שר האנרגיה, יובל שטייניץ, הודיע אתמול (שני) כי החליט לדחות את הערעור שהגישו החברות נובל אנרג'י, דלק ורציו, על החלטת הממונה על ענייני הנפט במשרד, יוסי וירצבורגר, שלא לתת להן חזקה על רישיון חנה -המוכר יותר כמאגר דולפין. החלטה שמשמעותה, בפועל, החזרת המאגר לידי המדינה. החלטתו של וירצבורגר ניתנה עקב מציאת כמות קטנה של 2-3 מיליארד מ"ק גז טבעי בקידוח דולפין, שאינה מאפשרת להתייחס אליו כתגלית מסחרית.
הסימנים להימצאות גז במאגר פורסמו במהלך 2014. למרות הגילוי, הבעלים של המאגר – דלק, רציו ונובל אנרג'י – סרבו להתחייב בנוגע לפיתוחו בשל היעדר כדאיות כלכלית. בשל כך הוחלט בשנה שעברה להפקיע את המאגר. אולם, לאחר ההחלטה הוגש ערעור בו דן, כאמור, שטייניץ.
"מבלי להיכנס לתחשיבים ולתחזיות בדבר התפתחותם האפשרית של מחירי הגז בישראל ובעולם בשנים הבאות, ניסיון המערערות לקבע במסמרות את שיקול הדעת של הממונה על הנפט אינו מקובל עליי", כתב שטייניץ בהחלטתו.
השר הוסיף כי אימוץ גישתם של בעלי המאגר – כלומר שכל מציאת גז היא בהכרח סיבה להכרזה על תגלית – תוביל את המשרד "למצב אבסורדי, שבו נאלץ להכריז באופן אוטומטי על כל חשיפה של כמויות גז או נפט מינימליות בתור 'תגלית'. זאת מכיוון שהתפתחויות אפשריות בתחום הביקושים והמחירים תוכלנה, באופן תאורטי, להפוך בזמן מן הזמנים כמעט כל מאגר לרווחי".
עוד כתב שטייניץ כי "כוונת המחוקק הייתה לאלץ את בעלי הרישיונות להשלים במהירות את חיפושיהם בשטחי הרישיונות שהוענקו להם במטרה להגיע לתגלית נפט או גז משמעותית תוך שלוש עד שבע שנים ולא לאפשר מצב שבו חשיפת כמויות זניחות של גז או נפט תוביל להחזקת השטח כאופציה לחיפושים נוספים למשך שלושים שנים".
ביולי שעבר החליט הממונה לדחות את בקשת החברות והודיע על פקיעת הרישיון. החברות ערערו לשר, שכתב בהחלטתו כי הניסיון לערער על שיקול הדעת של הממונה אינו מקובל עליו. "מהעתירה משתמע שהממונה צריך לפעול כמעין 'מחשבון' המוזן בנתונים מספריים ופולט תשובה באופן מכני", כתב שטייניץ.
