מי שיצפין בימים אלה עד למושבה החקלאית מטולה יוכל לראות את הביטוי המעשי לוויכוח המתנהל כיום בין משרדי הממשלה בנוגע לגובה המכסה לייבוא עובדים מן העולם לעבוד בחקלאות הישראלית. מחסור בידיים עובדות מוביל לטענת חקלאי המושבה לאובדן של כ10% מהיבול.

עובדים תאילנדים בקטיף במטע במטולה (צילום: מיכל רוזן).

בבית האריזה 'פרי מטולה' שלטענת חיימקה הוד, יו"ר 'אגודת החקלאי מטולה', הוא המשוכלל במזרח התיכון, ניצבות מכולות עמוסות בפרי לזריקה, שנקטף בשל מידי ומוין החוצה. "עד שהפרי יגיע לשווקים הוא יהיה ריבה" מסביר הוד, "וגם על הארץ יש מלא פרי שאיחרנו לקטוף". הוא מספר שגם לפירות הקטנים שנשארו על העצים לא יצליחו להגיע השנה, והוא מדגיש כי "זו לא בעיה רק במטעים שלי".

את התלונות מפנה הוד לשר החקלאות. "שר החקלאות או שהוא לא מקבל אינפורמציה מהאנשים הנכונים אבל אם הוא היה מתקשר למנהל המחוז שלו, הפקיד מתחתיו, הוא היה נותן לו את התמונה האמתית, את האינפורמציה המלאה כי הוא בעצמו חקלאי. אני עוזר לו עם שני הפועלים שלי לפעמים". במשרד החקלאות מכירים בקיומה של מחסור בכוח אדם. "בעקבות עבודת צוות שהתקיימה במשרד, המליץ המשרד לבטל כליל את מכסת העובדים הזרים בחקלאות, ובכך להתגבר על החסם של תקרת הרישיונות. לצערנו האוצר התנגד למהלך ועצר את הצעת המחליטים שקידם המשרד".

גם הוד מפנה אצבע מאשימה לאוצר "כל הברוך שיש לנו עכשיו עם העובדים זה שצמצמו את המכסה מ-40,000 עובדים זרים לחקלאות ל-25,000 ורצו בכלל להוריד ל-18,000. באוצר ראו כל חודש כמות דולרים כזו גדולה שהולכת מכל העבודה לתיאלנד, הם נבהלו, אז הם אמרו, יעבדו ישראלים, איזה ישראלים עובדים פה? אין אף אחד שרוצה לעבוד. הנה יש כאן חקלאי שזו השנה האחרונה שהוא קוטף, הוא מייבש את המטע ויעבוד כשכיר. אנשים לא מבינים את זה".

האם הבאת עובדים לישראל תפגע בעובדים המקומיים?

במשרד האוצר טוענים שהבאת עובדים לישראל ללא מכסות וללא מגבלה "תשפיע באופן דרמטי על המועסקים הישראלים בענף שעתידים להיות מוחלפים על ידי כוח עבודה זר וזול יותר. מדובר בפגיעה בעובדים ישראלים ברמות השכר הנמוכות יותר במשק. פריצת המכסה והתרת העסקת עובדים זרים ללא מגבלה הינה פעולה לא אחראית שתפגע בתעסוקת ישראלים".

לעניין שינוי שיטת ההקצאה הקיימת והתאמה לשוק החקלאות התלוי בעונות השנה, אנו סוברים שיש לייעל את אופן הקצאת העובדים כך שתתאפשר הקצאה למקומות בהם יש צורך בעובדים.

השיטה הקיימת מנציחה מנגנון המתבסס על נתוני מפקד ואינו רגיש לשינויים שחלים באופן שוטף בענף החקלאות. בעיה איתה מתמודדים החקלאים נובעת מכך שההקצאה לכל חקלאי היא למספר קבוע של עובדים זרים למשך כל השנה. בעוד, המאפיין המרכזי של עבודת החקלאות היא שונות גבוהה בתשומות הנדרשות.

במשרד החקלאות, טוענים מנגד כי "ניסיונות רבים בעולם להגביל את העסקת העובדים הזרים ולגייס עובדים מקומיים לא צלחו. אין תחלופה בין עובדים זרים לעובדים מקומיים בעיסוק בחקלאות, ולראייה, לאורך השנים ניתן לראות כי העלייה במספר העובדים הזרים בישראל, לא הפחיתה את תעסוקת העובדים הישראלים השכירים, והם היוו "פיצוי" לירידה במספר בעלי המשקים העצמאים לאור הגידול ביחידות הייצור והקטנה בכמות העובדים הפלסטינאים. בפועל, אין עובדים ישראלים המוכנים לעבוד לאורך זמן בחקלאות למרות ניסיונות התמיכה השונים של המשרד לעידוד העסקת עובדים ישראליים בענף בשנים האחרונות".

