנשים (47%) קוראות ספרים, סיפורת או ספרי עיון לפחות פעם בשבוע, רק כשליש מהגברים (33%) קוראים ספרים באותה תדירות. אחוז אלה שאינם קוראים ספרים כלל גבוה יותר בקרב הגברים מאשר בקרב הנשים.
עוד פורסם כי ערבים קוראים באופן משמעותי פחות מיהודים: כמחצית מהאוכלוסייה הערבית (49%) אינה קוראת ספרים כלל, לעומת 24% בקרב האוכלוסייה היהודית. 44% מהאוכלוסייה היהודית קוראים ספרים לפחות פעם בשבוע, לעומת 23% בלבד בקרב האוכלוסייה הערבית.
עוד נשאלו המשיבים כיצד הם מגדירים את עצמם מבחינה דתית. בקרב המגדירים את עצמם כחרדים, אחוז הקוראים ספרים בתדירות גבוהה (לפחות פעם בשבוע) הוא גבוה מאוד ועומד על 72%, לעומת 40% בקרב לא דתיים/חילוניים.
לגדול עם ספרים
באוריינות קריאה הציון הממוצע של אלה שאינם קוראים כלל נמוך באופן משמעותי מהציון הממוצע של אלה שקוראים ולו בתדירות נמוכה מאוד. פערים אלה נותרים גם כאשר מנטרלים את ההשפעה של משתני הרקע של האוכלוסייה הנבדקת. כך למשל, בקרב יהודים הציון הממוצע באוריינות קריאה של מי שאינו קורא ספרים כלל נמוך ב-21 נקודות מהציון של מי שקורא ספרים ולו בתדירות נמוכה ביותר וזאת בנטרול ההשפעה של משתנים כמו רמת ההשכלה, השכלת הורים, רמת דתיות, ארץ לידה, שפת אם, רמת דתיות ומצב תעסוקתי. ממצאים דומים נמצאו בקרב ערבים.
עוד עולה מתוך הסקר כי ככל שכמות הספרים בבית בגיל 16 גדולה יותר, כך תדירות הקריאה גבוהה יותר. כשני שלישים מהמשיבים (67%) שהיו בביתם יותר מ-500 ספרים בגיל 16, קוראים ספרים לפחות פעם בשבוע, לעומת 19% בלבד בקרב אלה שהיו בביתם 10 ספרים או פחות. מגמה זו נצפתה גם בקרב בעלי השכלה נמוכה. בקרב בוגרים שהשכלתם פחות מתיכונית, הפער בציון בין אלה שהיו בביתם פחות מ-10 ספרים לאלה שהיו בביתם יותר מ-500 ספרים עומד על 79 נקודות באוריינות קריאה, ועל 100 נקודות באוריינות מתמטית.