בשבועות האחרונים לא נדיר להיתקל בתשדיר פרסומת מאיים, המזהיר את הציבור מפני "המינים הפולשים." הסרטון שהופק על ידי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מלווה במוסיקה מצמררת, מתריע מפני בעלי חיים וצמחים המאיימים לפגוע בנו ומפציר בנו לעשות משהו "לפני שיהיה מאוחר מדי". כאן המקום לשאול: מי הם אותם מינים פולשים ומדוע כניסתם לארץ מסוכנת כל כך?

מין פולש בהגדרה הוא מין שהופץ אל מחוץ לתחום המחייה הטבעי שלו, לרוב כתוצאה ממעשה של בני אדם, והצליח להתפשט ולהתבסס בסביבה החדשה, לרוב עקב מחסור בטורפים טבעיים וגורמים מגבילים נוספים. הגדרת מין כפולש תקפה רק כלפי האזורים שמחוץ לאזור המחייה הטבעי של המין. מינים פולשים עלולים להגיע לארץ במגוון דרכים, החל מחיות שהובאו לארץ כחיות מחמד וברחו מהכלובים שלהן, דוגמת ציפור המיינה שהגיעה למתחם הצפארי בפארק הירקון בשנות ה-90 ושוחררה או ברחה מהכלובים, ועד שנת 2015 המיינה הייתה לציפור החמישית בתפוצתה בישראל.

גם בעלי חיים ששוחררו לטבע על ידי בעליהם לאחר שהפכו גדולים מדי, או שבעליהם פשוט לא היו מעוניינים לגדל אותם יותר, לדוגמה, הצבגון אדום האוזן שיובא לארץ כחיית מחמד. רבים מהפרטים הללו שוחררו בנחל אלכסנדר ודחקו ממנו את הצב הרך – מין ייחודי ונדיר בארץ.

מינים פולשים יכולים גם להגיע בכוונה תחילה על ידי האדם, במטרה ליצור שינוי בטבע. ידוע מכולם הוא האקליפטוס שהובא לארץ על מנת לייבש ביצות והתבסס ברחבי הארץ כבעל תפקיד משמעותי בייצוב דיונות חול נודדות ברחבי מישור החוף.

דרך נוספת דרכה מגיעים מינים זרים לארץ היא כנוסעים סמויים בתוך סחורות חקלאיות, מכולות ואפילו במטען האישי בשדה התעופה. כך למשל הגיעה אלינו נמלת האש הקטנה שהסתננה לארץ בתוך מטען בולי עץ שהגיעו למפעל בקיבוץ בעמק הירדן, ומשם התפשטה בלמעלה מ-100 יישובים, משתלות ושמורות טבע.

מיינה מצויה באשקלון (צילום: מינוזיג/ wikimedia).

הסכנה הגדולה במינים פולשים היא שהמערכת האקולוגית איננה ערוכה להתמודד איתם, בעיקר בשל מחסור בטורפים טבעיים. אותם מינים עלולים להפר את האיזון האקולוגי העדין באזור, לדחוק ולפגוע באוכלוסיות מקומיות של בעלי חיים וצמחים ואפילו לגרום לשינוי אקולוגי בקנה מידה עצום, הכחדת מינים ועוד.

המינים הפולשים עשויים גם לגרום לפגיעה בתשתיות. יקינטון המים (לא להתבלבל עם יקינטון מזרחי, עליו כתבה המשוררת לאה גולדברג את השיר "פזמון ליקינטון") הינו צמח פולש שמקורו בדרום אמריקה והוא ידוע בתור גורם שמאט זרימה של מים בתעלות ניקוז ופוגע באיכות מי השתייה. על פי הערכת החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, הנזק הכלכלי העולמי הנגרם ממינים פולשים נאמד בכ-1.4 טריליון דולר בשנה.

יקינטון המים בנחל אלכנסדר (צילום: ערן פינקל/ wikimedia).

להקדים תרופה למכה

על פי שני הארגונים, על מנת להתמודד בצורה המיטבית עם מכלול ההיבטים וההשלכות של תופעת המינים הפולשים, נדרשת חקיקה ראשית מקיפה אחת, אשר תסדיר את הנושא.