בית האריזה פרי מטולה (צילום: מיכל רוזן).

ניצול המכסות במחלוקת

גם בנוגע לשיעור ניצול המכסות נמצאים שני המשרדים במחלוקת. באוצר טוענים כי "כי כבר כיום מכסת העובדים הזרים המיועדת לענף החקלאות אינה ממומשת במלואה ועל כן במידה ואכן יש ביקוש לעובדים ניתן לנצל את מהמכסה הקיימת". במשרד החקלאות דוחים מכל וכל טענה זו.

"המספרים שהוצגו על ידי האוצר, שמראים כאילו, לכאורה, יש פער בין מספר ההיתרים לבין מספר העובדים בפועל נובע מהמנגנון – ניתן להזמין עובד זר מחו"ל רק לאחר שהעובד הזר יוצא מהארץ. תהליך קבלת עובד זר חדש לוקח לכל הפחות כ- 3-4 חודשים, על כן תמיד יהיה פער בין מספר ההיתרים לבין מספר העובדים בפועל, ולעולם לא יהיו בפועל בישראל 24,999 עובדים זרים, גודל המכסה המאושרת".

עוד מסרו ממשרד החקלאות "המשרד יזם, לראשונה לתקופה של חמש שנים המקנה וודאות, הצעת מחליטים להעסקת עובדים זרים זמניים מסרי לנקה. בנוסף, המשרד תומך באמצעות מענקים ותמריצים בהעסקה של עובדים ישראליים בחקלאות".

לגבי הישראלים שמגיעים לעבוד הוד מספר "יש קבוצה שאני כנראה אקבל אותה באמצע אוגוסט עד ערב סוכות. סטודנטים שגמרו ללמוד וזה נקרא קטיף ישראלי של משרד החקלאות. 'השומר החדש' שולחים קבוצות נוער לסייע לחקלאים והוד אומר "הייתי לוקח את הנוער של 'השומר החדש' אבל הבעיה היא שאין לנו סידור שינה עבורם והם באים רק לשלושה ימים, עד שאני מלמד אותם את העבודה הם כבר הולכים". דרך נוספת שמעודדים ישראלים אחרי צבא או שירות לאומי להגיע לחקלאות היא שהעבודה מוכרת כ"עבודה מועדפת" ועל פי נתוני הביטוח הלאומי 9.9% מתוך 14,930 חיילים משוחררים בחרו לעבוד בחקלאות כעבודה מועדפת בשנת 2016. בחישוב פשוט מדובר על כ-1,500 עובדים המפוזרים בכל הארץ.

מטע במטולה (צילום: מיכל רוזן).

הוד מתאר את מצבם של חקלאי מטולה כמצב ייחודי בארץ "זה שאין באזור שלנו שום כפר והם צריכים להגיע שעה ורבע, שעה וחצי מהבית שלהם, לכל כיוון, והם עובדים 6 שעות ביום כי מגיעה להם חצי שעה הפסקה, ובגלל הנסיעה העלות שלהם נוראית, אנחנו לא דומים לשום ישוב חקלאי בארץ חוץ מהביקעה, אצלנו העלות של העובדים מאוד גבוהה". חקלאי אחר מספר על המצוקה הגדולה "המדינה מגבילה אותנו בכמות העובדים הזרים, אין מי שיעבוד, אתמול קבלן העובדים בא עם 7 פועלים היום רק שלושה הגיעו. הוא הגיע מוואדי סאלמה, שלושה אנשים על הרכב, אם לא היה איכפת לו ממני הוא לא היה מגיע, זה לא כדאי לו". במשרד החקלאות טוענים כי "גם כיום במסגרת המלצות הקצאת עובדים זרים, קיימת תוספת העדפה אזורית לחקלאים אשר מעבדים את שטחיהם באזורי הספר המרוחק וביישובי עוטף עזה".

משרד האוצר טוען, "לעניין שינוי שיטת ההקצאה הקיימת והתאמה לשוק החקלאות התלוי בעונות השנה, אנו סוברים שיש לייעל את אופן הקצאת העובדים כך שתתאפשר הקצאה למקומות בהם יש צורך בעובדים.

"השיטה הקיימת מנציחה מנגנון המתבסס על נתוני מפקד ואינו רגיש לשינויים שחלים באופן שוטף בענף החקלאות. בעיה איתה מתמודדים החקלאים נובעת מכך שההקצאה לכל חקלאי היא למספר קבוע של עובדים זרים למשך כל השנה. בעוד, המאפיין המרכזי של עבודת החקלאות היא שונות גבוהה בתשומות הנדרשות."

בנוגע לטענות משרד החקלאות כלפי משרד האוצר אמרו באוצר כי "משרד האוצר אינו דן בנושאי מדיניות מעל דפי העיתון, אנו ממשיכים בכל עת לפעול בצינורות המקובלים על מנת לקדם את החקלאות בישראל."