דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בעולם

אנגליה / מאחורי השריפה במגדל גרנפל: הפרטה, קיצוצים והקלות ברגולציה

עפ"י הערכות המשטרה, 79 בני אדם נהרגו בשריפה בבניין הדיור הציבורי, במהלך סוף השבוע צעדו אלפים בבירה במחאה תחת הכותרת "צדק לקורבנות גרנפל" | אחד הדיירים במגדל: "זה אירוע פוליטי שרק מראה את ההבדל בין כמה החיים שלנו שווים לעומת אלה של העשירים"

"דם על ידיהם" נכתב בשלט שהונף בהפגנות בבריטניה בעקבות השריפה בבניין המגורים בלונדון (AP Photo/Tim Ireland)
"דם על ידיהם" נכתב בשלט שהונף בהפגנות בבריטניה בעקבות השריפה בבניין המגורים בלונדון (AP Photo/Tim Ireland)
יונתן קירשנבאום

ביום רביעי האחרון, בשעות הלילה המאוחרות, החלה שריפה בבניין דיור ציבורי בשכונת צפון קנזינגטון בלונדון בשם "מגדל גרנפל" (Grenfell Tower). הבניין, בו התגוררו כ-600 דיירים, רובם מהגרים ופליטים, וכולם עניים מדי מכדי לשכור דירה בשוק הפרטי, נשרף כליל. משטרת לונדון מסרה הבוקר (שני) כי מספר ההרוגים המוערך על ידה עומד על 79, מניין הכולל את מספר ההרוגים הוודאי ומספר הנעדרים שהמשטרה מניחה שמתו.

שריפה זו היא הקשה ביותר ברצף של שריפות בבנייני דיור ציבורי בבריטניה בשנים האחרונות. בשנת 2009 נהרגו שישה בני אדם בשריפה שפרצה בבניין דיור ציבורי בדרום-מזרח לונדון. בשנה שעברה פרצה שריפה בבניין דיור ציבורי בבירה הבריטית ולפני חודשיים התרחשה שריפה בבניין דיור ציבורי נוסף בעיר, בשני המקרים לא היו אבדות בנפש.

https://twitter.com/VoteJezzaCorbyn/status/875805840648925184

אלפים הפגינו במהלך סוף השבוע בצפון קנזינגטון לזכר קורבנות השריפה. רבים מהמפגינים צעקו "צדק לקורבנות גרנפל", והסתערו על מבנה העירייה בשכונה. "הם מנסים לגרום לזה להיראות כמו סתם שריפה" אמר אחד הדיירים שנכח בהפגנה, "אבל זה אירוע פוליטי. זה רק מראה את ההבדל בין כמה החיים שלנו שווים לעומת החיים של העשירים (בקנזינגטון, י.ק.). זה לא היה קורה שם. רק כאן זה קורה".

כשהציבורי הופך לפרטי

מגדל גרנפל נבנה בשנת 1974 במימון הממשלה הבריטית, כחלק מפרויקט בנייה רחב היקף של דיור ציבורי שהחל בשנות החמישים. מטרת הפרוייקט הייתה מיגור תופעת שכונות העוני המוזנחות, שהיוו סמל לאי השוויון הבריטי, והחלפתם במגורים ראויים לכל נפש. כך, נבנו בעשורים שאחרי מלחמת העולם השנייה כ-300 אלף יחידות דיור ציבורי בשנה, רבות מהן כמגדלים רבי קומות.

במימון הממשלה היו המועצות המקומיות בבריטניה בונות דירות ציבוריות, שהיו נשארות בבעלות ציבורית. לאחר השלמת הבנייה, היו המועצות משכירות את הדירות לבעלי הכנסה נמוכה, וכך מאפשרות הזדמנות לכל אזרחי בריטניה לקורת גג. עם זאת, הדיירים לא היו בעלי הבית אלא רק שוכרים, וכשיכלו להרשות לעצמם לעבור לשכונה אחרת, התפנתה דירתם לטובת מבקשים אחרים.

כוחות הכיבוי במאמץ לכבות את השריפה בלונדון (AP Photo/Alastair Grant)
כוחות הכיבוי במאמץ לכבות את השריפה בלונדון (AP Photo/Alastair Grant)

בשנת 1980 העבירה הממשלה הבריטית, בראשות מרגרט תאצ'ר, חוק בשם "הזכות לקנות". החוק אפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן התגוררו במחיר מוזל. בפועל, הנחית חוק זה מכה קשה על הדיור הציבורי במדינה, שכן הוא הוריד משמעותית את כמות הדירות המוחזקות בידי המועצות המקומיות. מאז אושר החוק, עברו כ-1.5 מיליון דירות לידיים פרטיות.