הקמפיין שהושק על ידי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, מתייחס לשמונה מינים פולשים: נמטודת החרציות, טרמיט העל הפורמוסי, חילזון הבוץ הניו-זילנדי, עשב התנין, ציצית עשב משוננת, התולעת השטוחה מגינאה החדשה, נובר הדקל והנמלה הצהובה המשוגעת. כל אותם מינים זורעים הרס אקולוגי רב עד לכדי פגיעה בבריאות הציבור. בקמפיין הושקעו עשרות אלפי שקלים ובמסגרתו גם הוקם אתר אינטרנט הכולל מידע נרחב אודות אותם מינים, בדגש על הסכנות הטמונות במינים הפולשים, מאפייניהם, ומה ניתן לעשות, גם ברמה האישית, כדי למגר את התופעה. שמונת המינים מהם מזהירים אותנו הינם מינים שעדיין לא פלשו לארץ והם מוגדרים כמינים בסכנת פלישה, לכן חשובה היערכות ופעולה מקדימות.

מבין המינים המוזכרים ראוי לציין את טרמיט העל הפורמוסי שהגיע במקור מסין, ומשם התפשט לארצות נוספות במזרח הרחוק, לארה”ב ולדרום אפריקה כנוסע סמוי במשלוחי עץ ומוצריו, בעציצים, ובגוף כלי שיט העשויים עץ. הטרמיט ניזון מתאית (צלולוז) שהיא מרכיב משמעותי בעץ ולכן הוא עלול לפורר ולפרק מבנים, עמודים ורהיטים מעץ. טרמיט העל הפורמוסי מסוגל לחדור שכבות של חומרים אחרים כגון פלסטיק, גומי בטון ומתכות רכות, ולכן פוגע בצינורות מים ובתשתיות תת קרקעיות של חשמל ומים.

עשב התנין (צילום: Doug Beckers/ flicker).

נובר הדקל הוא עש גדול מדרום אמריקה הנפוץ כיום במדינות רבות באירופה ומתפשט כנוסע סמוי בצמחים נגועים. העש תוקף מינים רבים של דקלים כולל התמר המצוי שנפוץ בארץ כצמח נוי ביישובים, כצמח בר וכגידול חקלאי מצליח. פלישה של נובר הדקל עלולה לפגוע בחקלאות התמרים בארץ ולהחליש עצים המשמשים לנוי וגינון בערים ויישובים עד כדי סכנת קריסת העצים וסיכון הולכי רגל ורכוש.

עשב התנין הוא צמח מים שמשתלט במהירות על מקווי מים תוך שהוא חוסם גישה לאור ולחמצן, גורם לפגיעה במערכות הטבעיות ובחקלאות, פוגע באיכות ובזרימת המים, מעודד מפגעי יתושים ואף יכול לגרום למוות בקרב בעלי חיים רבים.

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "צמצום ומיגור המינים הפולשים נמצאים בראש סדרי העדיפויות של רשות הטבע והגנים. מינים אלה מאיימים על הטבע ועל בריאות הציבור ופוגעים בתוצרת החקלאית, בתשתיות, במקורות המים, בצמחי נוי ועוד. לצערי, מדינת ישראל אינה ערוכה מספיק להתמודדות עם חדירת המינים הפולשים לשטחה, והדברתם לאחר שהצליחו להתבסס, והנזק האקולוגי והכלכלי שנגרם הינו עצום. אנו משיקים את הקמפיין כדי לעורר את מודעות הציבור לנושא החשוב ולהשפעותיו מרחיקות הלכת. במקביל אנו פועלים לקידום חקיקה למניעת פלישות ביולוגיות, שתאפשר אימוץ ויישום כלים מתאימים ויעילים להתמודדות עם הנושא אשר כיום לצערנו הטיפול בו אינו מיטבי ונופל בין הכיסאות."

אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע הוסיף כי "יש איומים בחיים שלנו, שהם סמויים מן העין, אך הם המסכנים את בריאותנו ואת הטבע היקר שלנו. לצערנו, המדינה כיום אינה ערוכה להתמודד עם מניעת הסיכונים הנובעים מצמחים ובעלי חיים פולשים, והפתרון לביטחון אקולוגי לאומי הוא חקיקה מערכתית חדשה."

