שנת 2017 נפתחה עם נתוני צמיחה חלשים, כך עולה מדו"ח החשבונות הלאומיים המעודכן שפרסמה אתמול (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. התוצר המקומי הגולמי צמח ברבעון הראשון של 2017 ב 1.2% בלבד (בחישוב שנתי), זאת לעומת צמיחה של 4.6% ברבעון האחרון של 2016. צמיחה של 1.2% מהווה למעשה נסיגה בתוצר לנפש שכן האוכלוסייה בישראל צומחת ב 1.7% בשנה. מדובר ברבעון עם הצמיחה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות למעט הרבעון השני של 2015 בו נרשמה צמיחה אפסית.

פירוט נתוני הצמיחה לסוגיה השונים מעלה כי ייתכן והמשק הישראלי נכנס לבעיה שכן את המגמה השלילית מובילה ההשקעה בנכסים קבועים שרשמה ירידה של 3.4%, דבר שיכול להעיד על ירידה בהשקעה בפיתוח בכלל המשק. הצריכה הפרטית שהיוותה מנוע צמיחה מרכזי בשנתיים האחרונות נסוגה גם היא בשיעור של 1.7%. מנגד ענפי היצוא רשמו דווקא עליה משמעותית של 8.6% בזמן שהתמ"ג העסקי כולו רשם עליה של 0.3% בלבד.

יבוא כלי הרכב התנודתי הפך בחודשים האחרונים למשקולת שבקצה המטוטלת של הצמיחה. ב-2016 היה זה היבוא המוגבר של כלי רכב שהביא לנתוני הצמיחה החיוביים וכתוצאה מכך גם לגידול משמעותי בהכנסות המדינה. ברבעון האחרון של 2016 נרשם גידול במכירות כלי רכב פרטיים בשיעור של 46% (בחישוב שנתי). לעומת זאת ברבעון הראשון חלה ירידה חדה של 72.8% (בחישוב שנתי) ברכישות רכבים פרטיים. לעומת המצב ההפכפך בשוק הרכב, דווקא בתחום הרכישות של מוצרים חשמל משק הבית רשמה התאוששות של 5.7% ברבעון הראשון 2017 לאחר רבעון של ירידות בסוף 2016.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקפידים לציין כי הנתונים של הרבעון הראשון עדיין לא סופיים וכי מדובר בעדכון שני. בעוד כחודש יפורסם העדכון השלישי שיכלול נתונים נוספים שייאספו על הפעילות של המשק בינואר עד מרץ 2017.

נתונים אלו עלולים לשפוך מעט מים צוננים על ההתלהבות במשרד האור לאחר פרסום הדו"ח השנתי של ה OECD שהחמיא למשק הישראלי ולמדיניות הכלכלית ששמרה על רמת אבטלה נמוכה והורידה את יחס החוב תוצר של ישראל. במידה ומגמת הצמיחה הנמוכה תימשך גם לרבעון השני של 2017 ייתכן שבמשרד האוצר ייאלצו להעריך מחדש את המדיניות ואת הציפיות בנוגע למדדים הכלכליים של 2017. כניסה קיפאון עלולה לעורר במשרד האוצר אחת משתי תגובות. תגובה הגנתית שתנסה לרסן הוצאות ממשלתיות לקראת 2018 מתוך הנחה שהקיפאון יביא גם לירידה בהכנסות המדינה ממסים, או מנגד תגובה התקפית שתנסה לחזק מנועי צמיחה פוטנציאלים על ידי הרחבה תקציבית והזרמת כסף למשק.