"הזכות לקנות" היה הצעד הראשון בפתיחת הדיור הציבורי לשוק הפרטי. כיום, מועצות רבות מפעילות את הדיור שבבעלותן דרך חברות פרטיות הפועלות למטרות רווח, ומעט מאוד דירות חדשות נבנות.

היד הנעלמה והיד שנעלמה

יש כאלה הטוענים כי השריפה במגדל גרנפל היא שיקוף של המידה בה בריטניה מתנהלת על פי "היגיון השוק", המפקיר חלקים הולכים וגדלים של האוכלוסייה. מאז שנות השמונים, מצטמצמת באופן עקבי המעורבות הממשלתית בתקנות הבניין, בטענה כי זו מפריעה ליזמים בשוק החופשי לבצע את עבודתם, ומתוך ההנחה כי התחרות תייצר "מניע אולטימטיבי לשיפור תנאי הבטיחות", במילותיו של שר השיכון לשעבר מטעם המפלגה השמרנית, ברנדון לואיס.

ב-2006 פרסמו מספר ארגונים, ביניהם איגוד עובדי הכבאות הבריטי, תצהיר בו הם מדגישים כי מערכות אוטומטיות של מתזי מים (ספרינקלרים) המותקנות בתקרה הן האמצעי האפקטיבי ביותר למניעת שריפות כמו זו שפרצה בגרנפל בשבוע שעבר. בתצהיר נטען כי מעולם לא התרחשה שריפה שגרמה למוות בבניין שעמד בסטנדרטים של ארגונים אלו, הכולל את מערכת המתזים האוטומטית.

כשנשאל על ידי ועדת לבטיחות אש איך קיצוץ במערך הכבאות לא יביא לעלייה במספר מקרי המוות, השיב בוריס ג'ונסון בפשטות – "תקפצו לי".

על אף שמערכת זו הפכה למחויבת על פי חוק בבניינים חדשים החל משנת 2007, נאבקה הממשלה נגד הניסיון להחיל את חובת ההתקנה גם על מבנים קיימים. כך, מערכת מצילת חיים זו, לא הותקנה במגדל גרנפל, בו התגוררו כ-600 בני אדם.

"אני חושב שבגלל הניסיון שלהם לקצץ בפיקוח הם לא רוצים להוסיף סעיפים שיעמיסו עוד על חברות הבינוי" אמר רוני קינג, ראש השדולה לבטיחות אש והצלה בפרלמנט הבריטי, "כשאתה מוסיף להם עוד סעיף רגולציה אחד, אתה צריך להוריד שלושה" הוא הוסיף.

בשנת 2014 התקיים מאבק לחייב בחוק את התקנת המתזים בבניינים קיימים, לואיס התנגד לה בתוקף. לטענתו, הממשלה השמרנית התחייבה להקל על הרגולציה בשוק הבנייה הבריטי, והוסיף כי "מתזי מים עובדים, זו עובדה שאי אפשר להתכחש אליה" אך "התקנת מתזים עשויה להשפיע על מחירי בניית הבתים למשקיעים ואנחנו רוצים לחכות עם הרגולציה הזו".  עוד אמר לואיס כי "אנו מאמינים כי זהו אחריותו של שוק הכבאות, ולא של הממשלה, לשווק את מערכת המתזים באופן אפקטיבי ולעודד את התקנתה".

הטיעון בו השתמשה הממשלה היה מבוסס על "הגיון השוק החופשי". טענתם הייתה כי החברות הפרטיות ששולטות בשוק הנדל"ן מבינות שהאינטרס שלהן הוא הצעת המוצר ה"איכותי" ביותר לשוק. כך, על פי אותו ההיגיון, יתחרו ביניהן החברות על תקני בטיחות גבוהים.

עם זאת, הבטחה זו לא התממשה בכל הנוגע לדיור של בעלי ההכנסות הנמוכות. דוח שפורסם ב-2011 הראה שכשליש מהדירות הציבוריות בבריטניה סובלות מליקויי בטיחות העלולים לגרום לשריפה. הביקוש הגבוה לדיור, יחד עם ירידה עקבית בשכר הראלי בקרב שכבות אלו בעשור האחרון, הובילו את עניי לונדון למצב בו כוח המיקוח שלהם מוגבל מאוד. בפשטות- הם חייבים מקום מגורים, וכמה שיותר זול יותר טוב. כך, סוחרי הנדל"ן יכולים "לקצץ" בהוצאות על תנאי בטיחות, בחסות החוק, ולעשות רווח יפה.

