השבוע נפתח ברוסיה טורניר גביע היבשות, או בשמו הרשמי 'גביע הקונפדרציות'. הגביע שנחשב כטורניר הידידות הטוב בעולם, ומציג באופן רשמי את המתקנים שישחקו בהם באליפות העולם שתיערך במדינה בעוד שנה. בטורניר עצמו משתתפות שש אלופות היבשות בעולם: קמרון – אלופת אפריקה, פורטוגל – אלופת אירופה, צ'ילה – אלופת דרום אמריקה, מקסיקו – אלופת מרכז וצפון אמריקה, נוי זילנד – אלופת אוקיאנה, אוסטרליה – אלופת אסיה. אליהן מצטרפות נבחרות גרמניה כאלופת העולם ונבחרת רוסיה כמארחת הטורניר.

הטורניר נולד ב-1993 כיוזמה של ערב הסעודית שאירחה את שלוש התחרויות הראשונות, והטורניר נקרא 'גביע המלך פהד' על שם מלך ערב הסעודית. פיפ"א אימצה את הטורניר ב-1997 ומאז העבירה אותו למדינה שמארחת של המונדיאל. הטורניר מתקיים כל 4 שנים, ומתפקד כחזרה גנרלית לאליפות העולם. ברזיל היא האלופה בשלושת הטורנירים האחרונים, אבל לאור אי הזכיה שלה בגביע העולם/גביע דרום אמריקה, היא לא תשתתף הפעם.

לאחר צפייה במחזור המשחקים הראשון הגעתי למספר מסקנות:

  • עד כה רמת הכדורגל היא די גבוהה. חוץ מנבחרת ניו זילנד החלשה, כמעט כל הנבחרות הן נבחרות מעמד הביינים בעולם. מתוכן רק גרמניה נחשבת לאימפריה, והיא המועמדת לזכייה בגביע העולם. אין ספק ש"האריות של העולם" חסרות, בינהן נבחרות איטליה, ספרד, צרפת, ברזיל וארגנטינה בולטות בהיעדורתן. עם זאת, המשחקים עדיין איכותיים ומעניינים, בטח בקיץ שאין בו כלום.
  • היתרון המשמעותי ביותר מכך שהגיעו לטורניר הזה שבע נבחרות שאין להן סיכוי לזכות במונדיאל, כן גם פורטוגל, הוא שיש לכל אחת מהנבחרות צורך להוכיח את עצמה. כל הנבחרות, למעט נבחרת גרמניה, הגיעו עם הסגל החזק ביותר ונלחמות על כר הדשא כדי לנצח כל משחק. בינתיים זה מייצר טורניר יחסית התקפי וקצבי, עם ריבוי שערים – אחרי ארבעה משחקים הממוצע עומד על 3.75 שערים. כמובן לא בטוח שהקצב המסחרר ימשיך, אבל עדיין אחלה פתיחה לטורניר. נראה שהמגמה הטובה בעליית השערים שהייתה גם במונדיאל 2014 בברזיל עם 2.7 שערים למשחק נמשכת. נקווה שגם במונדיאל נקבל קצב וממוצעי שערים איכותיים.
  • הדבר הכי הזוי שיש בטורניר הזה הוא חסרונה של נבחרת המייצגת את עמי אסיה. נכון, אוסטרליה משתתפת בטורנירי אסיה בכדורגל מאז 2005, למרות שאזרחיה לא ממש נחשבים חלק מעמי אסיה, והיא האלופה של היבשת. אוסטרליה הצטרפה להתאחדות הכדורגל האסייתית בעקבות החולשה היחסית של טורניר אוקיאנה. הפוטנציאל הכלכלי והשיווקי לשני הצדדים הוא מצויין, וכמובן שמאז שאוסטרליה עברה ליבשת אסיה, הנבחרת ממשיכה להצטיין גם שם. ב-2015 אליפות אסיה התקיימה באוסטרליה, הגיוני כמעט כמו אליפות דרום אמריקה שמתקיימת בארה"ב. אבל למי איכפת מגבולות, כשיש פוליטיקה וכסף? אוסטרליה זכתה בטורניר הביתי וביטלה את השתתפותם של עמי אסיה באליפות.
  • כמעט מעל לכל מונדיאל מרחף ענן אפל המלווה את ההכנות לאירוע במשך 4 שנים, ותוך כדי המשחקים עצמם. בברזיל הפחד היה מעולם הפשע שחוגג ברחובות ריו דה ז'הנירו ושאר הערים שאירחו את הטורניר. ואילו ברוסיה החשש הוא מהחוליגנים וקבוצות אלימות סביב עולם הכדורגל, אשר מעלות סרטונים של אימוני קרב לקראת המונדיאל ליוטיוב. איגור לבדב, פוליטיקאי מקומי, הציע להפוך את החוליגניזם בכדורגל לענף ספורט רשמי בשם 'דרקה' שפירושו בעברית הוא 'מכות', וזאת כדי למנוע את האלימות במגרשים. אלו הם כמובן אותם אוהדים שבשל הטרור שהשליטו ברחובות צרפת בזמן אליפות אירופה האחרונה, כמעט גרמו להעפתה של הנבחרת הרוסית מהאליפות. כעת שקט ברחובות, נקווה שכך גם יהיה במונדיאל כאשר האוהדים יגיעו בהמוניהם.
  • הטורניר מציג לראשונה, מול כל העולם, את התוספת החדשה והחשובה של נבחרת השופטים הבינלאומית – הוידיאו. הבחירה של פיפ"א להתקדם למאה ה-21, ולהפוך את משחק הכדורגל ליותר הוגן, היא קריטית. נכון, יש בעיה ששחקן ואוהדים שחוגגים שער צריכים להבין עם השער שלהם או הפנדל אושר, אבל אולי ייקח קצת זמן והכדורגל יהפוך להוגן יותר, כי כרטיסים אדומים יבוטלו ושערים לא חוקיים כמעט לא יכבשו. יש חשש גם לטעויות שיפוט, אבל אין ספק שעם הזמן הן יצטמצמו ומספר המשחקים שקבוצות ינצחו ויפסידו בגלל טעויות שיפוט שנגרמות מרמאות של שחקנים כמעט ויתבטלו. בתקווה ששחקנים יעבדו יותר טוב על כישורי הכדורגל שלהם מאשר כישורי התאטרון.