בית הדין לעבודה בחיפה דחה את העתירה של חברת החשמל כנגד העיצומים שנוקטים העובדים. בית הדין התמודד עם הטענות לפיהן העובדים מתערבים בסמכותה הריבונית של המדינה לעשות רפורמה במשק החשמל, והסביר כי העובדים אינם פוגעים בזכות המדינה, אלא המדינה היא זו שמסרבת לקיים משא ומתן אמיתי עם העובדים על השלכות הרפורמה המתוכננת. בינתיים, כתבו השופטים, החברה נחלשת ואיתה עמדת המיקוח של העובדים. לעת עתה, אישר בית הדין את כלל העיצומים, למעט העברת תשלומים לספקים, עד לדיון הבא ביום א', בו יתייחסו העובדים גם לטענות 'דליה אנרגיה', הנפגעת לטענתה מהעיצומים.

פסק הדין שהוציא בית הדין המחוזי לעבודה, בראשות אלכס קוגן, הוא קצר, תמציתי ומאשר כי העיצומים שנוקטים בהם העובדים הם מידתיים ולגיטימיים, "לא נפרשה לפנינו מסכת עובדתית לגבי נזקי שנגרמים כתוצאה מהצעדים הארגוניים בהם נוקטים העובדים ועל כן, קביעותנו בנושא זה הן לכאוריות בלבד". בית הדין ציין כי קיימת ועדת חריגים, והעובדים מחוייבים לבטל את העיצומים אם יתרחש מצב חירום. בהנהלה ניסו להסביר כי הוויכוח נסב על הרפורמה, ובית הדין התייחס לכך, אך העילה המוכרזת לעיצומים היא ההחלטה למנוע מחברת החשמל להחליף בעצמה את 4 יחידות היצור הפחמיות ב'אורות רבין' בחדרה, אשר שר האנרגיה יובל שטייניץ, החליט להשביתן עד 2022, ללא קשר לרפורמה. לקריאת פסק הדין המלא הקישו כאן

הפסיקה כוללת גם התייחסות לרקע העיצומים ובהם סירוב המדינה לדון עם העובדים: "במצב דברים בו כל הנסיונות לקדם בין הצדדים משא ומתן אמיתי  כשלו והמדינה החליטה ביום 25.12.2016 על תכנית רפורמה חדשה למשק החשמל… לפיה כל יצור החשמל יהא בגז ובאנרגיות מתחדשות וביידים פרטיות בלבד; כשבידי חברת החשמל תשארנה תחנות כח הפחמיות לצרכי גיבוי בלבד. בכך תהפוך חברת החשמל, שעיקר הכנסתה מיצור חשמל, לחברת הולכת חשמל, חלוקתו ואספקתו.' כאשר בפועל המדינה מיישמת רפורמה בעלת השלכות על תנאי העסקתם וביטחונם התעסוקתי של עובדי החברה, הרי שלעובדים קמה עילת שביתה מוצדקת. " (ההדגשות במקור, א.ר). בית הדין התחשב במאמצים של בית הדין הארצי לתווך בין הצדדים, אשר מנע מהעובדים לשבות, כדי לשיוכל להתקיים מו"מ, אשר נכשל. למעשה, את מכלול הדיונים על הרפורמה עושים גופי המדינה בינם לבין עצמם, ואילו לעובדים הוצגה מצגת אחת, ללא נכונות ממשית לדון על השלכות הרפורמה.

בית הדין המחוזי ציטט בפסיקת הארצי לפיה העובדים טוענים ש 5,000 מהם – קרוב למחצית, מיועדים לפיטורין אם תייושם מדיניות הממשלה, ואילו המדינה תובעת פיטורי התייעלות של 2,000 עובדים ללא קשר לרפורמה עצמה. נציין כי חלק נכבד ממחסור בתפוקות של עובדי חברת החשמל קשור לעובדי הפיתוח, אשר הממשלה אוסרת עליהם להקים תחנות כח חדשות, להחליף קיימות, או שביטלה פרוייקטים אשר אישרה בעבר, כמו התקנת מסננים (סולקנים) ביחידות הייצור הפחמיות 1-4 בתחנת "אורות רבין" בחדרה.

היעדר הסכמה על הרפורמה הוא גם מה שמונע להציע להם הסדר פרישה ראוי. הפסיקה התייחסה גם למדיניות הרפורמה הזוחלת של החברה: "שוב נדגיש את השנים הרבות בהן המגעים בין הצדדים לא צלחו ובינתיים הרפורמה שמתמששת בפועל מחלישה את הן את חברת החשמל והן את עמדת המיקוח של העובדים". מעניין לציין הוא שהנהלת החברה משלימה עם מדיניות הממשלה, ואילו את המאבק על עתידה של החברה מקיימים העובדים בלבד. המדינה טענה כי עיצומי העובדים פוגעים בתחרות במשק החשמל. העובדים טענו כי הם שובתים היא נגד המעסיק, שהוא במקרה זה המדינה, ושסוגיות ביחסי העבודה מוחרגות מדינים הקשורים הגבלים עסקיים. התחרות במשק החשמל היא פיקטיבית, ומדובר בהפרטה של מונופול בבעלות ציבורית לסדרה של מונופולים פרטיים, אשר כלל לא מתחרים ביניהם, אלא אך ורק פועלים להוציא את חברת החשמל מתחום הייצור.

בסעיף האחרון בפסק הדין נכתב: "לא מצאנו לנכון, בשלב זה, למנוע ו/או לאסור על עובדי החברה לנקוט בצעדים ארגוניים שננקטים על ידם מאז יום 12.6.17, זאת למעט עצירת תשלומים לספקים וגורמים חיצוניים. משכך, לעת הזו, ימנעו עובדי החברה מהפרה ושיבוש של הפעילות הנוגעת לתשלום לספקים ולגורמים חיצוניים של חברת החשמל." בית הדין יבחן שוב את הדברים ביום א' הקרוב, כאשר ב-22.6 תתקיים ישיבת תזכורת בבית הדין, בנושא המו"מ על הרפורמה.