יש לחשב את פיצויי הפיטורין של עובד בשכר שעתי בהתחשב במספר השעות הממוצע שעבד במשך כל תקופת העסקתו, זאת בדומה לעובד שהועסק במהלך חלק מתקופת העסקתו במשרה חלקית – כך קבע בית הדין הארצי לעבודה בפסיקה שנינתה לאחרונה, זאת במסגרת דיון בערעור על פיצויי פיטוריו של עובד ניקיון בשכר שעתי.
השופט אילן איטח הסביר בפסק הדין כי הנוהג הישן לפיו חושבו פיצויי הפיטורין לפי ערך השעה האחרונה, כפול היקף המשרה הממוצעת ב-12 החודשים טרם לסיום ההעסקה – נגזר מהסעיף בחוק פיצויי פיטורין המתייחס לשכר קבלני – בין ביצוע עבודה מסויימת או לפי כמות תוצרת (כגון האופן לחישוב פיצויי פיטורין בגין רכיבי פרמיות). אולם לדבריו, נכון יותר יהיה לחשב את פיצויי הפיטורין של עובדים שעתיים תוך התייחסות להיקף עבודתם לאורך כל שנות העסקתם כעבודה חלקית.
"עקרון זה ניתן ליישמו גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש בחודשו. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרה מסויים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד. למשל, במקרה שהיקף ההעסקה של העובד השעתי עלה דווקא ב-12 החודשים האחרונים הוא יזכה לפיצויי פיטורים בעד התקופה שקדמה לשינוי בשיעור העולה על היקף העסקתו בפועל. ואילו עובד שב-12 החודשים האחרונים חלה הפחתה בהיקף העסקתו יקבל פיצויי פיטורים בחסר".
כזה היה המקרה אשר ניצב בפני השופט להכרעה, כשעובד הניקיון טען כי בעוד שבמהלך כלל שנות עבודתו עבד בהיקף של 90% משרה, ב-12 החודשים טרם פיטוריו עבד בהיקף 85% משרה בלבד, ופיצויי הפיטורין שלו נפגעו בשל כך.
השופט איטח התייחס בפסק הדין למצב בו יחסרו למעסיק ולעובד נתוני היקף ההעסקה לאורך השנים. לדבריו במקרים כאלו, בהיעדר ראיות לשינוי מהותי במתכונת ההעסקה של העובד השעתי – ניתן יהיה לעשות שימוש בממוצע הנתונים הקיימים. השופט הדגיש את החובה החלה על המעסיק לנהל פנקסי שכר ולמסור לעובדיו תלושי שכר.
רבים מהעובדים המועסקים בשכר שעתי הם עובדים מאוכלוסיות מוחלשות כגון בני נוער וצעירים, עולים, בני מיעוטים, חרדים ועובדי קבלן. פסיקה זו מדגישה את החשיבות שבהקפדה על הדרישה לקבל תלושי שכר, לשמור עליהם – וכן את החשיבות, במיוחד בעבודה שעתית, לנהל גם רישום עצמאי של שעות העבודה, במקביל לרישום שמנהל המעסיק.
