היום (שני) מציינים בעולם את היום הבינלאומי נגד עבודת ילדים בעולם, שמתמקד השנה בהשפעת הימצאות באזורי קונפליקט ואסון על עבודת ילדים. ציון היום מתקיים במקביל לוועידה השנתית  של ארגון העבודה הבינלאומי ויצוין שם.  כ-1.5 מיליארד בני אדם חיים במדינות שנפגעו מסכסוכים אלימים, וכ-200 מיליון אנשים מושפעים על ידי אסונות מדי שנה, ושליש מהם ילדים. על פי הערכות, חלק ניכר מ-168 מיליון הילדים העובדים בעולם מתגוררים באזורים אלה.

לקונפליקטים ולאסונות יש השפעה הרסנית על חייהם של אנשים. ילדים הם לעתים קרובות הראשונים לסבול כשבתי הספר נהרסים ושירותים בסיסיים משתבשים. ילדים רבים הם עקורים בארצם או הופכים לפליטים במדינות אחרות, והם פגיעים במיוחד לסחר בילדים ולעבודת ילדים. תנאים אלה דוחפים מיליוני ילדים לעבודת ילדים.

בחוסר היציבות הנגרם מאסונות טבע, כמו רעידת אדמה, צונמי, סופות וכדומה, אין אפשרות לחזות מראש ואפשר לטפל בו רק בדיעבד. במקרים שונים ברחבי העולם מפעילים ארגון העבודה העולמי והאו"ם תכנית להתערבות באזורי אסון, בהם דגש מיוחד על הגנה הומניטרית על ילדים ומלחמה בעבודה בגילאים צעירים. בעולם התפתחו בשנים האחרונות עקרונות להגנה על ילדים במשברים הומניטריים. ארבעת עקרונות הבסיס של התכניות  הישרדות ופיתוח, אי הפליה, השתתפות הילד, והדאגה לאינטרס העיקרי שלו.

דוגמה למקרה של תוכנית התערבות בעבודת ילדים עקב שינויי אקלים הוא מכרות הזהב בפיליפינים. צפון קמרינס בפיליפינים הוא מחוז בו קיים סיכון גבוה לאסונות בשל שינויי האקלים. סופות טייפון שנתיות עם רוחות חזקות וגשמים כבדים, גורמים לשיטפונות ומפולות, המתדלקות את העוני ומאלצות אנשים לעבור מחקלאות לכריית זהב בקנה מידה קטן. החיפוש אחר זהב גם דוחף ילדים לעבוד במערות חשוכות ובורות עמוקים.

מכרה זהב קטן המופעל ע״י משפחה (צילום: ILO/M. Rimando)

אחד ממכרות הזהב העכורים והמכוסים כספית הוא "מגרש המשחקים" של ארצ'י. בתחילה, ארצ'י, שהחל לעבוד במכרה זהב בגיל 11, חשב שהחיפוש אחר זהב הוא מהנה והמהווה מגרש משחקים עם חבריו. בעוד שרוב הילדים נשאו את תרמילי הגב לבית הספר, השתמש ארצ'י בגבו כדי לגרור שק של עפרות, במשקל של כמעט 45 ק"ג – יותר ממשקל עצמו. ארצ'י הרוויחה את Php 100 (פחות מ -2 דולר) ועבד בין 8 ל-12 שעות ביום.

"שכחתי את בית הספר כשהתחלתי להרוויח כסף, בהתחלה חשבתי שלעבוד במכרה זהב זה כיף, החברים שלי ואני שיחקנו משחקים והשלכנו בוץ אחד על השני", אמר ארצ'י. ואז פעם אחת הייתה מפולת גדולה במכרה שנגרמה על ידי גשמים כבדים,ומספר כורים נהרגו ונפצעו. עכשיו מכרה הזהב הוא כבר לא רק כיף, אלא "פחד, כאב וייסורים".

ילדים כמו ארצ'י מסכנים את בריאותם ואת חייהם כשהם עובדים באמצעות "מדחס כרייה", שיטת עבודה שיצאה מחוץ לחוק. הילדים דוחקים עצמם לכניסות צרות כדי לחפור בעיוורון זהב בבורות עמוקים, תת-קרקעיים, לעתים קרובות מתחת למים, ונושמים דרך צינורות המחוברים למדחסים המופעלים על ידי דיזל בקומת הקרקע. הבורות לפעמים מתמוטטים, והילדים חשופים לכימיקלים רעילים.

כריית זהב: עסק משפחתי.

כבן יחיד מבין שלושה ילדים, לארצ'י לא היתה ברירה אלא לעזור למשפחתו.
עבודה בכריית זהב הייתה דרך חיים עבור ארצ'י ומשפחתו, עבר מדור לדור עקב עוני. סבו עבד במכרה הזהב, ואילו אמו למדה לסחוב זהב כשהייתה בת 14.

אמו של ארצ'י אומרת שהיא לא רוצה שילדיה יסבלו מגורל דומה. היא ניסתה להתפרנס בדרכים שונות, ואף נעזרה בתכניות הכשרה שונות, אך כריית זהב היא עדיין מקור ההכנסה העיקרי של המשפחה, כפי שהיא עבור שאר הקהילה. מכרות זהב בקנה מידה קטן בחצר האחורית של המשפחות הנאבקות להרוויח ולהתפרנס הם דבר נפוץ באזור זה.

"עוני, פגיעות, אסון והעדר עבודה הוגנת למבוגרים הם גורמי דחיפה מרכזיים לעבודה של ילדים, כאשר משפחות לא מרוויחות מספיק כדי לשים אוכל על השולחן כדי לענות על הצרכים הבסיסיים שלהם, כל החברים צריכים לתרום להישרדות" אמר ח'אלד חסן, מנהל משרד החוץ של הפיליפינים, שפיתח גם פרויקטים לטיפול בעבודת ילדים באסיה ובאפריקה.

כריית זהב בקנה מידה קטן מהווה כ-80 אחוזים מייצור הזהב בפיליפינים, ומעסיקה כ-350,000 עובדים, מתוכם 18,000 נשים וילדים. תחום עבודה זה אינו פורמלי ואינו חוקי, ומתרחש כאמור בחצרות האחוריות של משפחות עניות.