מגמת תת הביצוע בהוצאות הממשלה ועודפי הגבייה ממסים נמשכת: משרד האוצר פרסם אתמול (שלישי) את ביצוע תקציב המדינה לחודש מאי. בתחום גביית המסים נמשכת המגמה של עקיפת תחזית הכנסות המדינה. מן הצד השני משרדי הממשלה ממשיכים לרדוף אחרי גרף ההוצאות, מלמטה.

במאי גבתה המדינה מסים בסכום של 26.1 מיליארד שקלים והשלימה גביה של 126.4 מיליארד שקלים מתחילת השנה. למרות שחודש מאי עצמו היה חלש יותר מקודמו (ירידה ראלית של 1.7% בניכוי תיקוני חקיקה), מתחילת השנה נרשם גידול נומינאלי של 5.1% לעומת התקופה המקבילה ב-2016, ובהתחשב בכך שהשקל לא נשחק משמעותית מדובר ככל הנראה גם בעלייה ראלית בשיעור דומה. עודפי הגביה ברבעון הראשון של השנה הובילו את משרד האוצר לעדכן את צפי הגביה מ 294.5 מיליארד שקלים בתקציב המקורי ל-297 מיליארד שקלים.

מהתבוננות על הגביה לפי חלוקה לסוגי המסים עולה כי גביית המסים הישירים (מס הכנסה מס חברות וכו') רשמה עליה של 8.4% לעומת מאי 2016 והגיע לסכום של 13.7 מיליארד שקלים. לעומת זאת גביית המסים העקיפים (מע"מ ומסי קניה) רשמה ירידה של 11.4% לעומת מאי הקודם ועמדה על 11.7 מיליארד שקלים בלבד. ברשות המסים מסבירים את הירידה החדה בהיקף הרכישות החריג של רכבים חדשים שנרשם במאי הקודם.

התפלגות הגביה לסוגי המסים השונים יכולה להוביל לשתי מסקנות: המסקנה האופטימית היא שיש שינוי מגמה בתמהיל המסים שמוביל לירידה במסים העקיפים, אלו המסים המעודדים אי שוויון, ובהתאם לעליה במסים הישירים המעודדים שוויון. ככל שתמהיל המסים ישען יותר על מס פרוגרסיבי, העולה ככל שההכנסה של משלם המס עולה, כך תשרת מערכת המס טוב יותר את אחד ממטרותיה המרכזיות – העברת משאבים מבעלי האמצעים לשירותים חברתיים אשר משמשים גם את חסרי האמצעים.

מן הצד השני ניתן לומר כי למעט הורדת מס הרכישה על מכשירים סלולריים שבוצעה בחודש האחרון, אין שינוי בחקיקה שהביא לירידה בהכנסות ממסים עקיפים. הירידה בגביה נובעת למעשה מירידה בצריכה. פירוש הדבר הוא כי תמהיל המסים הפך לפרוגרסיבי יותר בגביה בפועל אך זה קרה בדרך אגב, ולא בכוונת מכוון. אם כבר הירידה בגביה הנובעת מירידה בצריכה מעידה על קושי שהמשק הישראלי נמצא בו. מוקדם עדיין לדבר על התחלה של מיתון. אבל כדאי להתייחס לעניין כאל נורת אזהרה נוספת ולעקוב אחר ההתפתחויות.

בצד ההוצאה ניתן לראות כי מגמת תת הביצוע של משרדי הממשלה נמשכת. בחמש חודשי השנה הראשונים הוציאו משרדי הממשלה האזרחיים 36.3% מתקציבם המקורי (חמישה חודשים מהווים 42% מימי השנה). לעומת זאת המשרדים הביטחוניים מצליחים למצות את תקציבם ואף למעלה מכך. עד כה הוציאה מערכת הביטחון 44.7% מתקציבה. אם מגמת תת הביצוע של המשרדים האזרחיים תימשך, אנחנו צפויים לראות גם בסוף 2017 את המחזה הקבוע של העברות סיטונאיות בימיה האחרונים של השנה כשכל משרד מנסה למצות את מה שלא הצליח במהלך השנה. מה קורה לעשרות מיליארדי השקלים שנשארים בקופה? חלק מהסכום מועבר לשנה הבאה, ורובו נשפך אוטומטית לבור של כיסוי החוב הלאומי וכך נמנע מהציבור, הלכה למעשה.

יש לציין כי בהמשך למדיניות אותה הציגו במשרד האוצר בפתיחת השנה, גם החודש לא פורסם צפי הגבייה ממסים בחלוקה לחודשים.