כך גם לגבי תקנות בטיחות נוספות. בעת בנייתו של מגדל גרנפל, חויבו הקבלנים ביצירת מרחבים רחבים בין הדירות לצורך מילוט במקרה של שריפה. תקנות אלו גזרו על מתכנני הבניין להקטין את מספר הדירות לטובת יצירת דרכי מילוט אפקטיביות. עם זאת, במסגרת תכנית "הזכות לקנות", דחפו משקיעי נדל"ן שקנו בניינים שלמים של דיור ציבורי לביטול תקנה זו. זאת מכיוון שהיא מנעה מהם את היכולת לבנות דירות נוספות במרחב הקיים, שיניבו לו הכנסה נוספת. ב-1980 בוטלה תקנה זו.

אם כך, לצורך הגדלת רווחי בעלי הבניינים, בוטלו תקנות מצילות חיים. במידה ותקנות אלו היו עדיין בתוקף, היו עשויים להינצל חייהם של כשבעים בני אדם, ובתיהם של כ-600.

אך לא רק הקלות ברגולציה העלו את הסכנה לחיי אלו המתגוררים בדיור ציבורי. בשנת 2013 הפך בוריס ג'ונסון, אז ראש עיריית לונדון וכיום שר החוץ הבריטי, את החלטת נציבות הכבאות בעיר וקיצץ את תקציב מערך הכבאות ב-29 מיליון פאונד. כתוצאה מקיצוץ זה נסגרו עשר תחנות כיבוי, פוטרו 552 לוחמי אש, 14 כבאיות יצאו מכלל שימוש והמספר המינימלי של לוחמי אש בכל משמרת ירד מחמישה לארבעה. עד תום כהונתו כראש העירייה, מקצץ ג'ונסון את תקציב מערך הכיבוי ב-100 מיליון פאונד נוספים. מספר הצעדים היזומים למניעת שריפות שביצע מערך הכבאות צנח ב-25%. כשנשאל על ידי ועדת לבטיחות אש איך קיצוץ במערך הכבאות לא יביא לעלייה במספר מקרי המוות, השיב ג'ונסון בפשטות – "תקפצו לי".

ההפרטה ועונשה

ביוני 2016 הסתיים שיפוץ נרחב שנעשה במגדל גרנפל, במסגרתו חופה בכיסוי אלומיניום חיצוני. ממסמכים שפורסמו בימים האחרונים עולה כי המועצה המקומית דחתה את הצעת המחיר של חברת הבנייה שהייתה אמורה לעשות את העבודה, מכיוון שזו חרגה מהתקציב שהוקצה לשיפוץ. המועצה החליטה לשכור את שירותה של חברה אחרת, שהציעה עבודה זולה בכ-2.5 מיליון פאונד.

השריפה במגדל גרנפל (AP Photo/Matt Dunham)
השריפה במגדל גרנפל (AP Photo/Matt Dunham)

הסיבה להבדל המשמעותי בעלויות היא החומר בו נעשה שימוש. החברה שזכתה במכרז, חיפתה את המגדל בציפוי אלומיניום זול יותר, שאינו חוקי לשימוש בבניינים גבוהים באיחוד האירופי ובארה"ב בגלל סכנת ההתלקחות שלו. נכון להיום, טוענות רשויות הכיבוי כי הציפוי הדליק היה אחת הסיבות המרכזיות בגללן התפשטה השריפה במהירות רבה כל כך.

אז למה בחרה המועצה המקומית לחסוך בהוצאות על חשבון חייהם של תושביה?

אחת הסיבות היא זהות הגוף המנהל של הבניין. המועצה המקומית של צפון קנזינגטון העבירה בשנת 1996 את ניהול בנייני המגורים הציבוריים שלה לידי חברה פרטית, הפועלת למטרת רווח. חברה זו, הנקראת "ארגון ניהול השוכרים של קנזיגטון וצ'לסי", מנהלת את המבנה ומרוויחה ממנו. ההתפשרות על ביטחון הדיירים הביא לחיסכון גדול של החברה.

דיירי הבניין ניסו להזהיר בעבר את החברה מפני ליקויי הבטיחות במבנה. "חזרנו והגשנו תלונות ל'ארגון ניהול השוכרים של קנזיגטון וצ'לסי' בנוגע לליקויי בטיחות. הם לא ענו לנו", סיפר אחד הדיירים. בשנים האחרונות פעל ארגון דיירים בשם "ועד הפעולה של גרנפל" (Grenfell Action Group) שמטרתו הייתה לייצג את הדיירים מול החברה המנהלת את הבניין.

ארגון זה הגיש מספר רב של תלונות ודרישות לחברה המנהלת, אך מול כולם התעלמה החברה. בבלוג של הארגון נכתב, כחודשיים לפני השריפה, כי "אנחנו חוזים כי לא יעבור זמן רב עד שהמילים בבלוג הזה יחזרו לרדוף את החברה המנהלת. אנחנו נעשה את כל שביכולתנו כדי שאלו במועצה ידעו כמה זמן מתעלמת החברה מהאחריות שלה לבטיחות של הדיירים. הם לא יוכלו לומר שלא הזהרנו אותם".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!