תרגיל העורף הלאומי השנתי "רעידת אדמה 2017" יתחיל הבוקר (ראשון) ויימשך ארבעה ימים. בתרגיל ישתתפו כלל גופי החירום במדינת ישראל, והוא יכלול התמודדות עם תרחיש קיצוני של רעידת אדמה.

הגופים יתורגלו בתרחיש מורכב של רעידת אדמה הרסנית, שתתרחש באזורים נרחבים ותגרום לאלפי הרוגים, עשרות אלפי מבנים הרוסים, מאות אלפי עקורים ופגיעה קשה בתשתיות. במהלך התרגיל תיבחן מוכנות מטות משרדי הממשלה, גופי החירום והרשויות המקומיות, ברמה הלאומית, המחוזית וברמת השטח, תוך מתן דגש לתיאום בין הגופים ויכולת המענה לאתגרים הצפויים. את התרגיל מקדמת בחודשים האחרונים רשות החירום הלאומית, בהובלה של משטרת ישראל, צה"ל ופיקוד העורף ובסיוע משרדי הממשלה וכלל גופי החירום וההצלה, לרבות כוחות כיבוי והצלה ומגן דוד אדום.

שיאו של התרגיל צפוי ביום רביעי, 14.6, ב"תצוגת יכולות" שיקיימו גופי החירום במדינת ישראל בעיר כרמיאל. תצוגת התכלית תבחן את מוכנות המדינה לרעידת אדמה חזקה בשלוש רמות – מגיבים ראשוניים בשטח, תפקוד הרשות העירונית וועדת המל"ח (משק לשעת החירום) המחוזית. תצוגת התכלית, שתנוהל על ידי רשות החירום הלאומית, משטרת ישראל ופיקוד העורף, תכלול אתר הרס גדול, שלצידו יציגו הכוחות את כלל הכלים להתמודדות עם תרחיש קיצוני זה – אספקה בהיטס (בפעם הראשונה בישראל), פריסת אס"ל (אתר סיוע לוגיסטי), הקמת בית חולים שדה, אוהלי שליטה, פריסת תשתיות תקשורת, הקמת עשרות מתחמים לסיוע לאוכלוסייה, פתיחות צירים ופעולות להצלת חיים. לתצוגת התכלית הוזמנו כאלף משתתפים ביניהם שרים וחברי כנסת, ראשי רשויות, מנכ"לי רשויות, ממוני חירום וגורמים נוספים.

בצלאל טרייבר, ראש רשות החירום הלאומית ויו"ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להתמודדות עם רעידות אדמה, אמר לקראת התרגיל כי "רעידת אדמה הינה תופעת טבע שהתרחשותה באזורנו בלתי נמנעת. איננו יודעים מתי היא תתרחש, באיזו עוצמה ובאיזה אזור. עלינו להתכונן ולפעול לצמצום הפגיעה והנזק מחד, ולהיערך מבעוד מועד לתת מענה לאומי בעת התרחשות כל כך הרסנית".

ניצב אלון לבבי, אטש אגף המבצעים במשטרת ישראל, אמר כי "פריסתה הרחבה ומעורבותה העמוקה של המשטרה בקהילה, במדינה כולה, מאפשרת זמינות גבוהה וגמישות הפעלה בכלל אירוע ובכלל זה אסון המוני הנגרם כתוצאה מרעידת אדמה.  משטרת ישראל מתוקף אחריותה, תפקד ותשלוט באירוע מסוג זה, על כלל כוחות החירום וההצלה, בתאום עם פיקוד העורף, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, מתוך מטרה משותפת אחת – להציל חיים".

בספטמבר האחרון אירעה רעידת אדמה באיטליה שגרמה להרוגים ולהרס רב. בעקבות האירועים ראיינו ב"דבר ראשון" את סא"ל (מיל') סמי יחזקאל, מפקד יחידת החילוץ הארצית בפיקוד העורף, שהסביר מה נדרש מהציבור הרחב בתרחיש רעידת אדמה: "הדבר המרכזי הוא להיכנס לאתר פיקוד העורף, ללמוד מה לעשות, כיצד להכין את הבית ואת בני הבית", אמר יחזקאל, "בזמן האירוע עצמו, צריך לדעת להגיע למקום הנכון. אם אתה בחוץ אז לשטח פתוח, אם אתה בבית, להגיע לממ"ד. אם אין ממ"ד אז לחדר מדרגות. במידה ולא ניתן להתפנות למקומות המוגדרים, יש להיצמד לקיר בטון או כל דבר אחר. אם אפשר, לייצר מצב שאם יש קריסה אז תהיה בכיס אוויר."

