דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך

חינוך / מדרום תיפתח הטובה: אנשי החינוך באזור מביאים בשורה חדשה למערכת

אנשי חינוך, הורים, וסטודנטים התכנסו בשבוע שעבר בבאר שבע לדון בחדשנות חינוכית ובעתיד החינוך בישראל | הכנס הייחודי, בו יזמו המשתתפים עצמם את הפעילויות והמפגשים, הציג סדנאות מעשיות במגוון תחומים לצד הרצאות עיוניות ומעגלי שיחה

כנס חדשנות חינוכית בדרום (צילום באדיבות מארגני הכנס).
כנס חדשנות חינוכית בדרום (צילום באדיבות מארגני הכנס).
דוד טברסקי

אנשי חינוך מהדרום, המבקשים להביא בשורה חדשה בתחום התכנסו בשבוע שעבר במכללת קיי שבבאר שבע. "אי-כנס" (אירוע במסגרתו יוזמים המשתתפים עצמם את הפעילויות והמפגשים השונים) תחת הכותרת "פדגוגיה של אפשרויות בלתי מוגבלות", קיבץ יחדיו אנשי חינוך, הורים, סטודנטים ותושבי הדרום שמבקשים להשפיע על הדרך בה מתמודדת המערכת עם האתגרים הניצבים מולה כיום.

כנס חדשנות חינוכית בדרום (צילום באדיבות מאגני הכנס).
כנס חדשנות חינוכית בדרום (צילום באדיבות מאגני הכנס).

מפגש בין אנשים שהחינוך חשוב להם

"המשמעות האמתית של הכנס היא המפגש בין אנשים שהחינוך חשוב להם", סיפרה לדבר ראשון גבריאלה אקרמן, ראש המרכז לחדשנות פדגוגית במכללה וממארגנות האירוע. לדבריה, "השאלה המניעה שלנו, הייתה איך ממשים רעיונות פורצי גבולות בתוך גבולות המציאות". כפועל יוצא,  במהלך הכנס ניתן היה לעבור בין סדנאות שעסקו בנושאים כמו קידום השתתפות פעילה של תלמידים, כלים למימוש עצמי במסגרת חינוך דמוקרטית, עיצוב משחקי קווסט חינוכיים שיעזרו לפתח את סקרנותם של ילדים ונוער בקשר לסוגיות ערכיות, משחקי תנועה ועיון בספרי ותכניות ילדים. עוד התנהלו שיחות על אתגרי המכללות להוראה, ואיך אפשר לשפר את הכשרות המורים באופן שרלוונטי לאתגרי המאה ה-21. ובמקביל, התקיימו שיחות בקבוצות של הורים שביקשו לתהות יחד על חינוך עוד עשרים שנה מהיום.

"הקונספט הייחודי של מעגלי שיח ומרחב פתוח, אפשר לאנשים ליצור רשת קשרים עם אנשי חינוך רבים.  לשאול, להתייעץ ולהרחיב את תחומי הידע בעניין. אין בר סמכא, פעם אחת אתה מלמד משהו ופעם שנייה אתה לומד ממישהו" הסבירה אקרמן את האופן הייחודי בו התנהל האירוע, "סטודנטים ישבו ביחד עם נשיאת המכללה, פרופסור לאה קוטמינסקי, שגם העבירה סדנה וגם השתתפה בסדנאות שהעבירו סטודנטים. הייתה פה שבירת היררכיה מדהימה שבה פרופסור יכולה ללמוד מסטודנטית שיש לה תחום התמחות משלה".

כנס חדשנות חינוכית בדרום (צילום באדיבות מאגני הכנס).
כנס חדשנות חינוכית בדרום (צילום באדיבות מאגני הכנס).

לדבריה, "זה אחד האירועים שהמרכז לחדשנות פדגוגית במכללת קיי עושה, והוא חלק מקשת של מפעלים שאנחנו עושים בתוך ומחוץ למכללה. המפגש הזה היה ניסיון לזרוע זרעים ראשוניים של איזושהי מסורת של אנשי חינוך שמשתתפים באירוע כזה, ולעורר השראה על איך באמת אפשר לייצר מרחב של למידה משמעותית בכלים בלתי אמצעיים, שזה דבר שפחות קורה היום במערכת החינוך".

לחשוב מחוץ לקופסה ביחד עם הילדים

"השאיפה שלי היא לשלב את הטיפול באוטיזם עם קראטה", הסבירה נופר עיני, אחת המשתתפות. עיני, סטודנטית לחינוך בלתי פורמלי בת 25, שעובדת כמדריכת קראטה ומפעילה חוגים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז וילדים על הספקטרום האוטיסטי, תכנית ייחודית אותה בנתה על בסיס הניסיון וידע שצברה מהעבודה בשטח לאורך השנים והוצגה לראשונה בכנס.

