שר התיירות, יריב לוין (הליכוד) ובכירי משרדו הגיעו אתמול (שלישי) לוועדת הכספים על מנת להציג דיווח חצי שנתי על ביצוע תקציב המשרד ופעילותו. הדיווח הינו חלק מנוהל חדש, שנועד לחזק את פעילותה של ועדת הכספים כגוף המפקח על ביצוע התקציב.

הדיון על משרד התיירות היה הראשון מתוך סדרת דיונים, במהלכם צפויים כל משרדי הממשלה להציג לוועדה את ההתקדמות בביצוע תקציבם ואת העמידה ביעדים ששמו לעצמם. את הנוהל החדש, לדיון חצי שנתי על כל משרד ממשלתי, יזם חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), במסגרת סדרה של נהלי עבודה עליהם החליטה ועדת הכספים בקדנציה הנוכחית. נוהל נוסף שנקבע באותה המסגרת מחייב את משרד האוצר ואת המשרד שבמסגרת תקציבו מבוצעת ההעברה, להגיש לוועדה בכתב את הנימוקים המצדיקים את ההעברה, וכן להציג את הביצוע התקציבי של הסעיף המדובר, בשלוש השנים האחרונות. מטרת נהלים אלו לחזק את הבקרה של הכנסת על ניהול תקציב המדינה, ולמנוע מצב בו סעיפים פיקטיביים נכנסים לתקציב המאושר על ידי הכנסת על מנת לשמש כרזרבות למטרות אחרות.

גפני ולוין בוועדת הכספים בדיון בנושט פיקוח על ביצוע התקציב (תמונה באדיבות דוברות הכנסת)

התיירים באים

במסגרת הדיון הציג השר לוין את פעילות משרדו, שמטרתו הראשית היא להגדיל את מספר התיירים הנכנסים לישראל בכל שנה. מתחילת השנה הגיעו לישראל כ-1.43 מיליון תיירים ובמשרד צופים כי עד לסוף 2017 יכנסו לישראל 3.3 מיליון תיירים, כ-400,000 תיירים נכנסים יותר מהשנה שעברה. לוין תיאר את המשמעויות הכלכליות של הגידול בתיירות הנכנסת, "בשנה שעברה, 2.9 מיליון תיירים הכניסו 28 מיליארד שקלים ותוספת של 234 אלף מועסקים בתיירות. תחזית תוספת של 400 אלף תיירים ב-2017 תניב תוספת הכנסות בסך 2.2 מיליארד שקלים, ותוספת של 16 אלף מועסקים בענפי התיירות".

על אסטרטגיית השיווק של משרד התיירות אמר השר לוין כי "במשך שנים, עיקר הפנייה היתה לקהלי תיירים יהודים וצליינים, שזה בהחלט חשוב, אלא שנדרש למצות את הפוטנציאל התיירותי וחייבים לפנות לקהל הכללי, לאלו שבאים בעיקר בגלל החופש, לבילוי. ולאלה אנחנו אומרים: תבואו לישראל ותהנו מהים, מהקולינריה, מהתרבות ומהערך המוסף של האתרים הקדושים והכל קרוב. אנחנו פונים לקהלי יעד חדשים במדינות רבות: סין, הודו, רומניה, קהל היספני גדול ועוד. עברנו לשיווק הרבה יותר ממוקד וזה כולל גם את הקהל הצלייני וגם את הקהל שמחפש בילויים ונופש. אנחנו משווקים את אילת, תל-אביב, ירושלים ועוד, ועושים שימוש בכלי שיווק חדשניים. עובדים לא רק עם סוכנים אלא גם עם אתרי שיווק בינ"ל כגון Expedia ו- Booking ודומיהם, שהחשיפה בהם היא למאות מיליונים. נעשה שימוש ברשתות החברתיות כולל בסרטונים ב- Youtube".

סה"כ צופה השר מיצוי של 99% מתקציב השיווק של משרד התיירות, העומד ב-2017 על כ-440 מליון שקלים. זאת בדומה למיצוי תקציב 2016 שעמד על 418 מליון שקלים.

במהלך הדיון העלה חבר הכנסת מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) את המחסור במקומות לינה לתיירים ברמות המחיר הנמוכות, הפוגע באפשרות ההגדלה של מספר התיירים הנכנסים לישראל. השר לוין השיב "אני מקבל את זה. מצד אחד אומר לתיירים תקנה ב- Low-cost טיסה ב- 100$ אך לילה במלון ב- 250$, זו בהחלט נקודה נכונה שדורשת טיפול".

סעיף של האוצר בתקציב משרד התיירות?

סערה נרשמה בדיון לאחר שחברי הכנסת איתן ברושי ומיקי רוזנטל ( המחנ"צ) העלו את מצבו של ים המלח, אחד מנכסי הטבע ומוקדי התיירות החשובים בישראל. במסמכים שהגיש משרד התיירות לחברי הוועדה נראה כי מתוך 900 מליון השקלים המוקצים לסעיף השיקום של ים המלח, נוצלו עד כה 140 מיליון שקלים בלבד. על כך השיב חשב משרד התירות, עמוס בן שאול כי "תקציב קציר המלח לא בחזקתו של המשרד, אלא רק מופיע טכנית בתקציב המשרד. התקציב מופעל ישירות ע"י החשב הכללי באוצר. הנושא לא באמת באחריות משרד התיירות".

למשמע תשובתו של בן שאול זעם יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה) ואמר כי "אם האוצר רוצה את הכסף הזה שימו אותו אצלכם. אתם קיוויתם שהתקציב יהיה אצל שר התיירות והוא לא ידע מה לעשות בו ואז הכסף יעבור אליכם. זה לא יתאפשר עוד. כשיהיו בקשות לשינויי תקציב לא נאפשר עוד את התופעה הזו. זאת שיטה שאסור שהיא תימשך". זעמו של גפני מגיע על רקע מאבק שהוא מנהל בשנה האחרונה מול פקידי האוצר נגד סעיפי הרזרבות הסמויים, אותם הוא רואה כפגיעה בסמכות הכנסת.

גפני סיכם את הדיון כשאמר "לא ברור לי איך המדינה התנהלה עד היום ללא פיקוח שוטף על תקציבי משרדי הממשלה. היום נוכחנו לראות את חשיבות הפיקוח ההדוק בזמן אמת. אנחנו מברכים את משרד התיירות שנענה ונרתם באופן מהיר לטובת מסירת דיווח על ביצוע תקציבי לוועדה. המשרד הבא שיבוא לכאן הוא משרד החקלאות. מדובר בדיונים חשובים והעובדה – כבר היום למדנו משהו שיוביל לשינוי בגישה שלנו לתקציב".