על פי נתונים שפרסמה הפרקליטות לדיון שהתקיים אתמול (שלישי) בוועדה לקידום מעמד האישה, מספר השוטרות שהתלוננו על הטרדה מינית ב-2016 ירד ל-21, וזאת לאחר שב-2015 התלוננו 59 שוטרות וב-2015 התלוננו 26 שוטרות. בעוד נציגי מח"ש ויועצת המפכ"ל לענייני נשים ייחסו את הירידה לחיזוק כושר ההרתעה נגד הטרדות מיניות, ייחסו חברות הכנסת ונציגת ארגון הסיוע לנפגעות תקיפה מינית את הירידה לחששן של השוטרות מלהתלונן, ואף ציינו בביקורתיות את יחסו של המפכ"ל רוני אלשיך לתחום זה.

על פי הנתונים, בשנת 2016 נרשמו סה"כ 57 תלונות על הטרדות מיניות נגד שוטרים, כש-36 מהן הוגשו על ידי אזרחיות. יש לציין כי בשונה משוטרות, מספר האזרחיות המתלוננות נמצא במגמת גדילה לאורך השנים האחרונות (27 ב-2015 ו-21 ב-2014). בפרקליטות ציינו שאחוז התיקים המבשילים לכדי העמדה לדין פלילי או משמעתי בעבירות מין גבוה יותר מאחוז התיקים הכללי במח"ש שמבשיל לכדי העמדה לדין, וכך גם אחוז מיצוי החקירה.

המפכ"ל רוני אלשייך. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בראשית הדיון בוועדה למעמד האישה אמר אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, כי "נוכח ההכרה בפגיעה המורכבת בנשים הנקלעות לסבך ההליך הפלילי כמתלוננות או כעדות, בפרט כאשר מדובר במי שנפגעו בעבודה או בשירות בעל הגמוניה גברית מובהקת, ומתקשות לשוב לשגרה, ונוכח הקרבנות המשנית הכרוכה במסירת העדות במח"ש – ובהמשך במשפט – הוחלט כבר לפני מספר שנים על שיתוף פעולה אסטרטגי רב-שנתי עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אשר מקיף במח"ש את כל שלבי ההליך הפלילי. מהלך זה נועד להשביח את עבודת המחלקה, תוך הענקת כלים מקצועיים תומכים לעבודת חוקרי מח"ש ופרקליטיה, ובעיקר לשיפור רווחת הנפגעים והנפגעות מינית, שתלונתם מטופלת במח"ש. יודגש כי אין די בפעילותה של מח"ש, וחיוני שתהיה תמיכה בעבודת המחלקה ופעילות מקיפה משלימה מצד פיקוד המשטרה בתחומי ההדרכה, המניעה, המשמעת והאכיפה הפנימית בתוך הארגון".

ביחס לנתונים אמר כרמל כי הם משקפים "מאבק עיקש, עקבי ומתמשך שתכליתו להרתיע ולעקור תופעות פסולות במשטרה ולחשוף עבירות פליליות שמבוצעות על ידי שוטרים". את ההבדל הגדול במספר תלונות השוטרות בין 2015-16 הסביר: "ברור שהתהליך שבו מח"ש פיצח תיקים יצר מומנטום, קיבלנו דיווחים רבים באותה תקופה ואחר כך ישנה ירידה למה שהיה קודם. לגבי אזרחיות לא הייתה השפעה, ישנה מגמת עליה מתונה ויציבה".

מנגד הביעו מספר משתתפות בדיון עמדה שונה לגבי נתוני מח"ש, ביניהן ח"כ מיכל רוזין שאמרה שביחס למספר השוטרים והשוטרות, לא ייתכן כי מספר התלונות הקטן מעיד על גודל התופעה, אלא על אחוז מתלוננות נמוך.

תנ"צ יעל אידלמן יועצת המפכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן) אמרה כי "בתקופה האחרונה ישנו תהליך שהוא לא פחות ממהפכה במשטרה. הארגון משדר בקול אחד מסר תקיף וברור של אפס סבלנות להטרדות מיניות. פעלנו במישורים רבים במטרה להעלות את המודעות ולהנגיש את הטיפול בסוגיה לכלל השוטרות, כולל שוטרות בשירות חובה… בין 2014 ל-2016 פוטרו 23 שוטרים והושעו מתפקידם 9 במסגרת ההליכים המנהליים בתוך הארגון בגין מקרים של הטרדות מיניות ואני יכולה להעיד, לאחר 36 שנות שירות, שהאקלים המשטרתי השתנה, יש הפנמה מאוד ברורה של מה מותר ומה אסור".

ח"כ עליזה לביא אמרה "אני מעריכה מאוד את עבודת היוהל"ן שהיא לא פחות ממהפכה ביחס לנקודת ההתחלה. אבל כשאנחנו נחשפים למפכ"ל שקורא לקצינה שהתלוננה עבריינית, אני רוצה לדבר על אקלים תרבותי. בסופו של יום מי שקובע על סוף הליך ענישה זה אותו מפכ"ל, שיש לי הרבה כבוד אליו אבל אין ספק שבתחום הזה משהו עדיין לא מתפקד".

אורית סולציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית אמרה כי "הנתונים שהוצגו היום לגבי השיעור הנמוך של תלונות של שוטרות וקצינות במשטרת ישראל מעידים על שבר עמוק באמון של שוטרות וקצינות בכך שיזכו להגנה ולא יפגעו במידה ויגישו תלונה. ללא שינוי עומק של תרבות ארגונית כמו גם הגדלת שיעור הקצינות בדרגות בכירות בארגון, לא תהיה הגנה על השוטרות. יש לומר באופן ברור כי פרשת ריטמן מהווה קו שבר עמוק הן לקצינה הנפגעת והן לשוטרות וקצינות בארגון. אנו קוראות למשטרה לערוך סקר שנתי כדי לקבל תמונת מצב מדויקת לגבי המצב".

בתום הדיון סיכמה יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סולימאן ואמרה: "אני מודאגת מאוד מהמספר הקטן של התלונות. אני לא חושבת שהגיוני שבארגון בממדים כאלה יהיה מספר קטן כל כך. זה מעיד על כך שהמחסומים שעומדים בפני השוטרות עדיין לא נשברו. ככל שמעלים את המודעות ומחזקים את הנשים מספר התלונות אמור לעלות, לפחות בשנים הראשונות. אי אפשר לעצור את התופעה בשנה אחת. אני חושבת שהגיע הזמן לדבר באופן ברור על כך שרוח המפקד משפיעה מאוד ואי אפשר שלא להעביר ביקורת על התבטאויות כאלה ואחרות של המפכ"ל כלפי מתלוננות. אמירה אחת יכולה לבטל ברגע את ההשפעה של עשרות מקרים שטופלו נכון. כל החזרה של ניצב או קצין לתפקידו אחרי שיש עדות ברורה להטרדה מינית או אפילו התנהגות לא הולמת זה מסר שמחזיר את הארגון עשר שנים אחורה. תפקידנו פה בכנסת הוא להגיד תודה על העשייה הטובה אבל גם להתריע על אמירות ודרכי התנהלות שיכולות להשתיק מתלוננות עתידיות"

כמו כן, ביקשה יו"ר הוועדה לקיים בהמשך דיון נוסף אודות הנתונים בהשתתפות השר לביטחון פנים, מח"ש, הפרקליטות ומשטרת ישראל.