"הרעיון של הכנס היה שהתכנים לא מוכתבים, וכל מי שמגיע יכול להיות המרצה שלך, אנשים פעילים במעגלי שיח ומציעים רעיונות לשיחה באופן ספונטני" אמרה, "להרבה אנשים שהגיעו היה מה להגיד על חינוך, מה שעורר הרבה סקרנות בקרב הקהל. מה שבעיקר היה יפה, זה שמדובר לא רק בפרופסורים ומרצים, אלא בשילוב מגוון של אנשים שמגיעים מתחומים שונים".

נופר עיני (צילום באדיבות המצולמת).
נופר עיני (צילום באדיבות המצולמת).

"מה שעשיתי בסדנה היה ממש לא קראטה, אלא הצגה של אמנות הלחימה הזאת כמתודה להעברת תהליכים חינוכיים, והצגה של הקראטה כמטרה". עיני, שמתאמנת בקראטה כבר מגיל 12 והחלה את דרכה אצל סנסאי אבי קלאו בחדרה, רואה באמנות הלחימה כלי שיכול להוות מרכז לתהליכים משמעותיים. "אני חושבת שאני יוצרת פה מרחב תפיסה חדש למחנכים על דרכים נוספות בהן אפשר ללמד ולחשוב מחוץ לקופסה ביחד עם הילדים" טענה, "בסדנה שהעברתי, יצרנו עם המשתתפים את המשחק – כמו שאני עושה עם הילדים  – וזה מייצר מרחב של שיח שוויוני, שיח שמעניק למשתתף תחושה של משמעות. והמרחב הזה מתבטא גם באחריות של הילדים כלפי המקום, ביחס כלפי החפצים בכיתה , הניקיון והסדר שלה. הכי חשוב שמחנכים ידעו שהקוד הזה קיים".

"להתמודד עם האתגרים באופן משותף"

עמרי די-נור, מחנך מירוחם המקדם את הקמתה של רשת חינוכית בדרום, שהשתתף אף הוא בכנס, רואה בו "שלב ראשון של תהליך ארוך, שמבקש לשים את הנושא של חדשנות החינוכית על סדר היום של הדרום, ואת הדרום על מפת החדשנות החינוכית בכל הארץ". הוא הוסיף כי "מבחינתי, החיבור בין השניים הוא הדבר החשוב. יש כאן איזשהו ואקום שמאוד מקשה ליצור שינויים בתחום הזה, ולכן כל כך חשוב המפגש הזה בין אנשים שונים שייצור כיווני עשייה וחשיבה חדשים".

לדבריו, תהליכים אלו מתרחשים זה זמן מה בשיח החינוכי בדרום הארץ, והכנס יצר את ההזדמנות להעניק להן להם נראות ציבורית, כמו גם להראות את הקשיים הייחודים וההזדמנויות הייחודיות של החינוך באזור. "האתגרים שעומדים בפנינו הרבה יותר גדולים מאלו של אזור המרכז – גם מבחינת משאבים וגם מבחינת הקושי ליצור שינויים בתוך המערכת הקיימת לכל רוחבה".

כנס חדשנות חינוכית בדרום (צילום באדיבות מאגני הכנס).
כנס חדשנות חינוכית בדרום (צילום באדיבות מאגני הכנס).

הסדנה אותה העביר עסקה באתגרים של הסיפור המשותף של תושבי הנגב וההקשר של אתגרי החדשנות החינוכית לאתגרים החברתיים של האזור. "אחד הדברים שעלו בסדנה היא העובדה שיש לנו פערים מאוד  גבוהים באזור הדרום" סיפר, "לצורך העניין, יש לך את היישוב עומר שנמצא בראש טבלת הדירוג הסוציו-אקונומי ומעבר לכביש יש לך את תל שבע, מתחתית הדירוג. מדובר פה על אתגר עצום של לנסות לצייר תמונה של אנשים, שנראה שמגיעים משני עולמות שונים לחלוטין. נדרש פה שינוי עומק של האזור, לשאול שאלות על איך האנשים יכולים להיפגש ביחד ולספר סיפור ביחד כשווים. כלומר, איך עושים חדשנות חינוכית לא למרות הפערים אלא בגלל הבעיות האלו. ולחדשנות החינוכית יש מה לתרום לאלו המבקשים להתמודד עם האתגרים האלו. חייב להיות פה אלמנט של קידום תהליכי שוויון הזדמנויות וצמצום פערים".

די נור ציין שיש חשיבות רבה לכך לכך שלכנס הגיעו ציבורים שונים, ולא רק אנשי חינוך. "זה נושא רלוונטי גם למי שמחנך כמקצוע, אבל גם להורים שרואים איך המערכת משפיעה על הילדים שלהם ואיך שהוא רוצה שהם יהיו משפיעים בעתיד" הסביר, "יש כאן פוטנציאל ליצירת שותפויות קהילתיות רחבות, שלכנסים אקדמיים או מקצועיים יש יכולת מאוד מוגבלת לייצר".

"לצערי, עוד לא הגענו לתלמידים שיהיו שותפים שלנו, אבל זה לא יכול להיות רק שיח של מבוגרים" סיכם, "עם זאת, נראה לי שהמשתתפים והמשתתפות במפגש הבינו את החשיבות והמשמעות שלו – שאפשר להתחיל להתמודד עם האתגרים באופן משותף".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!