ביחס לפעולות חילוץ והצלה בידי אזרחים אומר יחזקאל כי יש "להשתמש בכל כלי שאפשר כדי לחלץ אנשים. זה אומר לקחת מרכבים ג'קים, לקחת מכושים, קרשים, מכל דבר שבא ליד ולסייע לאותם לכודים חיים." הוא חולק מניסיונו בפעולות חילוץ במשברים בעולם ואומר: "בזמן ה-72 שעות הראשונות, עד שהגיעו הכוחות המקצועיים לסייע, האזרחים בכל אירוע שהייתי בו בעולם, ביצעו פעילות ענפה ונכונה כדי לחלץ אזרחים, ולהצילם."

לקראת תרגיל העורף הלאומי 'רעידת אדמה 2017' יזמה רשות החירום הלאומית סקר מיוחד, שבחן את מודעות הציבור להיתכנות רעידות אדמה ואת רמת מוכנותו ומוכנות כלל הגופים לתרחיש זה. המחקר נערך על ידי מכון "כלים שלובים" ובוצע באמצעות סקר אינטרנטי ל-500 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל.

השאלה הראשונה הייתה שאלה פתוחה – מהם האיומים העיקריים אליהם הממשלה צריכה להיערך לדעתך? בשאלה זו רק 0.8% מהנשאלים ציינו רעידת אדמה, בעוד ש-30% מהנשאלים ענו טרור/אינתיפאדה, 14% ציינו איום ביטחוני, ו-13% ציינו איום כלכלי חברתי.

לשאלה מה להערכתך הסיכוי שבמדינת ישראל תתרחש  בשנים הקרובות רעידת אדמה חזקה, 25% מהנשאלים ענו שישנה סבירות גבוהה לרעידת אדמה, כאשר 31% חזו תרחיש זה בסבירות נמוכה.

עוד נשאלו הנבדקים – עד כמה הגורמים האחראים במדינה מוכנים כיום היטב להתמודדות עם רעידת אדמה. בשאלה זו 61% סברו כי הגורמים האחראים במדינה אינם מוכנים כיום היטב להתמודדות עם רעידת אדמה הרסנית . רק 11% סברו כי יש מוכנות גבוהה.

לשאלה האם בעת התרחשות רעידת אדמה אתה מאמין  שגורמי החירום ידאגו לכל צרכיך, 51% מהמשיבים אינם מאמינים שגורמי החירום ידאגו לכל צרכיהם בעת רעידת אדמה הרסנית . 20% האמינו שכן.

כאשר הנבדקים נשאלו האם הם יודעים מה עליהם לעשות בזמן רעידת אדמה, 41% סברו כי ידוע להם מה לעשות. מתוכם 46% ענו שבזמן רעידת אדמה יש לצאת לשטח פתוח (ההוראה הרשמית במקרה רעידת אדמה), 24% ציינו שיש להסתתר מתחת לשולחן או משקוף, 19% ענו כי יכנסו למרחב מוגן.

לשאלה מה לדעתך הפעולה המשמעותית ביותר שצריך לעשות בכדי להיערך לתרחיש של רעידת אדמה?  51% ענו כי הכרה ותרגול של נהלי התנהגות הם פעולת ההיערכות המשמעותית ביותר, 28% ציינו חיזוק מבנים ו 13% גרסו כי הכנת ציוד זמין זו הפעולה המשמעותית ביותר.

לשאלה האם ביצעו פעולות על מנת לחזק ולשפר את עמידות המבנה בו הם גרים (במידה והוקמו לפני שנת 1981):  רק 7% מבעלי דירות ישנות ביצעו פעולות לחיזוק המבנה, 34% מבעלי הדירות הישנות אמרו כי יבצעו בעתיד, 58% מבעלי הדירות הישנות לא הביעו כוונה לבצע חיזוק למבנה.