עצי אקליפטוס (צילום ארכיון: נתי שוחט \ פלאש90)

לטענת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, יש לתקן את החקיקה הלקויה בישראל, שעיקרה חד מימדי (מניעת נזק לחקלאות) והיא חסרה מענה מקיף לאיומים על תחומים נוספים שהגנתם חיונית לציבור הישראלי. החקיקה הקיימת אינה מונעת כראוי את חדירת המינים הזרים בעלי פוטנציאל הפלישה למדינה, אינה מסדירה טיפול אפקטיבי במינים פולשים קיימים וחלקה אף מגנה על מינים פולשים, כמו מרכיבים בפקודת היערות ובהכרזת ערכי טבע מוגנים (הקק"ל לדוגמא עדיין נוטע אקליפטוסים על אף היותם מין פולש ומזיק, מ.ה). בנוסף, יש להפנות תקציבים משמעותיים לחיזוק ותגבור אמצי המניעה של חדירת מינים זרים פולשים בגבולות ובמסופי המטענים. הארגונים מבקשים בין היתר להפעיל מערך הסגר (קרנטינה) על סחורות מתחום הנוי וחיות המחמד, בדגש על מיני צמחים ובעלי חיים אקוואטיים, על מנת לוודא שאינם מכילים מינים נלווים כ"נוסעים סמויים". הצעת הארגונים היא שמערך ההסגר ימומן מכספי היטלים על היבואנים, על פי עיקרון "המזהם משלם", מכיוון שהם הגורם המכניס את גורם הסיכון לישראל, אך אינם תומכים כלכלית במדינה במקרה של נזק כספי כתוצאה מפלישה אפשרית לישראל. מנגנון זה יכול להיות מיושם במסגרת מערך הבידוק בישראל, או במדינת המוצא של הסחורה, כחלק מתנאי ההיתר.

עוד מבקשים הארגונים ליצור רשימת מינים פולשים על פי גורמי סיכון והערכות גורמי מקצוע שתסווג את המינים בארבע דרגות, כך שמינים המסווגים בדרגה 1 (בעלת הסיכון הגבוה ביותר, מ.ה) יהיו אסורים לייבוא החזקה או סחר. מינים בדרגה 2 יהיו מותרים אך ורק למטרות מחקר, טיפול רפואי, חינוך, הסברה, הצגה בגני חיות או הגנה על מערכת אקולוגית. מינים בדרגה 3 יהיו מותרים לייבוא, החזקה וסחר בכפוף להיתר, ומינים בדרגה 4 יהיו מותרים לכל בלי הגבלה חוקית. חלק נוסף בהצעה יאסור על אדם לשחרר לטבע בכוונה או בטעות כל בעל חיים. לטענתם החוק הקיים כיום עוסק בעיקר בכלבים וחתולים וברובו ממניעי צער בעלי חיים ולא ממניעים של שמירה על הטבע.

תגובת משרד החקלאות לטענות: "הטיפול במינים פולשים מטופל על ידי גופים מקצועיים שונים. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מטפל במינים פולשים הקשורים בחקלאות. משרד הבריאות מטפל במינים פולשים העלולים לגרום נזק לבריאות בני האדם, המשרד להגנת הסביבה מטפל במינים פולשים העלולים לפגוע בסביבה. כלל הגופים מקיימים קשר הדוק ושיתופי פעולה, כיוון שבמרבית המקרים הנושאים נושקים.

"הצעת החוק המדוברת נבחנה על ידי גורמי המקצוע במשרד, ונמצא כי גובשה תוך התעלמות מחוקים קיימים בנושא, הנאכפים ועובדים בשיתוף פעולה מלא בין כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים. בנוסף, ההצעה יוצרת סרבול תהליכי ייבוא, ומכניסה בהם רגולציה מיותרת וחמור מכך, תפגע בחקלאות בכלל ובייבוא בפרט."

תגובת המשרד להגנת הסביבה לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.